ראיון עבודה
צילום: דאלי אי

ישראל יורדת בדירוג: מבחן מיומנויות העבודה חושף פערים עמוקים

?סקר ה-OECD מגלה פערים גדלים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל, עם ירידה ביכולת הקריאה של החברה הערבית והמשך הפערים במיומנויות מתמטיות בין יהודים לערבים. מה זה אומר על שוק העבודה העתידי?
עמית בר | (4)
נושאים בכתבה OECD שוק העבודה

סקר המיומנויות של ה-OECD לשנת 2022-2023 מדגיש את האתגרים של ישראל בתחום המיומנויות הדרושות לשוק העבודה. מבחני PIAAC, הבודקים כישורי קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות, מראים הידרדרות ביכולת הקריאה של ישראלים ביחס למבחנים שנערכו ב-2015. הציון הממוצע ירד ב-10 נקודות והוביל את ישראל למקום ה-27 מתוך 31 מדינות.

הירידה מורגשת במיוחד בקרב החברה הערבית, כאשר גברים ערבים בולטים בשל תוצאות נמוכות במיוחד. החברה היהודית, לעומת זאת, שמרה על יציבות בציונים והקרבה לממוצע ה-OECD.

פערים גדולים בין המגזרים

הפערים במיומנויות בישראל אינם חדשים, אך הסקר הנוכחי מדגיש את העמקת הפערים בין יהודים לערבים ובתוך החברה היהודית בין חרדים ללא חרדים. כך, למשל, בתחום המתמטיקה, הציונים של יהודים לא-חרדים גבוהים משמעותית מאלה של חרדים. חרדים גברים, במיוחד, מדורגים נמוך יותר מחרדיות, שבהן נשים מציגות מיומנות מתמטית קרובה לזו של יהודים לא-חרדים.

דירוג כלל המיומנויות של ישראל:

  • קריאה: מקום 27, ציון ממוצע 244 (לעומת ממוצע OECD של 260).
  • מתמטיקה: מקום 26, ציון ממוצע 246 (מול 263 ב-OECD).
  • פתרון בעיות אדפטיבי: מקום 25, ציון ממוצע 236 (לעומת 251 ב-OECD).
40% מהישראלים מוגדרים כמי שברמה נמוכה בפתרון בעיות אדפטיבי, פער גדול מממוצע ה-OECD (30%).

פערים מעמיקים - השלכות לעתיד

למרות הפערים הפנימיים, יש אוכלוסיות ששומרות על רמה גבוהה, כמו יהודים בערים בעלות מדד חברתי-כלכלי גבוה. אך הפיזור הרחב בין הציונים, שבו ישראל מדורגת במקום השביעי, מראה על פערים חברתיים מהותיים.

דירוגה של ישראל כמעצמה טכנולוגית מחייב מענה לאתגרים הללו. פינלנד, שמובילה את הסקר, מציעה מודל למערכות חינוך מבוססות חונכות, הקפדה על איכות ועידוד למידה מתמשכת. עבור ישראל, זהו תמריץ לחולל שינוי ולצמצם את הפערים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בנימין זאב 13/12/2024 18:13
    הגב לתגובה זו
    לכפות אותם באלימות על כל המתועבים
  • פרוגרס 15/12/2024 10:41
    הגב לתגובה זו
    פרזיטים
  • 2.
    החברה הערבית גררה את ישראל מטה. לא משנה. (ל"ת)
    הנדסת תודע פר-סה 12/12/2024 08:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מריה 10/12/2024 20:04
    הגב לתגובה זו
    למרות התנגדות ההנהגה החרדית הארורה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)

לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר

פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם  ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם



רן קידר |

אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור,  שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.

הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.

ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו. 


נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון.  אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע.  נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת. 

 

המשקיעים לא ויתרו

שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.