300 כלכלנים בכירים מזהירים: "ההתנהלות הנוכחית פוגעת בכלכלת ישראל"
כ-300 כלכלנים בכירים פנו הבוקר (שני) במכתב לנתניהו וסמוטריץ' והבהירו: "אתם לא מבינים את גודל המשבר הכלכלי, עליכם לפעול בדרך אחרת".
המהלומה הקשה שניחתה על מדינת ישראל מחייבת שינוי יסודי של סדר העדיפות הלאומי והסטת תקציבים מסיבית לטובת התמודדות עם נזקי המלחמה, סיוע לנפגעים, ושיקום המשק", נמסר מהמכתב שנערך על ידי בכירים בכלכלה, שחלקם כיהן בראש תפקידים בכירים במשק בעבר. "להערכתנו, ההוצאה הצפויה בעקבות המלחמה תהיה בסדרי גודל של עשרות מיליארדי שקלים, ואף למעלה מכך. שינויים קוסמטיים במסגרת התקציב הקיים אינם מתקרבים להיקף ההוצאה הנדרש. הממשלה חייבת להתמודד בהקדם עם האתגרים ולנסות לשקם את אמון האזרחים ביכולתה לעשות כן. צעד בסיסי ונדרש לשם כך הוא עצירה מיידית של מימון כל הפעילויות שאינן חיוניות למאמץ המלחמתי ושיקום המשק, ובראש וראשונה הכספים הקואליציוניים".
עוד הם הוסיפו כי "אנו קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר לעבור בהקדם על כלל סעיפי ההוצאות בתקציב 2023, ולבטל לאלתר את כל ההוצאות התקציביות שאינן חיוניות בשעה קשה זו. במקביל, יש לפתוח את התקציב של שנת 2024, ולעדכנו על בסיס סדר עדיפויות המשקף את צרכי כלל המשק לאור המלחמה".
מי שחתום על המכתב הם רוני חזקיהו, לשעבר המפקח על הבנקים והחשב הכללי, יאיר אבידן לשעבר המפקח על הבנקים, פרופסור יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופסור אלחנן הלפמן, אוניברסיטת הרווארד, חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' ג'וש אנגריסט חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2021, פרופסור יוג'ין קנדל לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' צבי אקשטיין לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' איתן ששינסקי, האוניברסיטה העברית, פרופ' ליאו ליידרמן, אונ' תל אביב.
- 19.מבין2 30/10/2023 18:50הגב לתגובה זוסמוטריץ' צריך לקצץ להם בפנסיה התקציבית בראש ובראשונה.
- 18."בראש ובראשונה - הפנסיות התקציביות" - 20 מיליארד כל שנה (ל"ת)המגיב 30/10/2023 17:23הגב לתגובה זו
- 17.דב 30/10/2023 16:59הגב לתגובה זוחבורה הזוייה שהזדהתה עם פורעי קפלן? אותם קשקשנים שהוציאו הודעות שרק פוליטיקה אנטי יהודית במוקד שלהם? מוטב לזרוק את הנייר שלהם לפח האשפה. יש להם שוב בברור מטרות פוליטיות, ולא לטובת היהודים.
- 16.הכתום 30/10/2023 15:24הגב לתגובה זוכל הכשלונרים בביטחון ובכלכלה יוצאים מהחוריםבושה בוש. בושה
- 15.שלמה 30/10/2023 15:14הגב לתגובה זולעבור לכל התקציבים של כל מי שלא מוקיע טרור , לפטר חכ"ים שלא יצהירו רישמית שחמאס ארגון טרור ואחראי לרצח חפים מפשע יש הרבה מאוד שומן במקומות האלו , לקצץ שכר של שופטים פנסיות תקצביות של המגזר הציבורי , הכספים הקואלציונים הם פינטס
- 14.אלכס 30/10/2023 15:01הגב לתגובה זומבין כל החותמים אני מזהה כמה שהם לא העיפרון הכי מחודד אבל ה מקושרים טוב ועוד אני מזהה איזה פרופסור שביקר בחנות יוקרה לבגדים ונפס יוצא עם בגד שהוא לא ממש שילם עליו ועשה לנו פדיחות בכל העולם
- 13.רוב הכבשים מפחדות מהזאב כשהן צריכות לפחד יותר מהרועה (ל"ת)מנהיגות כושלת 30/10/2023 13:38הגב לתגובה זו
- 12.יונתן ררז 30/10/2023 13:25הגב לתגובה זוהוא וחבורתו
- 11.מי זה פורום הכלכלנים?? שלשה שמאלנים עם שם מפוצץ. (ל"ת)יאאללה 30/10/2023 12:59הגב לתגובה זו
- לא. מתייעצים רק במומחים עם שם עולמי- שרה ויאיר נתניהו (ל"ת)חס וחלילה 30/10/2023 13:19הגב לתגובה זו
- 10.מאייר 30/10/2023 12:52הגב לתגובה זוזה טוב שבכירי הכלכלנים מתריעים על תרחישים קשים ,אבל זה רע מאוד שזה מתפרסם כי אז זה לא משרת את המטרה אלא את הגורמים העוינים לנו ,ויש רבים מסביב ,ולפעמים אני תוהה איך אנשים כל כך חכמים יכולים להיות כל כך טיפשים
- 9.שלמה גרינברג 30/10/2023 12:38הגב לתגובה זולפי השמות שמופיעים בכתבה יכלו האנשים האלו לפנות אישית לנתניהו או לסמוטריץ', להסביר מה בדיוק הם מציעים. אבל זה כמובן לא יקרה ומסיבות ברורות
- 8.יובל 30/10/2023 12:35הגב לתגובה זובכל המשרדים.
- 7.שמואל 30/10/2023 12:14הגב לתגובה זוזה אותו מכתב של ה- 300 הספרטנים מלפני מספר חודשים, בתקופת הסירוב הכללי, רק שינו את התאריך. אם כל כך דואגים שיתרמו את השכר השנתי שלהם לטובת המצב הבטחוני. אבל הם לא יעשו את זה.
- 6.אזרח 30/10/2023 11:36הגב לתגובה זותאגיד השידור לסגור, במילא פועל כנגד העם, גלי צהל לסגור במילא פועל כנגד החיילים, פנסיות תקציביות מעל 20 אש"ח נטו (הם נטל של כעשרה מיליארד כל שנה) צריך למסות במס של 80 אחוז, להוריד את הריבית ולהגדיל תקציב למפעלים ולסבסד העסקת ישראלים בחקלאות ובבניה, בתשתיות, הכשרת נהגי תובלה (להפחית תלות בכאלה שלא נאמנים למדינה)
- 5.מה שווים 300 כלכלנים בחירים לעומת כלכלת בעזרת השם.... (ל"ת)אדם 30/10/2023 11:31הגב לתגובה זו
- 4.עיתון הארץ לכו לאלף אלפי עז....עז...ל !! (ל"ת)איתי 30/10/2023 11:17הגב לתגובה זו
- 3.כלכלן 30/10/2023 10:53הגב לתגובה זוכשהתותתחים רועמים - תשתקו !! חלאס עם פוליטיקה קטנה
- התכוונת 30,000 המומחים שהתריעו נגד הרפורמה.התריעו וצדקו (ל"ת)זכרון קצר? 30/10/2023 13:44הגב לתגובה זו
- 2.ראינו כבר מה הם מבינים (ל"ת)ישראלי 30/10/2023 10:19הגב לתגובה זו
- 1.מני 30/10/2023 10:10הגב לתגובה זועם כל הכבוד למפונים ולחיילים, הם חושבים על היום שאחרי
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
