ראיון עבודה
צילום: דאלי אי

ישראל יורדת בדירוג: מבחן מיומנויות העבודה חושף פערים עמוקים

?סקר ה-OECD מגלה פערים גדלים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל, עם ירידה ביכולת הקריאה של החברה הערבית והמשך הפערים במיומנויות מתמטיות בין יהודים לערבים. מה זה אומר על שוק העבודה העתידי?
עמית בר | (4)
נושאים בכתבה OECD שוק העבודה

סקר המיומנויות של ה-OECD לשנת 2022-2023 מדגיש את האתגרים של ישראל בתחום המיומנויות הדרושות לשוק העבודה. מבחני PIAAC, הבודקים כישורי קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות, מראים הידרדרות ביכולת הקריאה של ישראלים ביחס למבחנים שנערכו ב-2015. הציון הממוצע ירד ב-10 נקודות והוביל את ישראל למקום ה-27 מתוך 31 מדינות.

הירידה מורגשת במיוחד בקרב החברה הערבית, כאשר גברים ערבים בולטים בשל תוצאות נמוכות במיוחד. החברה היהודית, לעומת זאת, שמרה על יציבות בציונים והקרבה לממוצע ה-OECD.

פערים גדולים בין המגזרים

הפערים במיומנויות בישראל אינם חדשים, אך הסקר הנוכחי מדגיש את העמקת הפערים בין יהודים לערבים ובתוך החברה היהודית בין חרדים ללא חרדים. כך, למשל, בתחום המתמטיקה, הציונים של יהודים לא-חרדים גבוהים משמעותית מאלה של חרדים. חרדים גברים, במיוחד, מדורגים נמוך יותר מחרדיות, שבהן נשים מציגות מיומנות מתמטית קרובה לזו של יהודים לא-חרדים.

דירוג כלל המיומנויות של ישראל:

  • קריאה: מקום 27, ציון ממוצע 244 (לעומת ממוצע OECD של 260).
  • מתמטיקה: מקום 26, ציון ממוצע 246 (מול 263 ב-OECD).
  • פתרון בעיות אדפטיבי: מקום 25, ציון ממוצע 236 (לעומת 251 ב-OECD).
40% מהישראלים מוגדרים כמי שברמה נמוכה בפתרון בעיות אדפטיבי, פער גדול מממוצע ה-OECD (30%).

פערים מעמיקים - השלכות לעתיד

למרות הפערים הפנימיים, יש אוכלוסיות ששומרות על רמה גבוהה, כמו יהודים בערים בעלות מדד חברתי-כלכלי גבוה. אך הפיזור הרחב בין הציונים, שבו ישראל מדורגת במקום השביעי, מראה על פערים חברתיים מהותיים.

דירוגה של ישראל כמעצמה טכנולוגית מחייב מענה לאתגרים הללו. פינלנד, שמובילה את הסקר, מציעה מודל למערכות חינוך מבוססות חונכות, הקפדה על איכות ועידוד למידה מתמשכת. עבור ישראל, זהו תמריץ לחולל שינוי ולצמצם את הפערים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בנימין זאב 13/12/2024 18:13
    הגב לתגובה זו
    לכפות אותם באלימות על כל המתועבים
  • פרוגרס 15/12/2024 10:41
    הגב לתגובה זו
    פרזיטים
  • 2.
    החברה הערבית גררה את ישראל מטה. לא משנה. (ל"ת)
    הנדסת תודע פר-סה 12/12/2024 08:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מריה 10/12/2024 20:04
    הגב לתגובה זו
    למרות התנגדות ההנהגה החרדית הארורה
אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.