בשנת 2020 הוציאה ישראל על מוסדות חינוך וטיפול הגיל הרך 1.2% מהתוצר המקומי הגולמי, ועל החינוך היסודי, על יסודי ועל תיכוני 5% מסך התוצר. מדובר בשיעורים גדולים בהרבה מהשיעורים המקבילים ב-OECD: השיעור במדינית ישראל עומד על 6.2% לעומת 4.5% בממוצע ה-OECD עבור מוסדות החינוך מהגיל הרך ועד העל-תיכוני, כך עולה מנתוני דו"ח Education at a Glance (EAG) של ארגון ה-OECD לשנת 2023. הדו"ח מתייחס ל-38 מדינות החברות בארגון, ובכלל זאת מדינת ישראל. 

עם זאת, ולמרות ההשקעה הגדולה יותר ביחס לתוצר, מדינת ישראל בכל זאת נמצאת מתחת לממוצע במבחנים הבינלאומיים ובמקומות האחרונים מבין מדינות ה-OECD בכל הקשור לרמת המתמטיקה, הבנת הנקרא ומדעים של תלמידיה. כך למשל, במבחני פיז"ה ישראל נמצאת במקומות ה-41 במתמטיקה, במדעים התלמידים במקום ה-42 ובלימודי שפה במקום ה-37 (מתוך 79 מדינות). לא מחמיא. מדובר על פער של כ-10% בין ישראל ביחס לממוצע במדינות המפותחות. 

לבעיה הזו יש גם השלכות כלכליות חמורות. על פי מחקר של בנק ישראל מ-2015, "איכות ההשכלה בישראל מפגרת אחרי המדינה החציונית ב-OECD, מידת הפיגור גורעת כ-0.4 עד 0.6 נקודת אחוז מקצב הצמיחה השנתי של הטווח הארוך וכחמישית עד רבע מרמת הפריון הכולל של הטווח הארוך". 

גם מבחנים פנימיים שעורכת המדינה מצביעים על פערים גדולים ומשמעותיים בינה לבין שאר המדינות המתפתחות. במקביל, מדו"ח ה-OECD עולה כי מספר השעות המוקדשות בישראל בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים לאוריינות שפתית, מורשת, חברה ורוח, ולשפות זרות גבוה יותר ביחס לממוצע מדינות ה-OECD. בנוסף, בישראל יש עלייה משמעותית בין החינוך היסודי לחטיבת הביניים במספר שעות הלימוד באוריינות שפתית, מורשת, חברה ורוח: מ-267 שעות בחינוך היסודי ל-331 שעות בחטיבת הביניים.

• האירוע שסימל את הצטרפותה של ישראל לקהילה הבינל' והצעד של ארה"ב לבלימת משבר 2008
• ה-OECD: "צופים צמיחה של 3.4% בישראל ב-2025"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ישראל מדורגת במקום השלישי מתוך כלל מדינות ה-OECD, אחרי איסלנד (7%) ונורבגיה (6.8%), במדד הוצאה עבור חינוך מהגיל הרך ועד החינוך העל-תיכוני. כמו כן,שיעור ההוצאה של ישראל עבור מוסדות בחינוך היסודי, העל יסודי והעל תיכוני הוא השני הגבוה ביותר במדינות ה-OECD אחרי זה של קולומביה (5.1%). במקום השלישי נמצאת איסלנד עם 4.9% ובמקום הרביעי נורווגיה עם 4.8%. 

שיעור ההוצאה  של ישראל על מוסדות חינוך וטיפול הגיל הרך (1.2%) גבוה מזה של ה-OECD (כ-0.9%) וממקם את המדינה במקום השישי עם צ'ילה, פינלנד, לטביה וליטא. קודמות אותן נורווגיה ואיסלנד (2%), שוודיה (1.8%) ואסטוניה ודנמרק (1.3%).

ישראל נמצאת בין המדינות בהן מספר שעות לימוד החובה הוא בין הגבוהים ביותר

תלמיד בחינוך היסודי בישראל לומד 918 שעות מול 805 בממוצע מדינות ה- OECD, ובחטיבת הביניים תלמיד ישראלי לומד 976 שעות לימוד מול 916 בממוצע מדינות ה-OECD. כמו כן, מדינת ישראל היא אחת משתי המדינות הבודדות ב-OECD (לצד מקסיקו) שבהן מספר שנות לימוד החובה הוא 15 שנים. 3 שנים בחינוך הקדם יסודי, 6 שנים בחינוך היסודי, 3 שנים בחטיבת הביניים ו-3 שנים בחטיבה העליונה. הממוצע ב-OECD עומד על 11.8 שנות לימוד חובה בלבד. כמו כן, מדינת ישראל היא אחת מהמדינות היחידות (לצד מקסיקו, הונגריה וצרפת) שבה לימודי חובה מתחילים כבר החל בגיל 3.

• נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"
• המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350...

אוכלוסיית ישראל מהמשכילות בעולם

אחוז בעלי ההשכלה השלישונית (בוגרי חינוך גבוה) ב-2022 במדינת ישראל הוא גבוה בהרבה מזה של ממוצע ה-OECD (50.6% לעומת 40.4%). במקביל, אחוז מעוטי ההשכלה נמוך למדי: 11.8% בישראל לעומת 19.8% בממוצע ה-OECD. כ-88% מהאוכלוסייה בישראל השלימו השכלה תיכונית - מעל לממוצע OECD העומד על כ-81%.

מדינת ישראל מובילה בשיעור הגידול הטבעי

מדינת ישראל מדורגת במקום הראשון במדינות ה-OECD בשיעור הגידול של אוכלוסיית בני 6-17. לאורך העשור האחרון (2010-2021) שיעור הגידול של אוכלוסייה זו עומד על 25.1%, בעוד שבמדינות ה-OECD ממוצע אוכלוסייה זו ירד בשיעור של 1.1%. ב-20 מדינות מתוך 38 המדינות הנכללות בדו"ח חלה ירידה בשיעור אוכלוסיית הצעירים (גילי 6-17). למשל, לאורך העשור האחרון נרשמה בדרום קוריאה ירידה של 26% ובליטא ירידה של 23.4%.

מדינת ישראל מצליחה לצמצם לאורך השנים את הצפיפות בכיתות

לזכותה של מדינת ישראל ייאמר כי על אף שהיא במקום הראשון בשיעור הגידול של מספר התלמידים, היא מצליחה לצמצם לאורך השנים את מספר התלמידים בכיתה: בין השנים 2010 ל-2021 מספר התלמידים גדל ב-24% בחינוך היסודי וב-19% בחטיבת הביניים, אך צפיפות התלמידים בכיתה פחתה ב-5.1% בחינוך היסודי וב-3.7% בחטיבת הביניים.

הגננות בישראל מבוגרות יותר ביחס לממוצע ה-OECD, אך המורים צעירים יותר

הגיל הממוצע של גננות בחינוך הקדם יסודי במדינת ישראל גבוה מזה של ה-OECD, אך המורים בחינוך היסודי והעל יסודי בישראל צעירים יותר ביחס לממוצע ה-OECD: הגיל הממוצע של גננת בישראל עומד על 42.3 שנים, בעוד שבממוצע מדינות ה-OECD הגיל הממוצע של גננת עומד על 41.4 שנים. 

הגיל הממוצע של מורה בחינוך היסודי בישראל עומד על 41.4 שנים, בעוד שבממוצע מדינות ה-OECD הגיל הממוצע של מורה בחינוך היסודי עומד על 43.6 שנים. רק 23% מהמורים בחינוך היסודי בישראל הם מעל גיל 50. 

רוב מנהלי מוסדות חינוך בישראל הם בעלי תואר שני ומעלה

בכל שלבי החינוך, רוב מנהלי בתי ספר בישראל בעלי תואר שני ומעלה: כ-99% בחטיבת הביניים, כ-96% בחינוך היסודי וכ-79% בחטיבה העליונה.

שר החינוך, יואב קיש: "מהדו"ח שמתפרסם היום עולה כי מספר השעות המוקדשות במערכת החינוך בישראל למקצועות המורשת החברה והרוח הוא גבוה ביחס לממוצע  מדינות ה-OECD. מדובר במקצועות שמהווים חלק משמעותי מאד בעיצוב זהותו ודמותו האישית והלאומית של התלמיד הישראלי. בכוונתי לחזק מגמה מבורכת זו, כדי להעמיק את הזהות של תלמידי ישראל, לחבר אותם להיסטוריה ולמורשת של בני עמם, ולהעצים את תחושת השייכות שלהם לארצם ולמולדתם".

מ"מ מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני: "הדו"ח המתפרסם היום מצביע על כך שמערכת החינוך מצליחה להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים לפתחה, הנובעים מאופייה הייחודי של מדינת ישראל. בכוותנו להמשיך להתמודד עם האתגרים הללו, ולצמצם את הפער מול מדינות ה-OECD".