"מחירי העופות יעלו ב-10-15% לפני פסח" כך הזהיר מנכ"ל מחסני השוק
האם מחירי העופות יעלו או יישארו ללא שינוי לפי חג הפסח? לדברי שלום נעמן מנכ"ל רשת מחסני השוק, תהיה התייקרות של 10-15% כי "זה עניין של היצע וביקוש ובחיים לא היה חג שלפניו המחירים לא עלו". מנגד, שמואל לויט, מנכ"ל מועצת הלול - שאחראית על הקרטל, על חסימת השוק לייבוא חופשי, ועל המחירים הגבוהים, מצהיר שזה לא יקרה השנה: "לפני הפסח לא צפוי שינוי במחיר העוף" אמר היום בוועדת הכלכלה. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן אמר "המחירים חייבים לרדת – אפגש עם שר האוצר".
על פי לויט, למועצת הלול יש את כל הנתונים ונכון לעכשיו וצפי לתקופת חג הפסח אין סיבה שיהיה שינוי. לדבריו, היום רשתות השיווק קונות את העוף השלם ב-12.5-13 שקלים לקילו ולפני הפסח לא צפוי שינוי.
לדברי ביטן, הוא ראה דיווח על כך שאין חלב ברשתות השיווק, ואמר כי אי אפשר להמשיך עם המצב הזה. הוא הוסיף כי מחיר מוצרי החלב המפוקחים הולך לעלות ב-16%, המחלבות הקטנות מפסידות וגם הגדולות והממשלה והאוצר צריכים לטפל בזה. "נראה לי שאין ברירה ואני אבקש פגישה עם שר האוצר, חשבתי שאתם מעבירים לו מסרים. אי אפשר להשאיר את המצב הזה שאין חלב מפוקח בסופרים. בשביל מה יש חלב מפוקח? כדי שהמוצר הזה לא יהיה בשוק? המחירים חייבים לרדת", אמר היו"ר ביטן.
מה שמדהים בסיפור הזה הוא הבורות הכלכלית שמגלה יו"ר ועדת הכלכלה. צריך אולי להסביר לו במילים פשוטות שהסיבה למחסור הוא הפיקוח על המחירים - כלומר, כאשר כופים על השוק פיקוח מחירים אז חברות מחליטות שפחות מתאים להן לייצר את המוצרים האלה והן הולכות ומייצרות מוצרים אחרים. התוצאה היא שיש מחסור. ביטן לא מתעניין בפתרונות אלא בלהישמע טוב בעיני ציבור הבוחרים. כך הוא נשמע היום בוועדה, כשבמשרד האוצר ניסו להסביר לו מה צריך לעשות: "תדאג שהמחיר לא יעלה ותעשה את זה איך שאתה רוצה".
- לקראת הפרטה? "מעל 100 אלף יח"ד חסומות בגלל היעדר תשתיות ביוב"
- בעקבות גרירת הרגלים הממשלתית: בוטלה הקפאת המיזוגים בענף המזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש צוות מזון ברשות התחרות, צחי ברקוביץ, התייחס להצעה לחייב ספקים גדולים למכור למכולות הקטנות מוצרים במחיר הממוצע לרשתות הגדולות, ואמר כי הדבר יביא לכך שכולם ישלמו יותר. היו"ר ביטן אמר בתגובה, כי "המחירים חייבים לרדת ואתם לא עושים שום דבר כדי שהמחירים ירדו. שר האוצר וראש הממשלה עושים מסיבת עיתונאים על החשמל, בסוף לא קרה כלום. זה התפקיד שלכם יותר מהכנת התקציב, תיכף נגיע גם לחלב שהולך לעלות ב16% ואנחנו כבר לא רוצים שהמחיר ירד, אלא רק שלא יעלה", אמר. ברקוביץ הוסיף כי צריך לתמרץ את הסופרים לקנות יותר מספקים קטנים, ואמר כי בחוק ההסדרים יכנס תיקון שיעודד אותם לעשות זאת.
מזכ"ל התאחדות החקלאים, אבשלום וילן, אמר כי אם רוצים להוריד מחירים צריך להקים שוק סיטונאי חזק. סמנכ"ל משרד החקלאות, אורי צוק בר, אמר כי הייתה כוונה כזו אך הייתה עלות של כמה מאות מיליוני שקלים והממשלה הקודמת קודמת העדיפה להשקיע 20 מיליון שקל בזירות מסחר דיגיטליות. יו"ר פורום מזון ומכולות, אלי שלום סתוי, טען כי הפתרון הוא רק לחייב את היצרנים הגדולים למכור באמצעות המרלו"ג שמימן משרד הכלכלה.
היו"ר ביטן ביקש התייחסות לכך שרשתות השיווק יציגו את מכיר הקנייה של פירות וירקות מהחקלאי. נציגי האוצר ורשות התחרות הסבירו כי עוד רגולציה תביא לעוד עלויות תפעוליות והמחיר יעלה. בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן: "לרשות התחרות יש קונספציה שתחרות מורידה מחירים, וזה לא תמיד נכון זה לא תמיד מוריד מחירים לפעמים צריך לעזור. לא תמיד רגולציה היא לא טובה רגולציה שתפקח ותוריד מחירים היא טובה. בסוף המחיר לא יורד במדינת ישראל. וכשנותנים פטור ממכס וזה לא מגיע לשוק אתם צריכים לקנוס". הכלכלנית הראשית של הרשות להגנת הצרכן, ד"ר דליה שיליאן, ציינה כי פרסום מחירי הטואלטיקה בעולם לצד המוצרים בסופר הוביל לירידה של 12%, ואמרה כי גם ביוש רגולטורי (כלומר שיימינג מצד המדינה) יכול להוביל לתוצאות.
- מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
הפתרון הוא פתיחה לייבוא, כך מנסים, מתחננים באוצר, האם מישהו יקשיב להם?
נציג האוצר, גל ברנס, אמר כי כדי להצליח להוריד מחירים צריך להגדיר טוב יותר את הבעיות, ובאוצר לא זיהו בעיה במקטע הקמעונאי (של רשתות המזון), אלא בייצור ובייבוא. לדבריו, בפירות ובירקות אנחנו לא חשופים ליבוא וזה משפיע על התחרות. עם זאת, היו"ר ביטן אמר כי האוצר מבצע רק צעדים שלא עולים לו כסף והוסיף: "אי אפשר רק לגבות מסים מהציבור, צריך גם להחזיר לו".
כלומר, הפתרון כבר קיים, מסבירים באוצר. אבל האם ביטן מקשיב? לא ממש. במקרה שלו - זו לא הפעם הראשונה שהוא לא מקשיב.
>>> רשתות המזון בוועדת הכלכלה: לפתוח את השוק לייבוא
>>> הסיבה ליוקר המחיה - החקלאים ולא רשתות השיווק, כך קובעת הוועדה הממשלתית לבחינת פערי התיווך
>>> נתוני הלמ"ס מראים: הרווח של החקלאים 20%, אז על מה הם מתלוננים?
>>> הסרת הפיקוח על החמאה טובה לציבור ורעה לאינטרסנטים - שכמובן כועסים
>>> יקר לכם במכולת? תאשימו את חברי הכנסת שהצביעו הלילה שוב נגדכם
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
