בכנסת רוצים שחברות התעופה יחזרו לארץ: יבוא על חשבון זכויות הטסים?
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק שירותי תעופה, שנועד להשהות חלק מהזכויות הצרכניות של הטסים במקרה של ביטול טיסה ובכלל זה תשלום הפיצוי בשל הביטול. בתום הדיון הסוער הודיע היו"ר ביטן כי ההצעה, שפוגעת בזכויות במידה מסוימת הצרכנים כדי להביא לחזרת חברות התעופה, תחול רק על חברות תעופה שיחזרו לפעול בישראל.
הוועדה קיימה מספר דיונים בהצעה וכדי לצמצם את הפגיעה בנוסעים דנה היום בנוסח מתוקן שהוכן בהתאם להערות שנשמעו בדיונים הקודמים, לפיו מיום כניסת החוק לתוקף, כל עוד נמשך מצב המלחמה, חברת תעופה שתבטל את כל טיסותיה תצטרך להציע לנוסע כרטיס חלופי או מנקודת מוצא שונה או ליעד שונה הדומים ככל האפשר לכרטיס המקורי. זאת במטרה לסייע לנוסעים ככל האפשר להגיע ליעד המקורי אליו התכוון לטוס.
בנוסף נדונה הוראת שעה לפיה בין ה-7 באוקטובר 2023 ועד 30 בנובמבר 2023 נוסעים שטיסתם בוטלה לא יהיו זכאים לפיצוי הכספי. מי שטיסתו בוטלה מה-1 בדצמבר 2023 עד 29 בפברואר 2024 וקיבל על כך הודעה של 3 ימים לפחות לפני מועד הטיסה – גם הוא לא יהיה זכאי לפיצוי הכספי. לכך ביקשה רשות התעופה האזרחית להוסיף גם את המועדים של המתקפה האיראנית הראשונה והשנייה, ואת הימים שאחרי חיסול הנייה.
באשר לטיסות שיתקיימו מעתה והלאה תינתן לשרת התחבורה סמכות, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה, להשהות חלק מהזכויות הצרכניות ובהן לצמצם את חובת מתן הלינה במקרה של ביטול טיסה לעד שני לילות. בנוסף תוכל השרה לקבוע בצו כי לא תהייה זכאות לפיצוי כספי במקרה של ביטול, אם שוכנעה שיש פגיעה משמעותית ביכולת לתכנן את לוח הטיסות, או לחלופין לקבוע כי תקופת ההודעה מראש על ביטול טיסה או הקדמתה ביותר מ-8 שעות שבשלה נוסע לא יהיה זכאי לפיצוי תצומצם מ-14 ימים לפחות לעד 3 ימים בלבד.
- אושר כי יוארך התוקף של שוברים בסך של 150 שקל ומעלה
- עד 450 דולר ליום: מתווה הפיצויים המתגבש לישראלים שנתקעו בחו״ל במהלך המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לדרישת הוועדה, חברת התעופה תצטרך להציע לנוסעים כרטיס טיסה חלופי ליעד הכי קרוב או מיעד הכי קרוב. צו כזה תוכל השרה להחיל, במקרה של מצב חירום, על כל הטיסות או חלקן ולתקופה שלא תעלה על 60 ימים, כאשר תקופת שלילת הפיצוי לא תעלה על 45 ימים.
בדיון היום הזכיר היו"ר ביטן כי החוק הוא טוב וצרכני ממדרגה ראשונה, אבל במצב שנוצר הוא מוביל לכך שמחירי הטיסות עלו ואנשים נתקעו בחו"ל בלי טיסה בכלל וגם זו פגיעה צרכנית. יוזם ההצעה המקורית, ח"כ אחמד טיבי, אמר כי יש חברות שניצלו את המלחמה לסחוט את הממשלה, ושאל איך זה שאל על המשיכה לטוס אם הבעיה היא בחוק. היו"ר ביטן השיב כי בגלל החוק אין מספיק חברות שטסות לארה"ב.
ח"כ עודד פורר אמר כי הצרכים של הצרכנים זה גם שחברות התעופה יחזרו לטוס ושאל למה ביטוחים ניתנו רק לחברות ישראליות. לדבריו, המצב נובע מכשלון של הממשלה ולא יכול להיות שיש רק קו אחד שטס לניו יורק. הממונה על ערבויות המדינה בחשב הכללי באוצר, מוריה שליסל, התייחסה לערבויות על הביטוח ואמרה כי באוצר הבינו מהחברות הזרות שהבעיה היא לא בהכרח הערבות, אלא חששות של אנשי הצוות לשהות בישראל. "את זה ערבות לא יכולה לפתור", אמרה.
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
נציגת אגף התקציבים באוצר, ספיר איפרגן, התייחסה לסיוע כלכלי אחר לחברות התעופה ואמרה כי האירוע הוא לא כלכלי. לדבריה, "מי שחיפש טיסה יכול לראות שמחירי הכרטיסים מאוד גבוהים, כלומר הבעיה היא לא רווחיות. תמריצים פותרים בעיות כלכליות של פעילות הפסדית, ואנחנו לא מתרשמים שזה המצב. אם יש חברה זרה שלא חוזרת כי החזרה תגרום לה להפסיד כסף אז דלתנו פתוחה. אלי לא הגיעה בקשה כזאת".
איפרגן הוסיפה כי לא ניתן יהיה להעביר כספים לחברות זרות בלי שכל הנתונים הכספיים יהיו פתוחים בפני האוצר. היו"ר ביטן השיב כי דלתא לא תפתח את הדוחות הכספיים שלה בשביל לקבל 30 יורו לנוסע, והמטרה היא לייצר יותר טיסות.
מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, אמר כי חוק טיבי עשה טוב לישראייר כי הוא גרם לה לייצב את לוח הטיסות, אבל אם החברה רוצה לטוס לארה"ב הסיכון בתשלום הפיצויים במקרה של ביטול טיסה הוא גדול מידי. "אנחנו מרוויחים 18-20 דולר לנוסע ולא יכולים להיות חשופים ל-12 מיליון דולר פיצויים כי הצוות לא בא בגלל שהייתה אזעקה בנתב"ג. בגלל החוק הציבור משלם מחירים יותר גבוהים", אמר.
נושא נוסף שעלה הוא תחולת הצעת החוק על הליכים משפטיים שמתנהלים. היועצת המשפטית של רת"א, עו"ד רננה שחר, ביקשה כי ההצעה תחול גם על הליכים מתנהלים כל עוד לא ניתן פסק דין, אחרת לא תהייה משמעות לתחולה הרטרואקטיבית. היו"ר ביטן אמר כי אם ניתן פסק דין הוא יהיה בתוקף ואם הוגש ערעור הוא ידון לפי החוק הישן, בנוסחו לפני התיקון.
נציג ריינאייר, עו"ד אייל דורון, אמר כי יש שלושה אלמנטים שדרושים כדי שהחברה תחזור לפעול בישראל, האחד הוא שקט ביטחוני, השני הוא תיקון החוק וודאות משפטית והשלישי הוא הפעלת טרמינל 1 או אגרות בתעריף טרמינל 1. "אם טרמינל 1 יהיה פתוח נדע להחזיר 10 אלף מושבים בשבוע ל10 יעדים מרכזיים", אמר.
במהלך הדיון העלה היו"ר ביטן את האפשרות שרק חברה שתחזור לטוס מישראל ואליה תוכל ליהנות מהתיקון לחוק. הוא אף ציין כי הוא לא מוכן לקחת אחריות על העלייה במחירים ועל כך שנוסעים נתקעים בחו"ל. באשר לדרישת ריינאר פנה היו"ר ביטן לאוצר ואמר כי האוצר ידע לקחת מרשות שדות התעופה כסף אז עכשיו הוא יכול להחזיר להם כדי שיוכלו להפחית אגרות. נציגת האוצר איפרגן השיבה כי השמיכה קצרה והצרכים רבים, וחזרה על דבריה כי היא לא משוכנת שהחסם בפני החברות הוא חסם כלכלי.
- 1.aYlNlfdX 02/12/2024 14:47הגב לתגובה זו1

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
בזירת ההימורים שהצליחה לחזות את עלייתו של טראמפ ואפילו את התקיפה באיראן הסיכויים לעסקה והסדרה בעזה מזנקים - מישהו יודע משהו?
נכון לעכשיו, הסיכוי להפסקת אש עד 31 באוקטובר - כלומר חודש מהיום - עומד על כ־43%. הנתון הזה מגיע אחרי עלייה חדה של כ־10% בשש השעות האחרונות,
אבל נרשמת בו גם ירידה של כ־2% בשעה האחרונה. התנודות החדות ממחישות עד כמה השוק הזה תזזיתי. כל הצהרה או רמז מדיני משנה את המאזן בין אלו שרכשו "כן" לבין "לא". בשוק הזה, הימור על הפסקת אש עד סוף אוקטובר נסחר כעת ב־39 סנט ל־"כן" מול 63 סנט ל־"לא".
43% סיכוי לעסקה עם חמאס עד סוף אוקטובר - צילום מתוך אתר פולימרקט
לצד השאלה המרכזית הזאת, יש עוד זירות שמושכות עניין וכמובן כסף. כך למשל, 80% מהמשתתפים מעריכים שהפסקת אש בעזה תגיע לפני כזאת באוקראינה (מעריכים = רוכשים "כן"), ולצערנו רק 24% סבורים שכל החטופים הישראלים ישוחררו עד סוף אוקטובר, כש־25% בלבד נותנים סיכוי לכך שחמאס יתפרק מנשקו עד סוף השנה. השאלות האלה ממחישות עד כמה הקונפליקט הישראלי־פלסטיני הופך למוקד בולט בשוקי ההימורים הגלובליים.
מה קורה בינתיים?
בינתיים, התקווה להסדרה לא נשארת רק בזירות ההימורים. הבורסה בתל אביב מגיבה בעליות חדות: 30 מתוך 35 מניות במדד ת"א 35 ו־113 מתוך 125 מניות במדד ת"א 125 נסחרות בעליות. מדד ת"א 35 מטפס 2.5% לשיא חדש של 3,192
נקודות, ומדד ת"א 90 מזנק ב־3.8%. המחזור ענק כשהוא מאותת על כניסה מאסיבית של משקיעים פרטיים לצד גופים מוסדיים.