משרד עורכי הדין גרוס ושות' ממנה 10 שותפים חדשים; במשרד 220 שותפים ועורכי דין
משרד עורכי דין גרוס ושות' ממנה 10 שותפים חדשים, הנמנים על המחלקות השונות: הייטק והון סיכון, ליטיגציה, חברות מיזוגים ורכישות, מיסים ונדל"ן. מרביתם השותפים צמחו במשרד עד לקידומם לשותפים. משרד גרוס ושות' מונה כיום יותר מ-220 שותפים ועורכי דין.
השותפים החדשים במחלקת הייטק והון סיכון הם עו"ד פלביו ניידין, שהצטרף לגרוס ב-2015 לאחר שעבד כעורך דין מסחרי בברזיל; עו"ד מיכל ליפטון סיטבון, שהצטרפה למשרד ב-2015, עו"ד גיא ליבזון, שהצטרף למשרד ב-2019 לאחר ששירת כשבע שנים בתפקיד כלכלן, מנהל תקציב ויועץ פיננסי בצה"ל ובמשרד הביטחון; עו"ד אסף הרשקוביץ, שהצטרף לגרוס ב-2015 עם תום ההתמחות במשרד.
למחלקת ליטיגציה מונו עו"ד נופר שטיין-יור, שהצטרפה לגרוס ב-2010 עם תום ההתמחות במשרד; עו"ד גל שבי, שהתמזג לגרוס ב-2021 עם משרד עורכי הדין נחושתן – יוגב, שם שימש כעורך דין משנת 2013, עם סיום ההתמחות בפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי. למחלקת חברות, מיזוגים ורכישות מונו עו"ד דוד אולשטיין, שהצטרף למשרד בשנת 2015 לאחר שעבד כעורך דין ברשות לניירות ערך; עו"ד אסף סטוט, שהצטרף למשרד בשנת 2018 לאחר שעבד כיועץ המשפטי הראשי והממונה על האכיפה של חברת קרנות נאמנות מובילה. למחלקת מיסים מונה עו"ד יוסף י. שטרנטל , שהצטרף למשרד ב-2019, ולמחלקת הנדל"ן מונתה כשותפה עו"ד דניאל הרטוב צבאן, שהצטרפה למשרד ב-2017.
ממשרד גרוס ושות' נמסר: "אנו מברכים את השותפות והשותפים על המינוי ומאחלים להם הצלחה רבה. הצטרפותם הינה חלק ממדיניות הצמיחה האורגנית של משרדנו ומעידה על החוזק והיכולת של משרדנו להצמיח מתוכו את דור ההמשך ולשלב עורכי דין בשדרת הניהול וההובלה. אנו בטוחים כי כל אחת ואחד מהם יתרמו רבות לתנופת העשייה ולהמשך הרחבת פעילות המשרד הענפה בשנים הבאות".
- בית המשפט לצד עורכי הדין: לא יפורסמו פרטיהם
- ההתמחות של עורכי דין עומדת להתקצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
