משרד התיירות יגדיל ל-4 מיליון שקל את התקציב לעידוד ביקורים בכותל המערבי
כ-8 מיליון שקל לשנים 2023-2024; משרד התיירות הנגיש לבעלי מוגבלויות 6 ק"מ בעיר העתיקה עד לכותל
משרד התיירות יגדיל ל-4 מיליון שקל בשנה את התקציב לעידוד ביקורים ברחבת הכותל המערבי. זאת, כחלק מהחלטת ממשלה לשנים 2023-24 שאושרה הבוקר. החלטת הממשלה מהווה המשך לחמש שנים נוספות, של תכנית החומש לשדרוג תשתיות ועידוד ביקורים ברחבת הכותל המערבי, כאשר משרד התיירות משתתף בה בסכום של 14 מיליון שקל.
במסגרת תכנית החומש יבוצעו מיזמים שונים לחיזוק העיר בתחומי האקדמיה, התעסוקה, והתיירות. תקציב ההחלטה מיועד לטובת ביצוע פעולות בינוי ופיתוח של רחבת הכותל ומנהרות הכותל, ובכלל זה חשיפה ושימור של ממצאים ארכיאולוגיים, שדרוג תשתיות ושירותים תחבורתיים וכן הרחבת פעילות חינוכית לתלמידים, לעולים ולחיילים.
הכותל הוא אחד ממוקדי התיירות המרכזיים בישראל. בין השנים 2015-2022 גדלה כמות המבקרים בכותל המערבי מ-10 מיליון לכ-12 מיליון (ב-2019). משרד התיירות השקיע בשנים האחרונות משאבים רבים בפיתוח התשתיות התיירותיות בירושלים, שהיא העיר המתויירת ביותר בישראל. ביחד עם משרד ירושלים ומורשת, עיריית ירושלים, רשות העתיקות, הרשות לפיתוח ירושלים ובביצוע החברה לפיתוח מזרח ירושלים (פמ״י) השתתף המשרד בהנגשת העיר העתיקה לבעלי מוגבלויות תנועה ועיוורון - בהשקעה של למעלה מ-22 מיליון שקל, הסתיימה לאחרונה הנגשת 6 ק"מ בתוך סמטאות העיר העתיקה בירושלים, במטרה להבטיח שכל מבקר המעוניין להכיר את ההיסטוריה של המקום יוכל לעשות כך. הסמטאות התלולות ואתרי הביקור המרכזיים הונגשו למתניידים על כסאות גלגלים ולעגלות ולראשונה הונגשה העיר העתיקה גם לעיוורים, באמצעות אפליקציה ייעודית. לתיירים בעיר העתיקה מוצעת כיום אפליקציה חינמית לניווט בדרכים המונגשות ב-8 שפות.
שר התיירות חיים כץ: "חשיבותו ההיסטורית והלאומית של הכותל המערבי מחייבת את ממשלת ישראל לשמירתו ולטיפוחו. נמשיך לקדם פיתוח אתרי התיירות והמקומות הקדושים לשיפור חווית התייר ואזרחי ישראל".
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן (
דוח המבקר מאתמול חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון, אבל המבקר צריך לתת דוחות צמודים לאירועים ולא שנה-שנתיים אחרי ולתת בדיקות עומק, לא מה שעושה כותרות; והכי חשוב לתת תמונה מלאה ואובייקטיבית: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה המלאה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
