עופות סופרמרקט
צילום: תמר מצפי

"מחירי העופות יעלו ב-10-15% לפני פסח" כך הזהיר מנכ"ל מחסני השוק

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן אמר כי חייבים לטפל ביוקר המחיה ומחירי המזון חייבים לרדת: "אפגש עם שר האוצר". מנכ"ל מועצת הלול: לפני הפסח לא צפוי שינוי במחיר העוף. ביטן ממשיך לנסות לפתור בעיות במטה קסם, אבל את הפתרון הכי בסיסי - הוא שוכח
נתנאל אריאל |

האם מחירי העופות יעלו או יישארו ללא שינוי לפי חג הפסח? לדברי שלום נעמן מנכ"ל רשת מחסני השוק, תהיה התייקרות של 10-15% כי "זה עניין של היצע וביקוש ובחיים לא היה חג שלפניו המחירים לא עלו". מנגד, שמואל לויט, מנכ"ל מועצת הלול - שאחראית על הקרטל, על חסימת השוק לייבוא חופשי, ועל המחירים הגבוהים, מצהיר שזה לא יקרה השנה: "לפני הפסח לא צפוי שינוי במחיר העוף" אמר היום בוועדת הכלכלה. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן אמר "המחירים חייבים לרדת – אפגש עם שר האוצר".

על פי לויט, למועצת הלול יש את כל הנתונים ונכון לעכשיו וצפי לתקופת חג הפסח אין סיבה שיהיה שינוי. לדבריו, היום רשתות השיווק קונות את העוף השלם ב-12.5-13 שקלים לקילו ולפני הפסח לא צפוי שינוי.

לדברי ביטן, הוא ראה דיווח על כך שאין חלב ברשתות השיווק, ואמר כי אי אפשר להמשיך עם המצב הזה. הוא הוסיף כי מחיר מוצרי החלב המפוקחים הולך לעלות ב-16%, המחלבות הקטנות מפסידות וגם הגדולות והממשלה והאוצר צריכים לטפל בזה. "נראה לי שאין ברירה ואני אבקש פגישה עם שר האוצר, חשבתי שאתם מעבירים לו מסרים. אי אפשר להשאיר את המצב הזה שאין חלב מפוקח בסופרים. בשביל מה יש חלב מפוקח? כדי שהמוצר הזה לא יהיה בשוק? המחירים חייבים לרדת", אמר היו"ר ביטן.

מה שמדהים בסיפור הזה הוא הבורות הכלכלית שמגלה יו"ר ועדת הכלכלה. צריך אולי להסביר לו במילים פשוטות שהסיבה למחסור הוא הפיקוח על המחירים - כלומר, כאשר כופים על השוק פיקוח מחירים אז חברות מחליטות שפחות מתאים להן לייצר את המוצרים האלה והן הולכות ומייצרות מוצרים אחרים. התוצאה היא שיש מחסור. ביטן לא מתעניין בפתרונות אלא בלהישמע טוב בעיני ציבור הבוחרים. כך הוא נשמע היום בוועדה, כשבמשרד האוצר ניסו להסביר לו מה צריך לעשות: "תדאג שהמחיר לא יעלה ותעשה את זה איך שאתה רוצה".

 

ראש צוות מזון ברשות התחרות, צחי ברקוביץ, התייחס להצעה לחייב ספקים גדולים למכור למכולות הקטנות מוצרים במחיר הממוצע לרשתות הגדולות, ואמר כי הדבר יביא לכך שכולם ישלמו יותר. היו"ר ביטן אמר בתגובה, כי "המחירים חייבים לרדת ואתם לא עושים שום דבר כדי שהמחירים ירדו. שר האוצר וראש הממשלה עושים מסיבת עיתונאים על החשמל, בסוף לא קרה כלום. זה התפקיד שלכם יותר מהכנת התקציב, תיכף נגיע גם לחלב שהולך לעלות ב16% ואנחנו כבר לא רוצים שהמחיר ירד, אלא רק שלא יעלה", אמר. ברקוביץ הוסיף כי צריך לתמרץ את הסופרים לקנות יותר מספקים קטנים, ואמר כי בחוק ההסדרים יכנס תיקון שיעודד אותם לעשות זאת.

מזכ"ל התאחדות החקלאים, אבשלום וילן, אמר כי אם רוצים להוריד מחירים צריך להקים שוק סיטונאי חזק. סמנכ"ל משרד החקלאות, אורי צוק בר, אמר כי הייתה כוונה כזו אך הייתה עלות של כמה מאות מיליוני שקלים והממשלה הקודמת קודמת העדיפה להשקיע 20 מיליון שקל בזירות מסחר דיגיטליות. יו"ר פורום מזון ומכולות, אלי שלום סתוי, טען כי הפתרון הוא רק לחייב את היצרנים הגדולים למכור באמצעות המרלו"ג שמימן משרד הכלכלה.

 

היו"ר ביטן ביקש התייחסות לכך שרשתות השיווק יציגו את מכיר הקנייה של פירות וירקות מהחקלאי. נציגי האוצר ורשות התחרות הסבירו כי עוד רגולציה תביא לעוד עלויות תפעוליות והמחיר יעלה. בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן: "לרשות התחרות יש קונספציה שתחרות מורידה מחירים, וזה לא תמיד נכון זה לא תמיד מוריד מחירים לפעמים צריך לעזור. לא תמיד רגולציה היא לא טובה רגולציה שתפקח ותוריד מחירים היא טובה. בסוף המחיר לא יורד במדינת ישראל. וכשנותנים פטור ממכס וזה לא מגיע לשוק אתם צריכים לקנוס". הכלכלנית הראשית של הרשות להגנת הצרכן, ד"ר דליה שיליאן, ציינה כי פרסום מחירי הטואלטיקה בעולם לצד המוצרים בסופר הוביל לירידה של 12%, ואמרה כי גם ביוש רגולטורי (כלומר שיימינג מצד המדינה) יכול להוביל לתוצאות.

קיראו עוד ב"בארץ"

הפתרון הוא פתיחה לייבוא, כך מנסים, מתחננים באוצר, האם מישהו יקשיב להם?

נציג האוצר, גל ברנס, אמר כי כדי להצליח להוריד מחירים צריך להגדיר טוב יותר את הבעיות, ובאוצר לא זיהו בעיה במקטע הקמעונאי (של רשתות המזון), אלא בייצור ובייבוא. לדבריו, בפירות ובירקות אנחנו לא חשופים ליבוא וזה משפיע על התחרות. עם זאת, היו"ר ביטן אמר כי האוצר מבצע רק צעדים שלא עולים לו כסף והוסיף: "אי אפשר רק לגבות מסים מהציבור, צריך גם להחזיר לו". 

כלומר, הפתרון כבר קיים, מסבירים באוצר. אבל האם ביטן מקשיב? לא ממש. במקרה שלו - זו לא הפעם הראשונה שהוא לא מקשיב. 

>>> רשתות המזון בוועדת הכלכלה: לפתוח את השוק לייבוא

>>> הסיבה ליוקר המחיה - החקלאים ולא רשתות השיווק, כך קובעת הוועדה הממשלתית לבחינת פערי התיווך

>>> נתוני הלמ"ס מראים: הרווח של החקלאים 20%, אז על מה הם מתלוננים?

>>> הסרת הפיקוח על החמאה טובה לציבור ורעה לאינטרסנטים - שכמובן כועסים 

>>> יקר לכם במכולת? תאשימו את חברי הכנסת שהצביעו הלילה שוב נגדכם

>>> בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות. למה בעצם? ואיך זה קשור לתוכנית החדשה של משרד האוצר

  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.75%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".