תנובה עדכנה: גם מחירי החלב הלא מפוקחים יעלו ב-4.6%
חברת תנובה הודיעה היום (שלישי) ללקוחותיה בשוק הקמעונאי והמוסדי, על עדכון מחירון מוצרי החלב. מחיר מוצרי החלב המפוקחים יעלה בשיעור של כ-8.28%, זאת בהמשך לצו הפיקוח על המחירים שפרסמה המדינה.
בנוסף, יעודכן מחיר מוצרי החלב הלא מפוקחים של תנובה בשיעור ממוצע של כ-4.65%, וזאת לאור הגידול המשמעותי בתשומות ובראשן מחיר החלב הגולמי. המחירון הקמעונאי המעודכן של המוצרים המפוקחים יכנס לתוקף ביום חמשי. המחירון הקמעונאי המעודכן של המוצרים הלא מפוקחים יכנס לתוקף ביום ראשון. בחברה הדגישו כי כל המחירים לצרכן נקבעים על ידי הקמעונאים על פי שיקול דעתם, וללא התערבות תנובה.
בין מוצרי החלב הלא מפוקחים שמחירם הקמעונאי יעלה: יוגורטים, מעדנים, חמאה, קוטג', גבינה צהובה על המדף גבינות מלוחות ועוד.
בחברה הסבירו כי "לאור העליה החדה במחיר החלב הגולמי ומדדים נוספים, פרסמה ב-24/4 המפקחת על המחירים הודעה על עליית מחירי מוצרי החלב המפוקחים בשיעור של 16%. ב-30 באפריל 2023 נחתם צו חדש שעדכן את מחירי מוצרי החלב המפוקחים בשיעור של כ-8.28% בלבד".
החלב הגולמי מהווה רכיב מרכזי בעלות יצור מוצרי החלב (מעל 50% מעלות הייצור), ועומד נכון לרבעון השני של השנה על כ-2.43 שקלים לליטר. בשנתיים וחצי האחרונות עלה מחירו של החלב הגולמי בכ-50 אגורות, שמשמעותן תוספת של כ-450 מיליון שקל לעלויות הישירות של תנובה, זאת בנוסף לעליה במחירם של תשומות רבות נוספות בארץ ובעולם: חשמל, דלק, מים, ארנונה, חומרי אריזה ועוד.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- מחלבות גד נכנסת לשוק תחליפי החלב; מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עליית מחיר המטרה (החלב הגולמי) בשקלים לליטר על ציר זמן:
- 3.העיקר לא לפתוח את השוק לייבוא (ל"ת)אלי 02/05/2023 12:33הגב לתגובה זו
- 2.לילי 02/05/2023 12:26הגב לתגובה זוייצור היוגורט הכי רווחי חלב גולמי מפוסטר ומוסיפים לו חיידקים . רווח של סוחרי סמים
- 1.לילי 02/05/2023 12:06הגב לתגובה זואין עוד סקטור מונופולי עם רווח מטורף כזה .. כל ההצגות של הפוליטיקאים לא שווים אגורה . תפתחו את המשק לייבוא תבטלו מכסות ונראה את תנובה גיבורים
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
