"על כן יאמרו המושלים בואו חשבון, תבנה ותיכונן עיר סיחון. כי אש יצאה מחשבון, להבה מקרית סיחון, אכלה ער מואב, בעלי במות ארנון". 

"על כל יאמרו המושלים ביצרם, בוא ונחשב חשבונו של עולם. הפסד מצווה כנגד שכרה, ושכר מצווה כנגד הפסדה" (בבא בתרא ע"ח). 

 

המושלים, ממשילי המשלים על פי הפשט, הפכו להיות המושלים ביצרם - אלו שיודעים לשלוט ולנצח את יצר הרע וללכת בדרך הישר. חשבון, העיר האמורית, הפכה להיות "חשבונו של עולם", או במילים אחרות - חשבון נפש. אומרים חז"ל שאדם שרוצה לנצח את יצרו ולהיות אדם טוב צריך לעשות חשבון נפש ולחשב לעצמו את התועלת מעשיית מצווה מסוימת לעומת ההפסד שהיא עלולה לגרום לו, ולפי זה להבין שהתועלת עולה בהרבה על ההפסד.

• הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
• הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו, 1707 - 1746) בספרו מסילת ישרים משתמש בדרשה זו של חכמים כיסוד שיטתו המוסרית לשיפור ותיקון חיי האדם. בפרק ג' של ספרו כשהוא מבאר את "מידת הזהירות" הוא מסביר שהאדם נדרש לחשבון נפש תמידי כדי ללכת בדרך הנכונה בחייו. הוא מחלק את  חשבון הנפש הזה לשני סוגים:

 

"הנה הרוצה לפקח על עצמו, שתים הנה ההשקפות הצריכות לו. 

האחת: שיתבונן מהו הטוב האמיתי שיבחר בו האדם, והרע האמיתי שינוס ממנו,

והשנית: על המעשים אשר הוא עושה, לראות אם הם מכלל הטוב או מכלל הרע". 

 

כלומר, חשבון הנפש מתחלק לשניים. ראשית, יש חשבון נפש כללי. מהו הטוב ומהו הרע בחיים? מהם סדרי העדיפויות שלי? מה חשוב לי ומה לא? איזה בן אדם אני רוצה להיות?, איך הייתי רוצה שהחיים שלי יראו? אי אפשר לגשת למעשה מסוים ולהחליט אם הוא טוב או רע, נכון מבחינתי או לא, לפני שמושגי הרע והטוב ברורים לי או לפני שאני יודע מה אני רוצה להשיג ולאן אני רוצה להגיע. לצורך כך יש לגבש השקפת עולם וסולם ערכים - "שיתבונן מהו הטוב האמיתי שיבחר בו האדם, והרע האמיתי שינוס ממנו". 

מתוך כך, אני יכול לבוא ולדון במעשים מסוימים או החלטות ספציפיות שאני צריך לקבל, ולראות האם הם מתיישבים עם השקפת העולם הכללית והעקרונות שגיבשתי לעצמי - "על המעשים אשר הוא עושה, לראות אם הם מכלל הטוב או מכלל הרע"

 

את החלק השני, שקילת המעשים הפרטיים, הרמח"ל גם מחלק לשני חלקים: 

 

"וזה בשעת המעשה ושלא בשעת המעשה.

בשעת המעשה, שלא יעשה שום מעשה מבלי שישקול אותו במאזני זאת הידיעה.

ושלא בשעת המעשה, שיעלה לפניו זכרון כלל מעשיו, וישקול אותם כמו כן במאזני המשקל הזה, לראות מה יש בם מהרע ההוא ולטהר ממנו". 

 

חשבון הנפש הפרטי בנוגע למעשים הפרטיים - האם הם טובים או רעים, האם הם עולים בקנה אחד עם המטרות הכלליות שלי בחיים או לא - יש לבצע פעמיים. ראשית, לפני כל מעשה ומעשה. לא לפעול לפי דחפים, תשוקות פתאומיות או רחשי לב עמומים, אלא "סוף מעשה במחשבה תחילה" - לחשב היטב לפני כל מעשה ומעשה האם הם מתאימים לעקרונות השלי - "שלא יעשה שום מעשה מבלי שישקול אותו במאזני זאת הידיעה". 

הפעם השניה אותה יש לבחון את המעשים הוא באופן תקופתי למפרע - המעשים שכבר עשיתי, הדרכים בהן בחרתי, ובמיוחד ההרגלים שסיגלתי לעצמי - האם הם מתאימים לעקרונות הכלליים שקבעתי לעצמי. ייתכן שבשלב מסוים חשבתי שהם טובים ואכן צדקתי אבל כעת כבר לא, ייתכן שמההתחלה טעיתי לגביהם. אי אפשר להיתקע במקום אחד אלא חייבים כל הזמן לבדוק ולבחון האם לא נכנסתי למסלול שגוי ואני צריך לתקן אזימוט גם אחרי ההחלטה הראשונית שקיבלתי - "שיעלה לפניו כלל זכרון מעשיו וישקול אותם כמו כן במאזני המשקל הזה, לראות מה יש בם מהרע ההוא ולטהר ממנו". 

שלבי חשבון הנפש לפי הרמח"ל, אם כן, הם כדלהלן: השקפת עולם כללית, פרטי המעשים לפני העשיה ולבסוף סקירה למפרע של ההחלטות.

הדברים נאמרו כמובן לגבי הדרך המוסרית והערכית שהאדם צריך לבחור בחייו, אך נדמה שיש בהם מן האמת גם בשאלה הפחות חשובה של איך צריך האדם להשקיע את כספו בשוק ההון. השאלה הנכונה אותה יש לשאול איננה "איזה מניה כדאי לקנות עכשיו". כלומר, אולי זו שאלה נכונה, אבל היא האחרונה שצריכה להישאל.

ראשית יש לקבוע עקרונות השקעה כלליים. בין השאר צריך לשאול: מהו טווח ההשקעה? אינה דומה השקעה לשנה מבחינת רמת סיכון להשקעה לפנסיה. כמו כן יש לשאול מהן רמות הסיכון שאני מוכן לקחת על עצמי. לא לכולם יש את אותה סבילות להפסדים, ואם אדם לא יכול לישון בלילה כשהשוק בירידות, עדיף שלא יהיה שם. מה גודל התיק שאני יכול לבנות וכמה מתוכו חיוני לי במקרי חירום ולכן לא יכול להיות בסיכון? הדבר ישפיע על חלוקת ההשקעה בתיק בין מכשירי ההשקעה השונים, פקדונות, אג"ח, מניות, ובתוך המניות האם אני הולך על מניות ערך או צמיחה ובאיזה יחס. כמה זמן בכלל אני יכול להשקיע בבחינה ואנליזה של השקעות והאם יש לי את הידע והכישורים לבצע זאת בצורה טובה? אם אין לי את הזמן והידע עדיף למסור את ההשקעה למנהל השקעות מקצועי בכלי ההשקעה השונים - קופות גמל, קרנות השתלמות או קרנות נאמנות. זוהי הבחינה הכללית והראשונית שיש לבצע בדומה לגיבוש השקפת העולם על הטוב והרע עליה מדבר הרמח"ל. 

מתוך קביעת העקרונות יש לבוא גם אל הפרטים, אך גם פה מומלץ לבנות את התיק מלמעלה למטה. על סמך העקרונות שקבענו לעצמנו לגבי טווח ההשקעה, רמת הסיכון ורמת המעורבות האישית נחלק את התיק לפי סקטורים - האם מתאים לי תיק של 50% מניות ו-50% אג"ח? האם אלך רק על מניות או רק על אג"ח? כל יחס אחר יכול להיות נכון בהתאם לנתונים האישיים. החלטה כזו יכולה לכלול גם ניתוח של תנאי השוק הנוכחיים, אך כיון שקשה מאד לתזמן את השווקים רצוי לקבל את ההחלטה העקרונית ללא קשר למצב הנוכחי אלא לפי העקרונות הכלליים שהוזכרו לעיל, ובעיקר טווח ההשקעה ורמת הסיכון שאני מוכן לקחת על עצמי. 

לאחר החלוקה הזו, ננסה לקבוע בתוך כל חלק את החלוקה הפנימית. במניות - איזה סקטורים ובאיזה יחס? האם עדיף לבחור מניות ספציפיות או תעודות סל שיכסו תחומים מסוימים או את כל השוק? באגרות חוב: האם עדיף לי ללכת לאפיקים הצמודים או השקליים או צמודי המט"ח? מה המח"מ של האגרות שעדיף בשלב זה. ההחלטה לא חייבת להיות דיכוטמית אלא יכולה לכלול מרכיבים שונים ביחס מסוים ביניהם. הההחלטות הללו כבר לוקחות בחשבון בצורה משמעותית הרבה יותר את תנאי  השוק הנוכחייים. בתקופה של אינפלציה או מיתון ישנם סקטורים שבולטים יותר, תקופה של העלאת ריבית או הורדת ריבית משפיעה על אורך המח"מ הרצוי וכדו'.

עד פה, עדיין לא הגענו לשאלה שנשאלה בתחילת הכתבה - "אחי, איזה מניה לבחור" - כי זו השאלה שיש לשאול רק בסוף התהליך. לאחר קביעת העקרונות, החלוקה הפנימית בתיק, והחלטה על סקטורים או על כלי השקעה יתכן שנחליט להשקיע גם במניות ספציפיות ואז נוכל לבחון את המניה עצמה לפי הפרמטרים השונים הספציפיים שלה - רווחים, ציפיה לעתיד, צמיחה, רווחיות, תחרות בשוק, השוואה למניות דומות מאותו סקטור וכו', כל זה לפי השיטות השונות של הערכת ערך חברות, שגם בנושא זה יש לקבל החלטה עקרונית קודם לכן.