מיצ"ב הוא מערך מבחנים ארצי הנערך בבתי ספר בישראל ומודד הישגים בתחומי שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים, לצד סקרי אקלים חינוכי הבודקים את תחושת התלמידים והצוות. מטרתו לספק תמונת מצב השוואתית בין בתי ספר ובין מגזרים, ולשמש כלי בידי מנהלים לזיהוי פערים ולתכנון
התערבות. סביב המבחנים התפתחה מחלוקת מתמשכת: מבקרים טענו שהם יוצרים לחץ מיותר, מצמצמים את ההוראה לחומר הנבחן ומעודדים מיון סמוי של תלמידים, בעוד תומכים ראו בהם כלי מדידה חיוני למערכת ציבורית שמנהלת תקציב עצום. הדיון בהם מתחבר לשאלה כלכלית רחבה יותר על התשואה
של ההשקעה בחינוך, שכן דוחות של הOECD מצביעים על פער בין ההוצאה לתלמיד בישראל לבין ההישגים הנמדדים במבחנים בינלאומיים.
ישראל מוציאה על חינוך 6.2% מהתוצר לעומת 4.5% במדינות ה-OECD, אבל למרות זאת ישראל מתחת לממוצע ה-OECD בציונים במבחני ההשוואה הבינלאומיים (מתמטיקה, הבנת הנקרא ומדעים); בישראל יש הרבה יותר אנשים עם תואר אוניברסיטאי לעומת העולם (51% לעומת 40%), השאלה היא האם זה גם עוזר לשכר של הישראלים
