בדיון של ועדת הכלכלה בנושא הפיקוח על מחירי המזון והשפעתם על החיים בעוני אמרו חברות הפורום למאבק בעוני - "בגלל מחסור אנחנו לא קונים בשר ודגים – בריאות זה לעשרים"

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה לדיון מיוחד במסגרת ציון יום המאבק בעוני ודנה בפיקוח על מחירי המזון והשפעתם על החיים בעוני. את הדיון והיום המיוחד יזמה ח"כ אתי עטיה, בשיתוף הפורום למאבק בעוני ורשת הפעילים לחיים בכבוד.

ח"כ שלום דנינו, שמילא את מקומו של יו"ר הועדה, פתח את הישיבה ואמר כי "הנושא חשוב מאוד ואני לא חושב שהוא מקבל את  המקום הראוי שמגיע לו". הוא הזכיר שלפי דוח מבקר המדינה מ-2011 עד 2024 עלה המדד ב-23% ומוצרי המזון התייקרו ב37%, "זה דרמטי", אמר. ח"כ מטי צרפתי, הוסיפה לדבריו של דנינו על חשיבות הנושא והציעה לוועדה לבטל את המע"מ במזונות הבריאים כדי שתהיה תזונה ברת קיימה. "ההפרש בהכנסה למדינה קטן, והתרומה לאוכלוסייה גדולה" אמרה.

ח"כ שלי טל מירון, ציינה שישראל היא מהמדינות עם מחירי המזון הגבוהים ב-OECD יוקר המחייה הוא כבד ועל אחת כמה וכמה על השכבה שמתחת לקו העוני. ח"כ אלון שוסטר הוסיף ואמר שהמשימה של מדינה היא לבנות יסוד לביטחון תזונתי, זאת אחריות של קהילה לא רק לתת צדקה אלא לקיים מציאות שמי שאין לו מקבל ממי שיש לו. ביטחון תזונתי זאת משימה אדירה כמו רשת ביטחון צבאית.

• ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”
• אושר כי יוארך התוקף של שוברים בסך של 150 שקל ומעלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שכתבה הכלכלנית בת חן רוטנברג לדיון, עולה כי בעשור האחרון (2014-2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-15.2% בעוד שמדד הפירות עלה ב-39.6% והירקות ב-47%. בשנה האחרונה עלה המדד ב-3.5%, ולעומת זאת מדד מחירי הפירות עלה ב-7.2% והירקות התייקרו ב-17.7%. ההתייקרויות פוגעות בעיקר בחלשים, שכן לפי המחקר עולה כי החמישון התחתון מוציא את האחוז הגבוה ביותר מההכנסה שלו על מזון – 18.5% לעומת 12.3% בלבד שמוציא החמישון העליון מהכנסתו על מזון.

חברת ברשת הפעילים לחיים בכבוד, ליזה קומה, שיתפה את הוועדה בדמעות שהיא אם ל-7 ילדים ועובדת בחצי משרה בגלל מחלה של בעלה, "אני חיה כל חודש על 10 אלף שקל לשכירות ואוכל, כשאני הולכת לסופר אני חייבת למיין את הדברים, אנחנו 7 ילדים בבית ואני צריכה כמויות ענקיות. החיים לא קלים אני מבקשת מכם שתפקחו על הדברים הכי בסיסים שיכולים להיות שלא אגיע למצב שאני מגיעה לסופר ואני צריכה לבחור דברים ולא יכולה לתת לבן שלי קורנפלקס מיוחד. אנחנו ערביי ישראל עוברים תקופה קשה, לא מקבלים אותנו לעבודה או מפטרים אותנו בגלל כיסוי ראש ואם אתם לא תעזרו לנו מי יעזור לנו" אמרה קומה לחברי הכנסת.

נציגה נוספת של רשת הפעילים לחיים בכבוד, עדי, הוסיפה שהיא אם חד הורית לתאומים בני 14.5 שלא אוכלים בשר ודגים בעקבות חוסר יכולת לקנות מוצרים אלו, דבר שגרם לשניהם מחסור ב-B12. "אני לא מסכנה אבל אני ממש לא חיה בכבוד, והמשכורת חצי ממנה הולכת לשכר דירה על דירה שחצי מהאנשים פה לא היו מוכנים לגור בה. נוצר מצב שלהיות בריא זה לעשירים, מי שאין לו לא יהיה בריא" אמרה.

• טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
• סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימה, ד"ר דורית אדלר, ציינה מחירי המזון אינם גזירת גורל, החלטנו כחברה שחינוך הוא חינם אנחנו לא אומרים מזון חינם אבל חובתה של המדינה להנגיש סל מזון בריא ובר קיימה לכל אחד כבר כעת. נציגת משרד הרווחה והביטחון התזונתי, יוכי אילוז, הוסיפה על דבריה של אדלר ואמרה שהיה קיצוץ רוחבי והשנה עמדו על 44 מיליון שקל למבחני תמיכה לסלי מזון. למרות זאת אתמול התבשרו שיתקבל תוספת של 90 מיליון שקל לביטחון תזונתי.

מרכזת ועדת המחירים באוצר, עפרי אשל, אמרה שהדיון נסוב סביב הכלים לביטחון תזונתי ואזכרתם פיקוח מחירים, פיקוח על מחירים הוא לא כלי להתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי. אם יעשו בו שימוש לתת מענה לסוגיה הזו ייתכן מאוד שמה שיקרה זה תוצאות הפוכות והציבור ייפגע. דנינו זעם על כך ואמר כי המודלים והתיאוריות שמשרד האוצר מציג לא עבדו "אולי פעם אחת אל תבואו עם הפתק מוכן מראש, בואו תנסו לשנות", אמר לה ח"כ דנינו.

סמנכ"ל תקציבים והמפקח על המחירים במשרד הכלכלה, ד"ר יונתן בצלאל, ציין שיש הבנה שהפתרון ליוקר המחייה נעוץ בתחרות וזה מה שהם עושים. השוק ריכוזי ברובו ואנחנו בעיצומו של תהליך לבדיקת רווחיות, נבדוק טונה, קורנפלקס, לחם מלא פיקוח מחירים הוא לא הדבר בראשון אבל במצב המשק הישראלי חייבים לנסות להפעיל אותו בדרכים חכמות. מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, הוסיפה שהשכבות החלשות נפגעות הרבה יותר גם בריאותית, השמנת יתר בנשים 41% מקרב נשים מאוכלוסיה מעוטת יכולת לעומת 15% נשים מאוכלוסיות חזקות, בגברים מדובר על 30% לעומת 15% - עלויות ההשמנה נאמדות ב-20 מיליארד שקל בשנה. משפחה מהחמישון התחתון צריכה להוציא יותר מ50% מההכנסה כדי לרכוש מזון בריא לעומת 9% למשפחה מהחמישון העליון.