הקולגה לעבודה הטריד מינית? בית המשפט: "יחסי השפעה" - מה זה אומר?
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של אישה וקבע כי הוטרדה מינית במסגרת עבודתה כמלצרית בלובי מלון בו עבדה. בעלי מלון חויבו בסך 40,000 שקל והמעסיקה בסך 120,000 שקל (סכום המקסימום בחוק) בגין הפרת חובותיה לפי החוק למניעת הטרדה מינית. בנוסף הנתבעים חויבו בהוצאות בסך 25,000 שקל.
העובדת הועסקה כחודש במלון באילת כמלצרית לובי (עבודה מועדפת לאחר השחרור מהצבא), ואז, במהלך מסיבת עובדים שנערכה בחוף הים גבר שעבד במלון כשף משך אותה לאזור מבודד בחוף הים וניסה לנשקה. העובדת סירבה. לאחר מכן, ניסה שוב לנשקה ושוב סירבה. לאחר שני אירועי הטרדה אלה פנתה לחברתה וביקשה לעזוב את המסיבה. מנהל חדר האוכל במלון הציע לשתיים הסעה במכוניתו. כשהגיעו למכונית, הגיח לפתע אותו הגבר, נכנס למושב האחורי תוך שהוא נצמד אל העובדת. במהלך הנסיעה הוסיף הגבר להיצמד לעובדת ולגעת בה, כולל באזור הירך הפנימי. למחרת סיפרה העובדת לחברתה על אירועי ההטרדה, ובהמשך שיתפה גם את הוריה.
לאחר ימים ספורים, פנתה אמה של העובדת לממונה על הטרדה מינית במלון ודיווחה על שאירע לביתה. בעקבות זאת, זומנה העובדת לשיחה עם הממונה, במהלכה הועלתה האפשרות שהעובדת תעבור לתפקיד אחר במלון. בסמוך להגשת התלונה והשיחה עם הממונה חזר הגבר לעבוד במלון, בתפקידו הקודם. העובדת לא עודכנה על חזרתו של הגבר לתפקידו ואילו היא הועברה במקביל לעבוד במרכזיה של המלון. לאורך כל תקופת עבודתה העובדת לא עודכנה בדבר הליך בירור תלונתה ואף הובהר לה כי אין זה מעניינה. בנוסף, לא ניתן לה סיכום החלטת מנכ"ל המלון בדבר התלונה. לקראת סיום עבודתה אף נמנע ממנה מענק המגיע לעובדים בתום שישה חודשי עבודה רצופים בטענה כי המעבר למרכזיה קטע את רצף זמן העבודה הנדרש לקבלת המענק.
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה טובעת בפסק הדין מונח חדש המתאר יחסי כוחות הנוגעים להטרדה מינית. לראשונה הוגדרו מקרי הביניים במונח: "יחסי השפעה" - יחסים בהם קיים פער כוחות בין שני עובדים, אשר אינו נובע מכפיפות המוגדרת כיחסי מרות במובן שנקבע בפסיקה.
- ביה"ד לרן ארז: לברר מחלוקות במנגנונים המוסכמים - אין מקום לעיצומים
- בביטוח לאומי סירבו להכיר בו ולשלם; מה פסק השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין הוגדר כי: "יחסי השפעה במקום העבודה מצויים בתווך שבין יחסי מרות (ממונה לכפיף) לבין היעדר מרות (חברים לעבודה במעמד זהה). כוח השפעה זה יכול להיווצר במצבים שונים, שאינם כרוכים בכפיפות המיוחסת לבעל מרות. יחסי השפעה יכולים להתבטא בעיקר בשתי בחינות – מקצועית ומעמדית". יחסי השפעה יכולים להתבטא בפער בניסיון המקצועי של עובד ומידת החשיבות המקצועית שלו במקום העבודה לעומת עובד אחר. כמו כן, יכולה מהות התפקיד לכונן כוח השפעה של עובד אחד על אחר, כמו גם הוותק של עובד במקום העבודה הספציפי וטיב קשריו עם עובדים אחרים, שמו והמוניטין שלו במקום.
בהתאם להגדרה זו, קבעה הנשיאה וירט-ליבנה, שכתבה את פסק הדין כי בבחינת קיומה של הטרדה מינית "כאשר מדובר בהטרדה מינית שבוצעה על ידי בעל השפעה, יש לקבוע כי רף ההוכחה המוטל על המוטרדת ביחס להוכחת רכיב "הראה למטריד כי אינו מעוניין" נמוך מהרף המוטל על מי שהוטרדה על ידי עובד במעמד זהה לה. ככל שיחסי ההשפעה חזקים יותר, הרף להוכחת רכיב זה יהא נמוך יותר".
הביטוי החיצוני להתנגדות, הוכח ע"י העובדת בתגובתה לניסיונות הנשיקה, בין היתר לאור הודאת המשיב כי היא סירבה לניסיון הנשיקה הראשון. הנשיאה וירט-ליבנה קבעה כי המגע במכונית, הוכח כרכיב הביטוי החיצוני להתנגדות נוכח הרף המרוכך במקרה זה עקב יחסי ההשפעה בין הצדדים. לאחר ניתוח מעמיק של היחסים נקבע כי הגם שלא התקיימה כפיפות בין הצדדים, אכן התקיימו יחסי השפעה. מבחינה מקצועית פלוני היה בתפקיד בכיר יחסית (שף טורנה) והמערערת עובדת זוטרה (מלצרית לובי); מבחינה מעמדית המערערת היתה עובדת חדשה בעוד שפלוני היה ותיק, ומקושר גם עם העובדים וגם עם בכירים במלון. לפיכך נקבע בפסק הדין: "התקיימו בין הצדדים יחסי השפעה. אופיים זה של יחסי המערערת והמשיב, מצדיק כאמור החלת סטנדרט מיוחד על המשיב ונדרשת ממנו זהירות יתרה באופן התנהגותו כלפי עובדות ועובדים במלון, כפי שפורט לעיל".
- 2.לא רק שחור ולבן יש עוד מקרים ובחלט יחסי השפעה זה ד 13/12/2022 06:57הגב לתגובה זולא רק שחור ולבן יש עוד מקרים ובחלט יחסי השפעה זה דבר שקיים
- 1.8 12/12/2022 22:29הגב לתגובה זוולא להמציא חוק חדש יש מאין במסגרת "פסיקה". קודם כל, כי בתי משפט לא אמורים לחוקק. זו מהות הפרדת הרשויות. ושנית, זה "חוק" מאוד לא ברור, לא מוגדר, "יחסי השפעה" שאף אחד לא יודע מתי הם מתחילים ומתי מסתיימים.
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגהריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
