האם לעסק באשדוד מגיע פיצוי גבוה מאשר בת"א? תשאלו את שלומי הייזלר
מנכ"ל משרד האוצר ראה את הנולד כשהמתווה המורחב לעסקים הורחב לאשדוד ובאר שבע. על האפליה של עסקים במרכז הארץ
משרד האוצר הוציא שבועות ספורים אחרי פתיחת המלחמה מתווה תמיכה בעסקים. כבר בימים הראשונים של המלחמה, באוצר אמרו שהם יתמכו בעסקים כשבהמשך פורסם המתווה. התמיכה הזו חשובה ומבורכת והיא לא מובנת מאליה. אין חובה למדינה לתמוך בעסקים בזמן מלחמה. באנשים יש חשיבות גדולה לתמוך כלכלית. זה חלק מההסכם הלא כתוב עם המדינה שאחראית לביטחון ולרווחה כלכלית מינימלית. הביטחון האישי הופקר ב-7 באוקטובר (ומתאושש במקביל להצלחות המלחמה), אבל המדינה דואגת כלכלית לאזרחים. יש חל"ת, יש אבטלה.
התמיכה בעסקים היא זכות ובמלחמות ומבצעים קודמים לא ניתנה תמיכה. הפעם הראשונה שהיתה תמיכה בעסקים היא בתקופת הקורונה.
התמיכה היא חשובה, היא מקלה על העסקים, היא לא פותרת את הבעיות הכלכליות. זה לא פיצוי מלא לעסקים ברחבי הארץ, למעט המקומות שהמדינה בחרה לפצות באופן מוחלט. הבמתווה התמיכה יש כשלים ועיותים לא מעטים, לרבות תמיכה משמעותית יותר בשכר, ופחות בהוצאות הקבועות.
בעיה אחרת וכנראה משמעותית יותר היא האפליה בתמיכה בין מקום למקום. המתווה יוצר עיוות בחלוקת הכספים. כך למשל, בערים כמו באר שבע ואשדוד מקבלים תמיכה מוחלטת של 100% ובשאר הישובים (שלא סמוכים לגבול) מקבלים תמיכה חלקית. השאלה היא למה זה קורה - האם דין באר שבע ואשדוד שונה מדין תל אביב? מי אמר שהעסקים בבאר שבע, אשדוד, אשקלון סובלים יותר. למעשה, מהנתונים עולה תמונה אחרת. הפגיעה די דומה. אבל, בעוד שפיצוי מלא בעוטף עזה ובגבול הצפון הוא ברור, התמיכה בישובים הנוספים היא בעייתית.
מנכ"ל המשרד שלומי הייזלר ראה את הנולד. הוא הסביר כי הכללת אשדוד ובאר שבע תדרוש בהמשך הרחבה לגוש דן, משום שאין הבדל בין באר שבע לתל אביב. משרד האוצר הכניס את היד עמוק לכיס ושלף עוד סכום גדול לתמיכה באשקלון, אשדוד ובאר שבע ויצר כאן אפליה.
- אשדוד מקימה רובע חדשנות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל; מעל למיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומגורים
- אשדוד: פינוי-בינוי ברובע ב׳ קיבלה אישור, 2.16 אלף דירות יוקמו בציר הרצל-המעפילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי להבין על מה מדובר, נסביר מעט על המתווה: קרן הפיצויים מס רכוש תפצה עסקים בכל רחבי הארץ שמחזור הפעילות שלהם הוא 12 אלף שקל עד 400 מיליון שקל וקיימת ירידה במחזור של מעל ל-25% לדיווח לחודש או 12.5% לחודשיים. כמו כן, עסקים שמחזור העסקים שלהם הוא עד 300 אלף שקל בשנה, יהיו זכאים למענק המשכיות לפי טבלה שקבע האוצר. גם עוסקים פטורים נכללים שם, אבל הפיצוי הוא מינורי - אלפי שקלים בודדים. עסקים שהמחזור שלהם גבוה מ-300 אלף שקל זכאים למענק של עד 22% בהתאם לשיעור הפגיעה בהם וגם החזר של 75% מהוצאות השכר. משרד האוצר קבע, כמובן, גם תקרות להחזרים.
מדובר בפיצוי חלקי. אבל במקומות מסוימים - העוטף, הצפון וגם אשקלון, אשדוד ובאר שבע, יהיה פיצוי מלא. במקור העוטף וישובי גבול הצפון מקבלים תמיכה של 100%, אבל על רקע המלחמה, נוספו ערים כמו אשדוד ובאר שבע.
הכללת יישובים כמו באר שבע ואשדוד נעשה בעקבות החלטת האוצר להרחיב את אזורי קו העימות לטווח של 40 ק"מ מגבול רצועת עזה (ולא עד 7 קילומטר), שאשדוד ובאר שבע נכללות בו, ויש לכך גם השלכות קריטיות על העסקים בערים האלו. בתגובה לכך, ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, דרש להחיל את הפיצוי גם על עירו. גם יישובים נוספים הצטרפו לקריאה הזו.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
אז מה ההבדל בין ערים כמו נהריה, באר שבע ואשדוד לשאר? ובכן, המדינה החליטה על "מתווה פיצויים מורחב" שמיועד לתושבי קו העימות לפי תקנות מס רכוש ושלושת הערים האלה נכללו בתוך הערים שנחשבים לאזורי קו עימות. לפי "המסלול האדום", ינתנו ליישובים האלה פיצויים מלאים על אובדן הכנסות או החזרים מלאים בגין הוצאות שכר. עסקים בבאר שבע ובאשדוד, שלא נכללו תחילה המתווה, יזכו לשיפוי מלא מהמדינה, עד 2.5 מיליון שקל לעסק - שזה הרבה מאוד כסף. לתושבים שנמצאים סמוך לגדר אין הגבלה כזאת, אבל רוב העסקים שממוקמים שם בכל מקרה לא מגיעים למחזור כזה. סכום הפיצויים במסלול זה, של תביעה לפיצויים עבור נזק עקיף ב"אזור המיוחד", יעמוד על 520 שקל ליום עבודה מלא, מוכפל בימי היעדרות של העובד.
מדובר בפיצוי גדול, אפילו ענק. העסקים האלו לא יפגעו בשעה שהעסקים בראשון לציון, תל אביב ושאר הארץ נפגעים ויש גם כאלו שמדדמים. למה חומוסיה בתל אביב מפסידה וחומוסיה באשדוד לא מפסידה?
חוסר הוגנות ואפליה גדולה וזה מוביל למצבים אבסורדים - יש עסקים שמעדיפים לא לפתוח ולעבוד כי גם ככה הם מקבלים פיצוי של 100%. עסק באשדוד מקבל באופן מלא כספים על אובדן הכנסות, אז למה לעבוד אם מקבלים את זה גם כך.
ההחלטה הזו של האוצר היא החלטה רעה. לא ניתן להחריג באופן שרירותי את באר שבע ואשדוד משאר הארץ. הנזק של המלחמה עוטף את כל הארץ, וראוי היה שיהיה מתווה אחיד.
- 1.יוסי ממן 08/12/2023 14:03הגב לתגובה זוביזיון של ממשלה נתניהו אמר שיש מלא כסף.. מה עושים איתו ?

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.