תנובה
צילום: תמר מצפי

תנובה עדכנה: גם מחירי החלב הלא מפוקחים יעלו ב-4.6%

בהמשך לצו הפיקוח שפרסמה המדינה, מחירי החלב המפוקחים יעלו ב-8.3%. בין המוצרים שמחירם  הקמעונאי יעלה: יוגורטים, מעדנים, חמאה, קוטג', גבינה צהובה על המדף וגבינות מלוחות
איציק יצחקי | (3)

חברת תנובה הודיעה היום (שלישי) ללקוחותיה בשוק הקמעונאי והמוסדי, על עדכון מחירון מוצרי החלב. מחיר מוצרי החלב המפוקחים יעלה בשיעור של כ-8.28%, זאת בהמשך לצו הפיקוח על המחירים שפרסמה המדינה.

בנוסף, יעודכן מחיר מוצרי החלב הלא מפוקחים של תנובה בשיעור ממוצע של כ-4.65%, וזאת לאור הגידול המשמעותי בתשומות ובראשן מחיר החלב הגולמי. המחירון הקמעונאי המעודכן של המוצרים המפוקחים יכנס לתוקף ביום חמשי. המחירון הקמעונאי המעודכן של המוצרים הלא מפוקחים יכנס לתוקף ביום ראשון. בחברה הדגישו כי כל המחירים לצרכן נקבעים על ידי הקמעונאים על פי שיקול דעתם, וללא התערבות תנובה.

 

בין מוצרי החלב הלא מפוקחים שמחירם  הקמעונאי יעלה: יוגורטים, מעדנים, חמאה, קוטג', גבינה צהובה על המדף גבינות מלוחות ועוד.

 

בחברה הסבירו כי "לאור העליה החדה במחיר החלב הגולמי ומדדים נוספים, פרסמה ב-24/4 המפקחת על המחירים הודעה על עליית מחירי מוצרי החלב המפוקחים בשיעור של 16%. ב-30 באפריל 2023 נחתם צו חדש שעדכן את מחירי מוצרי החלב המפוקחים בשיעור של כ-8.28% בלבד".

 

החלב הגולמי מהווה רכיב מרכזי בעלות יצור מוצרי החלב (מעל 50% מעלות הייצור), ועומד נכון לרבעון השני של השנה על כ-2.43 שקלים לליטר. בשנתיים וחצי האחרונות עלה מחירו של החלב הגולמי בכ-50 אגורות, שמשמעותן תוספת של כ-450 מיליון שקל לעלויות הישירות של תנובה, זאת בנוסף לעליה במחירם של תשומות רבות נוספות בארץ ובעולם: חשמל, דלק, מים, ארנונה, חומרי אריזה ועוד.

עליית מחיר המטרה (החלב הגולמי) בשקלים לליטר על ציר זמן:

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    העיקר לא לפתוח את השוק לייבוא (ל"ת)
    אלי 02/05/2023 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לילי 02/05/2023 12:26
    הגב לתגובה זו
    ייצור היוגורט הכי רווחי חלב גולמי מפוסטר ומוסיפים לו חיידקים . רווח של סוחרי סמים
  • 1.
    לילי 02/05/2023 12:06
    הגב לתגובה זו
    אין עוד סקטור מונופולי עם רווח מטורף כזה .. כל ההצגות של הפוליטיקאים לא שווים אגורה . תפתחו את המשק לייבוא תבטלו מכסות ונראה את תנובה גיבורים
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק

בנק ישראל הודיע רשמית על סיום תהליך הסבת שוק התשלומים המקומי לתקן EMV, לאחר מהלך רב-שנים שהוביל לשדרוג משמעותי באבטחת עסקאות כרטיסי אשראי ובפתיחת השוק לשירותים דיגיטליים מתקדמים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל

במהלך השנים האחרונות הוביל בנק ישראל את המשק הישראלי לעבר רפורמה בשוק התשלומים, ובמסגרתה סליקת עסקאות כרטיסי חיוב הוסבה לתקן EMV, ששיפר את אבטחת התשלום ואפשר כניסה של שירותים דיגיטאליים חדשניים כדוגמת תשלומים ללא מגע, המהווים כמחצית מכמות העסקאות בישראל, וכן ביצוע עסקאות באמצעות ארנקים בטלפונים החכמים המהווים כ-17% מכמות העסקאות בישראל.

הרפורמה שיושמה פתחה את הדלת לא רק לעולם התשלומים אלא גם לשירותים נוספים באמצעות הארנקים הדיגיטליים, כמו למשל הזדהות בקופות החולים, כרטיסי כניסה לאירועי ספורט ותרבות וכרטיסי טיסה ושירותים נוספים שבדרך.

במהלך השנים האחרונות בנק ישראל ליווה את בתי העסק במעבר למערכת התשלומים החדשה, וסייע באופן פרטני לבתי עסק אשר נתקלו בקשיים ובמורכבויות שונות ביישום התקן החדש, בפרט תחנות הדלק. בהתאם, בתי עסק אלו קיבלו בהתאם למורכבויות, אישורים ספציפיים למתווים להשלמת ההסבות. 

על פי נתוני חברת שבא, נכון לסוף חודש אפריל 2023 , מעל ל-99% ממסופי התשלום בישראל הוסבו בהצלחה לתקן החדש.

פריסת תקן ה־EMV בענף הדלק נחשבה לאחת המשימות הטכנולוגיות המורכבות בשוק התשלומים הישראלי. בשונה מרכישה רגילה, בתדלוק סכום העסקה אינו ידוע מראש, כך שבתחילת התהליך מוקצית מסגרת זמנית בכרטיס, שמתעדכנת רק בסיום התדלוק לסכום המדויק. תהליך זה דרש פיתוח תוכנה ייעודית למסופים בתחנות, התאמות בין בקרי המשאבות למערכות הסליקה, ושדרוג של תשתיות התקשורת והאבטחה. בעבר נחשבו תחנות דלק יעד מרכזי לניסיונות הונאה בשל השימוש בפס מגנטי. כעת, עם השימוש בשבבים חכמים וניהול עסקאות בשרתים מרכזיים בזמן אמת, רמת האבטחה והבקרה עלתה באופן משמעותי.

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "אחד מהיעדים המרכזיים שלנו בבנק ישראל בשנים האחרונות היה לפתח את שוק התשלומים בישראל ולהציבו בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם. היום אנו מציינים צעד מרכזי נוסף בתהליך הטמעת תקן ה-EMV. מדובר בצעד חשוב שהובל באופן מקצועי על ידי מחלקת מערכות תשלומים וסליקה והפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל. אני רוצה לציין לחיוב את ההטמעה המהירה בשוק הישראלי הן מצד בתי העסק והן מצד שימוש הציבור הרחב. אנו נמשיך לקדם צעדים נוספים שיובילו לשכלול המערכת הפיננסית, הגדלת התחרות בה ולשיפור רווחת הצרכן".