דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

חברות הביטוח יוכלו גם להיות בנקים - ההמלצות החדשות של הפיקוח על הבנקים

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים

לאחרונה אמר לנו יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח כי אחד ממנועי הצמיחה של כלל שמחזיקה את מקס הוא הרחבת הפעילות לשירותים בנקאיים. כלל מספקת היום שירותי ביטוח, ניהול ההשקעות, כרטיסי האשראי והלוואות ושירותים בנקאיים נוספים סינרגטיים לפעילות שלה. לצרכנים זה יועיל - אין כיום תחרות חזקה במערכת הבנקאית. 

המפקח על הבנקים פרסם דוח ביניים שעשוי לקרב את נוה לחלום שלו. תהיה הקלה במתן רישיון בנק ומתן אישור לשירותים בנקאיים. חברות כרטיסי האשראי יוכלו גם לנהל פיקדונות וחברות הביטוח יוכלו לספק שירותים בנקאיים. למעשה, התחרות היחידה שנראית באופק למערכת הבנקאית היא דרך חברות הביטוח.

ועדה בראשות המפקח על הבנקים חחיאשוילי  ממליצה לאפשר כניסתם של גופי אשראי חוץ בנקאי לתחרות בבנקים והם ממליצים לשנות את החוק כדי להקל על הכניסה של הגופים האלו. הם גם מתייחסים לכך שלחברות הביטוח יש פעילות בשוק ההון ולהיות עכשיו עם שירותים בנקאיים זה בעצם ללכת אחורה - ועדת בכר הרי גרמה להפרדת הפעילות השוק הונית מהבנקים. אלא שכאן מדובר על פעילות מסוימת בתחום הבנקאות, בעיקר פיקדונות שאפשר לראות בהם גם פעילות שוק הונית לצד מתן הלוואות שגם ככה חברות הביטוח וחברות כרטיסי האשראי מספקות. 

הועדה ממליצה להקל על הגופים הקטנים במערכת הבנקאית, ולחלק לשתי מדרגות את רמת הפיקוח. גופים עם סך נכסים של עד 50 מיליארד שקל וגופים מעל. נראה שהכוונה העיקרית של חברי הוועדה היא ליצור תחרות בשוק הפיקדונות. 

"אחד היעדים הוא יעד של תחרות, לאחר עיון בהרבה מסקנות של ועדות שקמו בשנים האחרונות, מסתמן כי חסרה תחרות בכל עולם הפקדונות. מה שהמגזר הקמעונאי בתחומי הבנקאות צריך הוא הגברה של התחרות, צעד שאפשר להשיג על ידי הוספת שחקנים".

אחרי שלב הערות הציבור, יוקם צוות בינמשרדי כאשר בין חצי שנה לשנה מהיום צפוי שהתיקונים יעברו למחוקק. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון בירך על המסקנות - "זהו שלב נוסף בקידום מבנה שוק תחרותי יותר במערכת הפיננסית. חשוב להדגיש, גם במסגרת מבנה שוק תחרותי, כמפורט בהמלצות הדוח, נושא עקרוני הוא השמירה על הסטנדרט והפרקטיקה הבינלאומית, לפיהם, גוף שמבקש לגייס פיקדונות ולהעמיד אשראי בגינם, יפעל תחת רישיון בנק שיינתן על-ידי בנק ישראל ויהיה כפוף לפיקוח יציבותי על ידי הפיקוח על הבנקים, בהתאם להמלצות המופיעות בדוח. זוהי הדרך לקדם תחרות ולשפר את רווחת הצרכן תוך שמירה על כספי המפקידים ועל היציבות הפיננסית".

המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי הוסיף עם פרסום המסקנות כי "בכדי להבטיח שירותים ומוצרים פיננסיים מגוונים, חדשניים ובמחירים תחרותיים חשוב לקדם צעדים ארוכי טווח בעלי השפעה מבנית על המערכת הפיננסית. יישום ההמלצות המופיעות בדוח, לצד השינויים במערכת הפיננסית כתוצאה מרפורמות קודמות בתחום, יאפשר לגופים נוספים להצטרף למערכת הבנקאית ולתרום לשיפור התחרות ולשיפור המיוחל ברווחת הצרכנים".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.