מעון יום ילדים
צילום: Istock

בשורה לסייעות: יקבלו מענק של 1,500 שקל לרגל פתיחת שנת הלימודים

ההסכמות כוללות גם סייעות פדגוגיות, חינוכיות, רפואיות וחונכות לתלמידים בודדים. סייעות שיועסקו בקייטנה ביולי יקבלו תוספת לשכרן בסך 75 שקל לכל יום עבודה, וסייעת שתחליף גננת תהיה זכאית ל-200 שקל בנוסף לשכרה.
משה כסיף | (6)

בשורה לכ-50 אלף סייעות בבתי הספר ובגני הילדים: משרד האוצר, ההסתדרות החדשה, הסתדרות המעו"ף, מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות, הגיעו להסכמות ולפיהן כל סייעת תזכה למענק של 1,500 שקל לרגל פתיחת שנת הלימודים. זאת כהוקרה על מאמציהן של הסייעות וחשיבותן כמחנכות, ובמטרה לסייע בשימורן במערכת.

המענק, שישולם ב-1 באוקטובר, יינתן גם לסייעות פדגוגיות, חינוכיות וסייעות רפואיות (מלוות אישיות) שיקבלו את המענק לראשונה בהיסטוריה. כמו כן ישולם המענק גם לחונכות לתלמידים בודדים וחונכות לתלמידים בודדים במסגרות ביתיות. סייעות שיועסקו בקייטנה במהלך חודש יולי, יקבלו תוספת לשכרן בסך 75 שקל לכל יום עבודה. סייעת שתחליף גננת תהיה זכאית ל-200 שקל בנוסף לשכרה עבור כל יום בו בוצעה ההחלפה.

 

ההסכם התאפשר לאחר שיו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, הורה להקצות לכך תקציב מיוחד מתוך עסקת החבילה. המהלכים הללו הם פתח לרפורמה מקיפה בשכר הסייעות, שתצא לדרך בשנת 2023 ותביא לשיפור ממשי בתנאי שכרן, מעמדן וזכויותיהן.

 

שכר הסייעות ומצב הגנים והפעוטונים

עבודת הסייעת נמנית עם העבודות היותר קשות מצד אחד, והדורשות אחריות מרובה מצד שני. הסייעות אמונות על שלומם ורווחתם של ילדים, משימה קשה כשלעצמה. אולם כשמוסיפים למשוואה את תנאי השכר הלא ממש אטרקטיביים, אפשר להבין את המצב העגום, שעליו התריעו אנשי מקצוע בתחום לא פעם. במאי השנה נמסר שאלפי ילדים יישארו ללא מסגרת בקיץ, בהעדר סייעות. לאחרונה זוהתה מגמה הולכת ומחריפה של נטישת סייעות, מה שעלול להעיב הן על הקייטנות והן על פתיחת שנת הלימודים הבאה.

שכר הסייעות הוא מעט מעל שכר המינימום. עם זאת, סייעות רבות הן עובדות יומיות או שעתיות, ולא תמיד מגיעות למשרה מלאה. ההסכם עשוי לשפר את השכר ולהעלות את המוטיבציה של העוסקות בתחום להישאר בו.  

שר האוצר אביגדור ליברמן: "עבודתן הקשה של הסייעות ראויה להערכה, לא רק במילים אלא גם במעשים... נמשיך לקדם רפורמות משמעותיות במבני השכר של העובדים והעובדות במשק הישראלי במטרה לגייס הון אנושי איכותי יותר".

 

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "הסייעות בגנים עושות עבודת קודש בחינוך ילדינו, בתנאים קשים של מחסור בכוח אדם ונטל הולך וגובר על כתפיהן. ההסכם הוא בשורה לסייעות... לקראת רפורמה נרחבת שתשפר משמעותית את תנאיהן ומעמדן."

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר נתן: "ההסכמות עם ההסתדרות ומרכז שלטון מקומי יסייעו לנו בשימור הסייעות המתמידות ובגיוס סייעות מצוינות לטובת בתי הספר של החופש הגדול".

 

יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס: ״מרכז השלטון המקומי ימשיך לפעול למען שיפור תנאי שכרן והעסקתן של כלל הסייעות, תוך דרישה לבצע רפורמה מקיפה בנושא. חינוך ילדינו, והתפקיד המרכזי שהסייעות ממלאות בו, הוא הנושא הראשון במעלה".

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לילך 12/10/2022 11:40
    הגב לתגובה זו
    בית אקשטיין לא חילק לסייעות כלום
  • 5.
    הדר גולדשטיין 21/08/2022 12:08
    הגב לתגובה זו
    היי, אני הייתי סייעת משלבת כמה שנים טובות, אך עזבתי באמצע יולי. האם גם אני אקבל את המענק של ה-1,500 ש"ח בתחילת אוקטובר? כי תכלס מגיע לי! (:
  • 4.
    לטיפה 20/06/2022 06:52
    הגב לתגובה זו
    מה שווא המענק שיעלו שכר בסיסי
  • 3.
    הילה 19/06/2022 15:28
    הגב לתגובה זו
    עושים צחוק מסייעות מזלזלים בהינטיליגנציה של הסיעות מה זה פלסטר לסתימת פיות
  • 2.
    תתבישו 18/06/2022 13:05
    הגב לתגובה זו
    מה עם הסייעות בגנים הפרטיים שכפופים למשרד החינוך??
  • 1.
    אנונונמי 16/06/2022 14:43
    הגב לתגובה זו
    צריך גם לתת לסייעות הרפואיות יום חופשה הם ממש עובדות מאוד קשה ומגיעה להם גם כמו לגננת וכמו לסייעת של הגן
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.