יהלי רוטנברג החשב הכללי באוצר
צילום: גלעד ארצי

החשב הכללי הבהיר: לא ביקשנו הלוואה מבנק ישראל ולא נפנה אליו; ההודעות בתקשורת הם פייק ניוז

החשב ביקש להבהיר כי "חטיבת המימון שלנו תמשיך לפעול בכלל הערוצים במטרה לממן את פעילות הממשלה". מאז תחילת המלחמה גייסה מדינת ישראל כ-30 מיליארד שקל, מתוכם כ-16 מיליארד שקל במטבעות זרים
איציק יצחקי | (7)

אנשי האוצר עסוקים בחודש האחרון גם במלחמה בפייק ניוז. אפשר לטעון ולהגיד שהמדינה לא מצליחה, שהמדינה לא מספיק עוזרת, אבל כדאי לדעת את הדבר הבא - לא היתה מלחמה שבה ניתנה תמיכה כמו במלחמה הנוכחית. לא היתה העברת כספים מהירה כמו שיש כעת. אתמול שמענו על מפונים שבאים בטענות ו"אומצו"  על ידי ערוצי הטלוויזיה - "לא קיבלנו עדיין כסף, זו אטימות". התגובה של האוצר היתה שבודקים למי מגיע, אבל אנשים מגיע להם יקבלו. סיכוי טוב, אגב, שהמתלוננים הם אלו שלא מגיע להם. 

בכל מקרה, למשפחה ממוצעת מגיע 18 עד 30 אלף שקל בחודש. האם השתגענו? מי יכול לעמוד בתשלומים האלו? אתם יודעים שיש אנשים שמקבלים את הכסף וגרים בדירה שנתנו להם? אתם מבינים שבזמן מלחמה יש נצלנים שמרוויחים עשרות אלפי שקלים מהמדינה? בטח שהמדינה צריכה לבדוק.  היא נותנת למשפחות עשרות אלפי שקלים שעוברים לכיס. בקצב הזה יש אנשים שלא ירצו לחזור, מרוויחים מתמיכת המדינה וזה עוד בלי לקחת בחשבון את כספי החל"ת ושאר התמיכות. 200 אלף איש מפונים, כשבפועל, חלק גדול מהם עושה על המדינה סיבוב. 

 הבוקר כתבו העיתונים הכלכליים שהחשב הכללי לוקח הלוואה מבנק ישראל, הלוואה שלא נלקחה מאז 1986. אלו אותם עיתונים שמדי יום מטיחים ביקורת והשמצות וטענות על משרד האוצר. שלא תבינו לא נכון, למשרד בהחלט מגיעה ביקורת, אבל עניינית. לא פייק. החשב הכללי הודיע כעת כי מדובר בפייק ניוז, אין ולא תהיה בקשה להלוואה מבנק ישראל. 

 

גיוסים בזמן מלחמה

לפי החשב הכללי, יהלי רוטנברג, מאז תחילת המלחמה גייסה מדינת ישראל כ-30 מיליארד שקל, מתוכם כ-16 מיליארד שקל במטבעות זרים בשווקים הבינלאומיים.

החשב מבהיר כי יכולות המימון של מדינת ישראל מאפשרים לממשלה לממן באופן מלא ומיטבי את כל צרכיה. "חטיבת המימון באגף החשב הכללי תמשיך לפעול בכלל הערוצים במטרה לממן את פעילות הממשלה ובכלל זה את כל הצרכים הנובעים ממלחמת חרבות ברזל והסיוע הכלכלי והאזרחי לעורף", מסר. 

בנוסף, החשב הדגיש כי לא ביקש, לא לקח וכי אין בכוונת מדינת ישראל לפנות לבנק ישראל בבקשת הלוואה. 

לדבריו, כלל ההנפקות מבוצעות במחירי שוק ומדווחות באופן מיידי ושוטף באמצעות מערכות מידע שוק כגון בלומברג. כמו כן, ניתן גילוי חודשי להנפקות במסגרת דיווחי הגירעון לעניין אפיקי המימון של המדינה, כמו גם בתדרוכים שונים שנעשו על ידי גורמי המקצוע באגף החשב הכללי.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    י. 14/11/2023 08:20
    הגב לתגובה זו
    שהאוצר יעשה את עבודתו במקום להשמיץ את האזרחים ולהציג את האזרחים כגנבים חוצפה
  • 6.
    שהחשב ינה לשוק האפור 4 אחוז בחודש יתנו לו כמה שהוא רוצה (ל"ת)
    שוק אפור 13/11/2023 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מס 13/11/2023 14:59
    הגב לתגובה זו
    מס 35% על פנסיה תקציבית מעל 10000 בחודש. ביטול הטבת המס 25% על קרנות השתלמות. הפחתת שכר 15% לעובדי הממשלה מעל 10000 בחודש. ביטול ההקצבות הקואליציוניות. רק אחכ גיוסי הון בארץ ובחול (גם ממכירות מטח עי בנק ישראל).
  • 4.
    שרה 13/11/2023 13:16
    הגב לתגובה זו
    בהנהגה החרדית המבצעת גזל. זו רק דעתי.
  • 3.
    מטורף... 13/11/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
    זה ברוייטרס,,srael credit default swaps (CDS) – which traders use to insure their exposure to the country – express more pessimism. The price of these illiquid instruments matches that typically paid to insure against default by a country on the cusp of being downgraded to a junk credit rating. Israel's AA-rating is 6 notches above what CDS pricing implies
  • 2.
    גולדפינר 13/11/2023 12:12
    הגב לתגובה זו
    37 יום למלחמה ובאוצר עדיין בודקים למי מגיע מה. עד שאנשים ועסקים יראו את כסף לא יהיה מה להציל. אם זה לה לא מחדל, מחדל מהו? ובאותו הזמן בדיוק שר אוצר מעביר כספים לחרדים ומתנחלים!
  • 1.
    ויקטור 13/11/2023 11:56
    הגב לתגובה זו
    הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה, לא מותירה אפשרות אחרת.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".