ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את רפורמת הייבוא – שתיכנס לתוקף ביולי 2024
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את התיקונים לפקודת הייבוא והיצוא, שנועדו להתאים את מתווה היבוא לישראל לשיטה הנהוגה באיחוד האירופי – מה שטוב לאירופה טוב לישראל.
בדיון היום המשיכה הוועדה לטפל בסוגיות שלא הוסכמו בשבוע שעבר, ביניהן הקלה על יבואנים מקבילים, הקלה על יבואנים שיבצעו בדיקות מעבדה באופן וולונטרי ואפשרות להעביר מידע על בדיקה ממעבדה אחת לאחרת.
הדיון בוועדת הכלכלה. צילום נועם מושקוביץ דבורות הכנסת
בפתח הישיבה אושרה הצעתו של ח"כ אליהו ברוכי, לפיה יבואן יוכל להעביר את המידע ממעבדה אחת לאחרת. כמו כן ניתן יהיה להעביר את המידע במקרה שבו יש עיכוב בזמני ביצוע הבדיקה שלא תלויה ביבואן, או הממונה על התקינה קבע שהדבר מוצדק בהתאם לנסיבות שיפרט. לפי ההצעה שאושרה, מעבדה שלא תעביר את המידע צפויה לעיצום כספי של 50,000 שקלים. הממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה, איגור דוסקלוביץ, אמר כי יכול להיות קושי מסוים באכיפה, אך ניתן יהיה להתמודד עם זה.
אין פטור מחובה פלילית
בנוסף אושרה ההצעה שנועדה לעודד את היבואנים לבצע בדיקות וולונטריות. בדיון הקודם עלתה השאלה האם לפטור את היבואנים שיבצעו בדיקות מקדימות גם מאחריות פלילית, אולם על רקע התנגדות משרד הכלכלה הוחלט להקל רק על האכיפה המנהלית ולא לפטור מהחובה הפלילית. בעקבות זאת הציע משרד הכלכלה הפחתה של 30% מהעיצום הכספי ליבואנים שיבצעו בדיקות מקדימות, אולם היו"ר ביטן ציין כי מדובר בהפחתה לא מספקת. בעקבות זאת אישרה הוועדה את הצעתו להפחתה של 40% במקרה הזה.
באשר לנושא היבוא המקביל הציע משרד הכלכלה כי מוצרים מקבוצה 3, הנחשבים לכאלה שהסכנה הבטיחותית שבהם היא הקטנה ביותר, יהיו פטורים מאחזקת מסמכים מסוימים בתיק מוצר. מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב, הסביר כי בקבוצה 1 ובקבוצה 2 היבואנים נדרשים לבצע בדיקות דגם, אז ליבואן המקביל אין בעיה להסתמך עליה. הקושי של היבוא המקביל הוא בקבוצה 3, בה לא נדרשים היבואנים להחזיק בדיקת דגם ואין ליבוא המקביל על מה להסתמך, ובמקרה כזה כעת לא יצטרכו כל היבואנים להחזיק תיק דגם, אלא להצהיר על עמידה בתקינה.
עם זאת, במשרד הכלכלה ביקשו להגביל את התקופה ולקבוע זאת כהוראת שעה לשנה, עם אפשרות להארכה. בעקבות זאת אושר כי ההקלה הזו תהיה בתוקף למשך שנה מתחילת הרפורמה. בנוסף לכך, שר הכלכלה יוכל, באישור ועדת הכלכלה, להאריך את ההקלה בתקופות נוספות של עד שנה.
פתיחת הרגולציה תאפשר "להביא לפה כל זבל שרק אפשר להעלות על הדעת"
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
- מרכז טאוב: אזהרה מפני פגיעה בצמיחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
סמנכ"ל סיסטם מעבדות, אילן בר, הזהיר כי פתיחת הרגולציה תאפשר "להביא לפה כל זבל שרק אפשר להעלות על הדעת". מנכ"ל מכון התקנים, ד"ר גלעד גולומב, הוסיף כי נוצר הרושם שבקבוצה 3 יש מוצרים לא מסוכנים וזה לא נכון. המנכ"ל מרחב השיב כי בשל כך ההקלה נעשית בצורה מחושבת וכהוראת שעה. מרחב הוסיף כי עדיין יצטרך היבואן להחזיק תיק שיכלול את שם המוצר, שם תת המוצר, שם הדגם, ארץ הייצור, פרטי היצרן או הספק ותיעוד ערוצי ההפצה.
סמנכ"לית לובי 99, רחל גור, בירכה על אישור ההצעה ואמרה כי זה צעד משמעותי למאמץ שמובילים בלובי למאבק ביוקר המחייה. לדבריה, בעקבות הרפורמה הקודמת היבואן הרשמי יכול היה לייבא על סמך הצהרה והיבואן המקביל היה צריך לבצע בדיקות שכן אין לו קשר ישיר ליצרן.
- 2.בת אל 08/01/2024 23:41הגב לתגובה זוצריכה לקחת חלק אקטיבי יותר בבלימת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה.
- 1.כל הכבוד (ל"ת)יעקב 08/01/2024 19:47הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
