בימים האחרונים פורסמו מודעות בדבר הגשת בקשה להסדר נושים למשקיעי וחוסכי חברת סלייס. הפרסום הזה שמחויב על פי חוק  מתייחס למחזיקים בקופות הגמל שאיבדו את כספם וצריכים למעשה לפנות למנהל ההסדר והתביעה ולהגיש תביעת חוב. הם נושים כמו כל נושה אחר. היה אפשר לצפות שידאגו להם על ידי רשות שוק ההון והביטוח, אבל  מקריאת הבקשה להסדר עולה כי הם צריכים לדאוג לעצמם. כל מי שנפגע בסלייס צריך לפנות באופן ישיר או דרך מייצג עם הוכחת היקף ההשקעה בקרן-קופה בסלייס ולהעביר את זה על פי הכתוב ומוסבר בבקשה להסדר. 

לפני מספר שבועות פורסמו מודעות דומות בעניין הסדר חוב לקבוצת נטו, סוכנות הביטוח השנייה בגודלה בישראל, שנכנסה להליכי חדלות פירעון, ואשר אף היא ניהלה כספים של אלפי עמיתים.

רוב החוסכים שהשקיעו את כספי הפנסיה שלהם במסגרת חברות אלו לא ראו את המודעות הללו, וגם לא ידעו, שאם הם לא יפנו לעורך דין ויגישו תביעות חוב – בנטו עד לפני שבוע, ובסלייס בשבועות הקרובים, הם עלולים לאבד את כספי הפנסיה שלהם, ולא מדובר באזרחים בודדים – אלא מאות ואלפי אזרחים.

ביום 26.11.2024 ישנו דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפירוק חברת וולטסון, והסיפור כפי הנראה יחזור על עצמו. גם כאן, צריכים המשקיעים לפנות בתביעת חוב. היקף הקריסות של גופים כאלו שמנהלים כספים לאחרים או משמשים צינור להשקעות, הולכת וגדלה ונראה שציבור המשקיעים לא באמת יודע איך להתנהל במצבים כאלו. 

• המחלוקת סביב הסדר החוב של קבוצת נטו: המדינה מבהירה – הלקוחות לא יופקרו
• נטו וסלייס לא המציאו את השיטה: הקו שמקשר בין הפרשות האחרונות בשוק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בקריסת קרן הגשמה לפני כשנה וחצי, מתוך כ-3,500 משקיעים, למעלה מאלף איש לא הגישו תביעת חוב ואיבדו את הזכות לקבלת כספים במסגרת הליכי גביית החוב. טיפלתי אז בכ-1,500 משקיעים ונדהמתי מהכמות הגדולה של המשקיעים שלא ידעו מה לעשות וניזוקו פיננסית בריבוע - פעם אחת כי הפעילות הגיעה להסדר חוב וחלק משמעותי מהכסף שלהם הלך לאיבוד ופעם שנייה כשלא הגישו תביעת חוב בהסדר הנושים.   

תביעות חוב כאלו יש לעשות גם בגופים הפיננסים שקרסו, כאשר בשל גודל ומורכבות העניין בסלייס ונטו והמעורבות של רשות שוק ההון והביטוח צריכה היתה להיות אפשרות נוספות ומקבילה של הגשת תביעת חוב, אבל ממעבר על בקשת ההסדר, לא מצאתי אפשרות כזו. 

בהסדר של הגשמה אלו שלא הגישו תביעה איבדו את הזכות לקבלת כספים במסגרת אותם הליכים, ייתכן שגורל דומה יהיה גם למשקיעים-חוסכים בקופות של סלייס, אלא אם הרגולטור יתעורר וימצא פתרון מקיף לכל אלפי החוסכים שחלקם לא מכיר ולא יודע שיש פרוצדורה להגשת תביעת חוב. 

• הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
• בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות השתלמות באוקטובר - תשואה של 1.5% במסלול הכללי; תשואה...

חשוב להדגיש - פניות שנעשו לבתי המשפט, על מנת שיחייבו את אותן חברות לשלוח הודעות ספציפיות לכלל המשקיעים, לפי כתובות אשר נמצאות בידיהם (האחרונה רק לפני מספר שבועות במסגרת פירוק נטו) לא נענו, שכן פרסום דבר הפנייה ברבים בשני עיתונים יומיים מקיים לכאורה את דרישת החוק. העובדה שאותן חברות, שבידיהן כל המידע הנדרש, לא מחויבות לפנות ספציפית למשקיעים ולחוסכים, עושה עוול גדול לאזרח הקטן.

אחרי שחלק מהכסף נעלם - גם החלק השני עלול ללכת לאיבוד

עיון בהצעת ההסדר של סלייס, שמתפרסת על פני 31 עמודים לפני נספחים, בניסוח משפטי שאינו מאפשר לאדם הממוצע להבין את הנאמר בה, מגלה בסעיף 152, בעמוד 28, כי המשקיע נדרש להגיש תביעת חוב – אין כמעט סיכוי שהאדם הסביר ידע לבדוק ולמצוא מה נדרש ממנו, ולהבין שללא הגשת תביעת חוב הוא יאבד את זכותו לקבל כספים במסגרת ההסדר.

אני מעורב גם בהגשת תביעות חוב בנטו. בשבועיים שעמדו לרשותנו בסוף אוקטובר האחרון הגיעו אלינו כמה עשרות מתוך כאלפיים לקוחות של נטו, אבל ברור לי שמאות או אלפי חוסכים ומשקיעים שלא ידעו על ההליך איבדו את זכותם לקבלת כספים – רק היום הגשנו בקשה להגשת תביעת חוב באיחור לנטו ללקוחה שהיתה עסוקה עם בניה שבמילואים ולא ידעה על חובתה זו.

באוקטובר פנינו לבית המשפט על מנת שיחייב את נאמני נטו להוציא הודעה מסודרת לכלל החוסכים, אך בית המשפט טען שמאחר ואיננו מייצגים את אותם חוסכים איננו יכולים לדרוש זאת בשמם, והרי אם הם לא יודעים על ההליך כיצד יוכלו להיות מיוצגים? וכי לפי הוראות הדין מספיק הפרסומים שבוצעו. חבל שבית המשפט לא רגיש יותר לאבדן כספי הפנסיה של אותם מאות ואלפי חוסכים, ביניהם גם אוכלוסייה מוחלשת שעלולה ליפול על המדינה בסופו של דבר.

אני חושש שעתה, בסלייס ובוולטסטון, אנחנו לפני אירועים דומים, ולצערי זו לא תהיה כנראה הקריסה האחרונה בישראל של חברות המנהלות כספי השקעה ופנסיה לאזרחים. ללא שישנו פתרון חקיקתי מתאים, יהיו חוסכים שיהיה להם נזק כפול. אנחנו יכולים לעזור למי שמגיע אלינו – אבל זה אף פעם לא כולם, ובדרך כלל גם לא רוב הנפגעים, וחבל.

אוסיף כי החוק הוא חוק חדש ועדיין הוא לא נותן מענה למצב הזה. חוק חדלות פירעון, אשר נחקק בשנת 2019, והחליף את הפקודה המנדטורית שקדמה לו, לא פותר את הבעיה של יידוע המשקיע או החוסך בנדרש ממנו. כל עוד אין גוף או בעל תפקיד שיהיה אחראי על ריכוז הנפגעים ואין הודעות שנשלחות ספציפית לכל אחד, יהיו חוסכים רבים שיפלו בין הכיסאות.