חרדים
צילום: לעמ עמוס בן גרשום

פורום הכלכלנים: "ממשלת ישראל עושה בדיוק ההיפך מהמלצת ה-OECD" קוראים לממשלה להגביל תקציבים לחרדים ולשלבם בשוק העבודה

בעקבות הנתונים שפורסמו אתמול על ידי ארגון ה-OECD על ההשפעה של תקצוב תלמידי ישיבות על כלכלת ישראל, קוראים בפורום לממשלה לנקוט במדיניות שתסייע לצמיחה וזאת על ידי ביטול תקציבים לציבור החרדי 
נחמן שפירא | (8)
נושאים בכתבה OECD תקציב המדינה

פורום הכלכלנים קורא לממשלה לשנות את המדיניות מול המגזר החרדי והערבי בישראל. הודעת פורום הכלכלנים יצאה היום בעקבות המלצות ה-OECD, שקרא אתמול בדוח הרפורמות הכלכליות ל-2023 לבטל את הסבסוד לתלמידי ישיבות, ולהתנות את סבסוד הפעוטונים במימוש כושר התעסוקה של האב.  צעדים אלו לדברי הארגון יפחיתו את הפערים בחברה הישראלית בין הציבור החרדי והערבי ליתר הציבור.

 

בפורום הכלכלנים טענו היום כי "ארגון ה-OECD פרסם אתמול נתונים מדאיגים על ההשפעה ההרסנית של מימון תלמידי ישיבות על כלכלת ישראל. הארגון קורא להגביל תקציבים למטרות מדכאות צמיחה, ולפעול לשילוב חרדים וערבים בשוק העבודה. ממשלת ישראל עושה בדיוק ההיפך".

חרדים צילום לעמ עמוס בן גרשום

צילום לעמ עמוס בן גרשום

 

לדברי הפורום "כפי שפורסם, הגידול החד בכספים הקואליציוניים למטרות מדכאות צמיחה, בשילוב הירידה בהיקף גביית המסים הביא להכפלת הגירעון התקציבי".

 

בנוסף טענו בפורום כי "עם העברת תקציב המדינה בחודש מאי, במכתב הכלכלנים השלישי התרענו שיש קונצנזוס רחב לפיו ליכולתם של ילדים חרדים להשתלב בשוק העבודה, להתפרנס בכבוד, ולשלם מיסים, השפעה מכרעת על עתיד המשק. המגמה הנוכחית לפיה שיעור החרדים באוכלוסייה מכפיל את עצמו בכל 25 שנה, כאשר ילדים חרדים אינם רוכשים מיומנות יסוד החיוניות להשתלבות בשוק עבודה מודרני, מהווה סכנה קיומית לעתיד ישראל".

 

בפורום הוסיפו כי "המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל עלולה לגרום לנזק אדיר ארוך טווח לשגשוג הכלכלי של ישראל". בפורום קראו  "לממשלת ישראל לחשב מסלול מחדש, להטות אוזן להמלצות של ארגון ה-OECD ושל רבים אחרים. על ממשלת ישראל לפעול בהקדם לשיפור כישורי העבודה של כלל האוכלוסייה, ולבטל תמריצים שליליים לרכישת השכלה ולהשתתפות בשוק העבודה".

 

גם לערבים

בדוח של ה-OECD  בניגוד להמלצות על צמצום תקציבים לציבור החרדי, לציבור הערבי דווקא קוראים להגדיל תקציבים. כך מציעים בארגון לממשלה להגביר את הזמינות של פעוטונים מסובסדים ביישובים ערביים, להגדיל את תקציב החינוך ביישובים הערביים. וכן לעודד תעסוקה על ידי תגמול הורה נוסף שעובד למס הכנסה שלילי במגזר החרדי והערבי. 

ב-OECD המליצו גם על פתיחת ישראל יותר ליבוא, והסרת מכסים וחסמי יבוא אחרים, תוך התאמת הרגולציה לעולם.  בממשלה טוענים שזה בדיוק מה שהם עושים כעת עם רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'. 

קיראו עוד ב"בארץ"

בפורום הכלכלנים חברים פרופ' אבי בן בסט, מהאוניברסיטה העברית, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' איתי אטר, מאונ' תל אביב, מייסד פורום הכלכלנים, יוזם מכתבי הכלכלנים, פרופ' אביה ספיבק, מאונ' בן גוריון, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל, ופרופ' אודי ניסן, מאונ' עברית, לשעבר ראש אגף תקציבים.  

חברים נוספים בפורום: פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוסי זעירא, לשעבר נשיא האגודה הישראלית לכלכלה, פרופ' יוסי שפיגל, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה, פרופ' ליאו ליידרמן, ד"ר מאיר סוקולר, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל, ופרופ' מנואל טרכטנברג, שעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה

עוד בפורום: ד"ר נעמי פרידמן סוקולר, פרופ' עומר מואב,  לשעבר יועץ בכיר לשר האוצר, פרופ' עמיר ליכט, פרופ' ראובן גרונאו, לשעבר נשיא האגודה הישראלית לכלכלה, פרופ' עודד שריג, לשעבר המפקח על שוק ההון, ד"ר אורן דניאלי, ד"ר אורן רגבי, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות התחרות, פרופ' אורלי שדה, פרופ' אייל קמחי, ד"ר איתי ספורטא, פרופ' איתן ששינסקי,  פרופ' אלון ברב, פרופ' אליס ברזיס,, ד"ר אנליה שלוסר, ד"ר אסנת ליפשיץ,  ועוד.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דב 04/10/2023 12:48
    הגב לתגובה זו
    לאנטישמיות טהורה. כלכלנים? חבורת זמר אנטי יהודית. רק לבטל את תקציבי "התרבות" שווה יותר מכל מימון החרדים. מדוע לממן סטודנטים שלומדים את מבנה שבט הקוובונגו בקונגו ב-40 אלף ש"ח בשנה, אך לא לממן תלמיד ישיבה בעשרת אלפים ש"ח? מהיכן החוצפה. אנטישמים נמאסתם.
  • 5.
    מי זה פורום הכלכלנים?? שלשה שמאלנים עם שם מפוצץ. (ל"ת)
    יאאללה 04/10/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ימין מלא מלא גזל פשע שחיתות ועבריינות (ל"ת)
    אור 04/10/2023 12:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זה אותו פורום קלקלנים שנגד הרפורמה ? (ל"ת)
    כ.ד 04/10/2023 11:48
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 04/10/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
    בדיוק יאללה תתקדמו
  • 2.
    אנונימי 04/10/2023 10:53
    הגב לתגובה זו
    מי ישמור עלינו?
  • 1.
    זו השאלה 04/10/2023 10:51
    הגב לתגובה זו
    זו השאלה
  • לרינה 04/10/2023 12:31
    הגב לתגובה זו
    נראה לך מתוך שינא ליהודים?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).