נטו וסלייס לא המציאו את השיטה: הקו הדק שמקשר בין כל הפרשות שמתפוצצות בשוק ההון והסכנות לכספי החוסכים
הפרשות שנחשפות בשנה האחרונה בשוק ההון הישראלי צריכות להדיר שינה מעיניו של כל חוסך לפנסיה. אם חשבתם שלשים את הכסף בגופים מפוקחים אמור להקנות לכם מידה מסויימת של שקט נפשי, מסתבר שהפיקוח מפגר אחרי השוק, בהרבה. איך בעצם הגענו למצב שבו מאות מליונים מכספי הפנסיות מתאדים? בואו למסע בעולם המטורף ששגשג כאן עד תחילת העשור הקודם.
הפסדי עתק לחוסכים
מילת הקסם – השקעות אלטרנטיביות
הריבית האפסית ששררה בשווקים בכלל ובשוק הישראלי בפרט לאורך העשור הקודם, הרגה את התשואות במכשירי החיסכון הסולידיים. הציבור, שחיפש תשואה לכספו, הפנה את ההשקעות לנדל"ן ולמניות, מה שהוביל לעליות מחירי הנדל"ן בעשור הקודם ולתשואות הנאות במדדי המניות. לאט לאט ככל שהעשור התקדם – המשקיעים חיפשו אפיקים נוספים לכספם, ואז החלו לפרוח ההשקעות האלטרנטיביות. מהן אותן השקעות אלטרנטיביות? זהו שם כולל להשקעות אלטרנטיביות בשוק ההון, ובכלל זה מגוון דברים: קריפטו, נדל"ן בחו"ל, קרנות השקעה ועוד. יהלומים וזבל. לא מעט יהלומים, אבל ערימות של זבל.
אבל סביב ההשקעות האלטרנטיביות התפתחה הילה יוקרתית – תדמית של השקעות אקזוטיות במועדון סגור ליודעי חן, עם מספר מקומות מוגבל. בפועל ברוב המקרים היה מדובר באשראי שחברים נתנו לחברים שלא הצליחו לקבל אשראי משום גוף "לא אלטרנטיבי". כל זמן שהריבית היתה אפסית – סיפור עוד איכשהו עבד והאשראי התגלגל. כאשר הריבית עלתה והכסף הפך להיות יקר, מצבו הרעוע של האשראי נחשף ביתר שאת, ובקשות פדיון נוכח עליית תשואות באפיקי ההשקעה הסולידיים, הובילו את הקרנות לעצור משיכות עמיתים.
- המחלוקת סביב הסדר החוב של קבוצת נטו: המדינה מבהירה – הלקוחות לא יופקרו
- הבעיה החדשה של החוסכים בסלייס ונטו - והקלות הבלתי נסבלת שבה המפקחים מזלזלים בחסכונות שלנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרק השני: איך עוקפים את חוק הניצעים?
להשקעות האלטרנטיביות ישנן מספר הגבלות, כך למשל – ישנן השקעות שפתוחות רק למשקיעים כשירים עם הון מאוד גבוה, מתוך הנחה שמשקיעים אלו מתוחכמים יותר ויודעים לאמוד סיכונים, גם מתוך הנחה שאם משקיעים אלו ישקיעו בהשקעה כושלת כזו או אחרת – עדיין יהיה להם די הון והם לא יהפכו לנטל על החברה.
הגבלה נוספת היא חוק הניצעים, החוק אומר שהצעה ללמעלה מ-35 אנשים, מחייבת תשקיף. וההשקעות האלטרנטיביות? אינן רוצות להיות שקופות ומתושקפות, ועל כן יש צורך למצוא פתרון גם להגבלה הזאת.
שוק ההון מתוחכם ויצירתי, נמצא באופן קבוע מספר צעדים לפני הרגולטור, ולכל בעיה הוא מוצא פתרונות למכביר – אפורים יותר ופחות. את חוק הניצעים עקף שוק ההון בדרכים יצירתיות: הקמת תתי קרנות שהוצעו לפחות מ-35 ניצעים, הגדרה כי סוג מסויים של נכסים איננו נכלל תחת הנכסים שמוגדרים כהשקעות, ועוד.
קיראו עוד ב"בארץ"
הפרק השלישי: ה-IRA כמקרה ספציפיכך, בתוך פריחתו של העולם הזה, פלטפורמת ה-IRA, שהיא פלטפורמה שנועדה סה"כ לאפשר לציבור שמעוניין בכך, לנהל את כספי הפנסיה שלו בעצמו תוך הפחתת עלויות, שימשה לעקוף את המגבלות. הפלטפורמה שמאפשרת גם למשקיעים לא כשירים להשקיע בקרנות, כל זמן שהן מוגדרות כקרנות חוץ (הגדרה מאוד רחבה וחלבית), הפכה להיות דרך המלך להפניית כספי ציבור להשקעה אלטרנטיבית בעייתית מאוד – שכן בעוד שלרגולטור סמכות פיקוח על קופות הגמל בארץ, סמכויות הרגולטור לגבי גופים בחו"ל, נמצאת בסימן שאלה.
הפרק הרביעי: כשהמפיצים הופכים להיות גם היצרנים
השוק ראה שהוא פועל באין מפריע, והציבור מסתנוור מההשקעות האלטרנטיביות, על אף שהיכולת שלו לבדוק אותן מאוד מוגבלת, והחל לקבל תיאבון ולנסות לסחוט את הלימון עד תום. כך, גופים שהם מפיצים במהותם, סוכני ביטוח כמו פרופיט של אסף בנאי, נטו, ועוד – הפנו לקוחות לקרנות אלטרנטיב שהם הקימו או שיש להם זיקה אליהם. כלומר בנוסף לדמי ההפצה שהסוכן מקבל מהלקוח, הוא מתוגמל גם דרך דמי ניהול מחברת הקרנות. המפיצים – רוצים להנות מכל העולמות.
ערבוב האינטרסים בין יצרן מוצרים פיננסיים ומפיץ מוצרים פיננסיים פועל לרעת הלקוח. אחת הראיות לכך היא שבקרנות אלו הרוב המכריע של הלקוחות המשקיעים יגיעו מהמפיץ הספציפי הזה, ולא ממפיצים נוספים שיעריכו כי מדובר בהשקעה ראויה ללקוחותיהם.
עד כמה נפוצה בשוק ההון הישראלי התופעה שבה סוכני ביטוח הקימו או היתה להם זיקה למכשירי השקעה אלטרנטיבים? עד היום לא ידוע, אבל כנראה שיותר ממה שהיינו רוצים.
הפרק החמישי: ואז התחלנו להיסחף
והפרק האחרון והעצוב ביותר הוא שכאשר השוק פועל באין מפריע בערבוב אינטרסים עצום, והכסף זורם וקל, הלקוחות לא רק מפסידים בגלל השקעות גרועות שעושות הקרנות האלו שאותו מפיץ שלח אותם לשם, לא תמיד תוך כדי שהם מבינים שהוא זה שגוזר עליהם את הקופון מהצד השני. במצב כזה, כשהשוק נמצא כבר בתוך התחום האפור כהה, קל יותר לעבור את הגבול לגמרי. ואז נוצרות תופעות בעייתיות מאוד כמו שראינו בפרשיות הגדולות האחרונות: כבר לא מדובר רק בהפרת חוק הניצעים, אלא בחשד לעברות כמו תרמית, הלבנת הון, ובפגיעה עמוקה יותר במשקיעים.
כך למשל, בסלייס מדובר באנשים שפיתו אותם להשקעות אלו, תוך ניצול מצוקה פיננסית וצורך במזומן, על ידי הצעת הלוואות. בנוסף בפרשת סלייס גילינו כי היתה התעלמות מרגולציה שנועדה להגן על המשקיעים ב-IRA ולא מאפשרת העברת כספים שמשמשים לקצבת פנסיה בסיסית, להשקעות אלו.
בנטו – וולסת'ון, על פי כתב תביעה שהוגש בפרשה, אמנם הוקמו שותפויות רבות שכל אחת מהן לא הוצעה ליותר מ-35 אנשים, אבל היו שותפויות שנכנסו בנעלי שותפויות אחרות תוך טשטוש גבולות וכיסוי של השקעות בהשקעות אחרות.
- 15.רונצ'ו 11/10/2024 00:15הגב לתגובה זונראה שהריבית המקומית בישראל מתייצבת ויתכן ותעלה בעוד שהריבית בחו"ל כבר במגמת ירידה.
- 14.אורנה בר לב 07/10/2024 16:22הגב לתגובה זומאחר והמשטרה מתחמקת מבקשת הפרקליטות לחקירה פלילית בנדון אשמח לשלוח לכתבת אתי אפללו חומרים לכתבת תחקיר בנדון
- 13.יוסי 18/09/2024 14:48הגב לתגובה זואבל זה בדיוק מה שבתי ההשקעות וחברות הבח רוצות שיקרה..שליטה מלאה על הייצור ,ההפצה והרגולטור...זה יעשה טוב ללקוחות ,לדמי ניהול ולתחרות...פחחח
- 12.קשה להרוויח אז מתכמן 18/09/2024 13:05הגב לתגובה זואיפה הרגולטור....איפה... הציבור המטומטם הציבור משלם.....
- 11.מי מנהל כעת את סלייס 18/09/2024 13:02הגב לתגובה זוחוגגים על הקטן.....
- 10.ערן 18/09/2024 11:13הגב לתגובה זולכולנו את הפנסיה וגרמה לחוסר תחרות ועמלות הזויות וגבוהות.
- 9.ארי. קרסנר 18/09/2024 11:05הגב לתגובה זוהרגולטור בוגר כלל,החברה הכי כושלת בשוק,זאת התוצאה.
- 8.אסף 18/09/2024 10:40הגב לתגובה זותיאור מדוייק של הבעיה הן לגבי החברות והן לגבי שוק ההשקעות האלטרנטיביות. שכחת רק את טריא
- 7.יש פיתרון פשוט !!! 18/09/2024 10:36הגב לתגובה זויש לקבוע בחוק - 1. סוכן הביטוח לא יקבל כל תמורה/מענק/חופשה בחול .. בגין העברת לקוח מחברה אחת לשניה 2. תיקבע עמלת מקסימום אחידה שיכולים לקבל סוכני הביטוח , נניח 0.2% לשנה 3.פעולות אלו יחסכו את המעברים והתזוזה האין סופית של לקוחות והמרדף אחרי תשואה חודשית
- 6.לרון 18/09/2024 10:22הגב לתגובה זוכשלא "מסתפקים" בסולידי+ מכה אינפלציה שזה מה שחשוב,הגופים מגדילים סיכון "אלטרנטיבי" כדי שתעברו אליהם,מצליח טוב! לא מצליח אין מה לעשות!
- 5.לרון 18/09/2024 10:18הגב לתגובה זומאוד אקטואלי,רמז??
- 4.וזה שפושטי רגל מנפיקים חברה בבורסה ומסתירים את העב 18/09/2024 09:26הגב לתגובה זווזה שפושטי רגל מנפיקים חברה בבורסה ומסתירים את העבודה שהיו פושטי רגל 10 שנים?! זה לא הונאת משקיעים?! מניפולציןת בלקוחות…היו להם חצי מיליון…הסכם עם הדואר..הודעות בלי סוף
- 3.החיים 18/09/2024 09:15הגב לתגובה זווהפטנט של עמלות תמורת ניוד חסכונות פנסיונים הוא שורש הבעיה אם העמלות היו נגבות רק מהלקוחות בלבד תוך גילוי נאות הבעיה היתה נפתרת כשהרווחים של סוכני הביטוח מוסתרים ומגעים מהחברות אליהם מניוד הכסף בהכרח כל סוכני הביטוח ישרתו את עצמם קודם כל
- בול - מי שמאמין להם בצרות צרורות (ל"ת)גלגל 18/09/2024 09:49הגב לתגובה זו
- יהודי 18/09/2024 09:33הגב לתגובה זושל המצב הקיים ולא משנה איפה נמצא הלקוח , כי בכל מקרה הם מקבלים את עמלת היעוץ. גם שאין אינטרס לנייד זה לא דבר טוב ללקוח. צריך למצוא משהו באמצע
- 2.רק שקיפות 18/09/2024 09:05הגב לתגובה זואם היו מעבירים את חוק השקיפות של החלק שקיבל הסוכן אז היה דרך לעלות על תגמולים חריגים שהיו קופצים בביקורות ומדליקים נורות אדומות אבל סוכני הביטוח זוכים לחסינות על חשבון החוסכים התמימים
- 1.שולתתתת1 18/09/2024 09:01הגב לתגובה זוולשמור על הכסף הרב של אזרחי המדינה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
