ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

אם ג'ף בזוס היה יושב על הכסף שלו, הוא היה יושב בחלל

זאת בניגוד לרוב האנשים בעולם שהיו יושבים על הרצפה; לפי דו"ח של קרן Oxfam, מי שהיה חוסך 10 אלף דולר ליום מאז בניית הפירמידות, עדיין היה ב-80% פחות עשיר מחמשת המיליארדרים העשירים בעולם
נועם בראל | (5)

מחקר חדש טוען כי 2,153 המיליארדרים בעולם עשירים יותר מ-60% מהאוכלוסיה העולמית, כלומר יותר ממעל 4.6 מיליארד אנשים.

במחקר שפרסמה קרן Oxfam קראה הקרן לממשלות ליישם מדיניות סיוע בהפחתת אי השוויון בעושר. "אם כל האנשים בעולם היו יושבים על הכסף שיש להם, בשטרות של 100 דולר, רוב האנושות הייתה יושבת על הרצפה", אמרו בקרן והוסיפו כי "אדם ממעמד הביניים במדינה עשירה ישב בגובה כסא, בעוד ששני האנשים העשירים ביותר בעולם ישבו בחלל החיצון".

מייסד אמזון ג'ף בזוס הוא כיום האדם העשיר בעולם, עם הון נטו מוערך של כ-116.4 מיליארד דולר. האדם השני העשיר בעולם הוא ברנרד ארנו, מיליארדר צרפתי שמחזיק בקבוצת מוצרי היוקרה LVMH לו הון נטו מוערך של 116 מיליארד דולר.

הדו"ח של Oxfam ציין כי מי שחסך 10,000 דולר ליום מאז בניית הפירמידות המצריות, עדיין יהיה 80% פחות עשיר מחמשת המיליארדרים העשירים בעולם.

מערכת כלכלית כושלת

קרן Oxfam הפצירה בקובעי המדיניות להגדיל את המסים על עשירי העולם בעשור הקרוב ב 0.5% במטרה לצמצם את אי השוויון בעושר. עלייה של 0.5% במיסים על בעלי ההון תייצר מספיק מימון ליצירת 117 מיליון מקומות עבודה בענפים כמו חינוך ובריאות, על פי החוקרים.

"עושר קיצוני הוא סימן למערכת כלכלית כושלת", נכתב בדו"ח. "על ממשלות לנקוט צעדים לצמצום קיצוני של הפער בין העשירים לשאר החברה ולתעדף את רווחתם של כל האזרחים על רקע צמיחה ורווח קיצוני של פרטיים".

מוקדם יותר החודש קראה קרן המטבע הבינלאומית לקובעי המדיניות לחשוב מחדש על מערכות המס שלהם ולשקול "מיסוי פרוגרסיבי" שיגדיל את המסים על עשירי החברה במטרה להתמודד עם אי שוויון בעושר.

אליזבת וורן, המתמודדת מצד הדמוקרטים לנשיאות ארה"ב, התחייבה ליישם מס עושר בארה"ב אם תיבחר, ​​בצעד שפיצל את הדעות בקרב המיליארדרים האמריקאים.

לאחרונה התבטא בנושא גם מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, לו הון מוערך נטו של 108.8 מיליארד דולר, ואמר כי עושרו הוא ההוכחה לכך שהכלכלה אינה הוגנת ולכך שקיימים פערים עצומים ולא מוצדקים בחברה בארה"ב.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    X 21/01/2020 09:34
    הגב לתגובה זו
    ממחר אני מתחיל לחסוך 10000 דולר ליום.
  • 4.
    הנביא 21/01/2020 06:33
    הגב לתגובה זו
    אם הייתם מפקידים כל יום מיליון דולר בבנק, היה לוקח לכם להגיע לשווי הון של ג'ף בזוז כ330 שנה.
  • 3.
    Ar 20/01/2020 21:09
    הגב לתגובה זו
    רוב העשירים כמו בזוס לא גנבו את הכסף היה לו רעיון גאוני ובנה חברה הרוויח כסף בחוכמה ועכשיו כל העולם רק מדבר על הכסף שלו
  • 2.
    הגיוני 20/01/2020 19:44
    הגב לתגובה זו
    כל הכסף זורם לכיס אחד... אנשים דבילים מי שקונה באמזון ותומך במה שקורה בלי להבין שנהרסים עסקים משפחתיים
  • 1.
    גדי 20/01/2020 12:28
    הגב לתגובה זו
    את המחיר, בשורה התחתונה, משלמת הביוספירה שבני אדם הם חלק ממנה. רוב הכסףהזה הוא כסף זבל שבא ממוצרי זבל מיותרים ומזיקים שאין דבר בינם לבין רווחה אמיתית לבני אדם. זה עיקר הבעיה. JUNK MONEY.
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.