אחד מכל ארבעה הרוגים בתאונות דרכים הוא נהג צעיר
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד), קיימה היום דיון נוסף בנושא המאבק בקטל בדרכים. הדיון התמקד בתאונות הדרכים הקטלניות, בייחוד בקרב נהגים צעירים, רוכבי אופנוע ובחברה הערבית. מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) עולה כי מתחילת 2024 נהרגו 390 בני אדם בתאונות דרכים – עלייה חדה של 21% לעומת השנה הקודמת.
סמנכ"לית הרלב"ד, נחמה לאור דרורי, דיווחה על עלייה דרמטית בתאונות בקרב נהגים צעירים: "56 נהגים צעירים נהרגו מתחילת השנה – אחד מכל ארבעה הרוגים הוא נהג צעיר". בנוסף, מהנתונים עולה כי צעירים בחברה הערבית מעורבים בתאונות פי שניים יותר מצעירים בחברה היהודית. גם בקרב רוכבי אופנוע נרשמה עלייה משמעותית: 89 רוכבים נהרגו השנה, והסיכוי שלהם להיפגע גבוה פי 20 מנהגים ברכב פרטי.
חינוך תעבורתי מתקיים בהיקף מוגבל צילום: Istock
במהלך הדיון נמתחה ביקורת חריפה על משרד החינוך. ביטן ציין כי, "אני לא מתרשם שמשרד החינוך עושה את העבודה שלו בתחום הזה". על פי נתוני הוועדה, חינוך תעבורתי בכיתות א' וה' ובכיתות י' מתקיים בהיקף מוגבל, ונציגי משרד החינוך הודיעו כי הקיצוצים התקציביים יביאו לצמצום נוסף בשנת הלימודים הבאה.
- החמרה בענישה כלפי רוכבים על קורקינט מתחת לגיל 16
- "ילד מלווה" - קמפיין בטיחות של 'אור ירוק' ו'פריסבי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציגת מועצת התלמידים, גאיה שיף, סיפרה כי, "החינוך התעבורתי כיום מסתכם במצגות ולימוד עצמי. רוב התלמידים לא מוכנים למבחני התיאוריה ולומדים לבד מאפליקציות". ח"כ ביטן קרא לשלב את מורי הנהיגה במערכת החינוך, ולחייב שימוש בסימולטורים כחלק מהכשרת הנהגים, אך כצפוי, יש צורך בתקציב נוסף כדי לבצע זאת.
נציג מועצת התלמידים מהחברה הערבית, עומאר עסל, התריע על העלייה החדה בתאונות. לדבריו, "מספר ההרוגים בחברה הערבית זינק ב-70%. אני מפחד בכל פעם שאני יוצא לכביש". לפי הרלב"ד, 37% מההרוגים בתאונות דרכים הם מהחברה הערבית, בעוד שחלקם באוכלוסייה הוא 21%. הסיבות המרכזיות כוללות תשתיות ירודות וחוסר מודעות לבטיחות בדרכים.
- הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
- סבב מינויים בלאומי: איל אפרת מונה לראש החטיבה הבנקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן צילום: הכנסת
על פי עדויות שנשמעו בוועדה, רוכבי אופנוע מהווים 4.5% מכלי הרכב בישראל, אך חלקם בהרוגים מגיע לפי חמישה מחלקם בכבישים. עורך המגזין "פול גז", אביעד אברהמי, ציין כי השנה נהרגו 95 רוכבים, בהם רוכבים שנפגעו ממעקות בטיחות שאינם מותאמים. לדבריו, פסי צבע בכביש ובורות מהווים אף הם סכנת חיים לרוכבים.
הרלב"ד דיווחה כי בשנתיים האחרונות הותקנו פסי בטיחות חדשים לאורך 800 ק"מ של כבישים, אך ההשקעה השנתית מגיעה להיקף של 10 מיליון שקל בלבד. ביטן טען כי מדובר בסכום נמוך מדי, וקרא להגדלת התקציבים לשיפור התשתיות.
- 1.הנוהג 27/11/2024 16:33הגב לתגובה זוזו השתוללות רבתית על כבישי הארץ. נוסע די הרבה (בגלל המצב, הרוב בדרום) ואם הייתי מפיץ סרטוני מצלמות הדרך, שעות של צפיה. אבל אין משטרה ואם כבר יש (רואה ניידת פעם בהרבה ימים וגם הם עברייני תנועה), מודדים מהירות שזו בדיחה עצובה. גם אם אתה רוצה להתלונן, לא מתייחסים. אזי מה הפלא? אהה, כן. רוב המכריע של תאונות עם נפגעים מעורבות מכוניות בעלות 5 כוכבי בטיחות. רק אמרתי
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
