ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

אם ג'ף בזוס היה יושב על הכסף שלו, הוא היה יושב בחלל

זאת בניגוד לרוב האנשים בעולם שהיו יושבים על הרצפה; לפי דו"ח של קרן Oxfam, מי שהיה חוסך 10 אלף דולר ליום מאז בניית הפירמידות, עדיין היה ב-80% פחות עשיר מחמשת המיליארדרים העשירים בעולם
נועם בראל | (5)

מחקר חדש טוען כי 2,153 המיליארדרים בעולם עשירים יותר מ-60% מהאוכלוסיה העולמית, כלומר יותר ממעל 4.6 מיליארד אנשים.

במחקר שפרסמה קרן Oxfam קראה הקרן לממשלות ליישם מדיניות סיוע בהפחתת אי השוויון בעושר. "אם כל האנשים בעולם היו יושבים על הכסף שיש להם, בשטרות של 100 דולר, רוב האנושות הייתה יושבת על הרצפה", אמרו בקרן והוסיפו כי "אדם ממעמד הביניים במדינה עשירה ישב בגובה כסא, בעוד ששני האנשים העשירים ביותר בעולם ישבו בחלל החיצון".

מייסד אמזון ג'ף בזוס הוא כיום האדם העשיר בעולם, עם הון נטו מוערך של כ-116.4 מיליארד דולר. האדם השני העשיר בעולם הוא ברנרד ארנו, מיליארדר צרפתי שמחזיק בקבוצת מוצרי היוקרה LVMH לו הון נטו מוערך של 116 מיליארד דולר.

הדו"ח של Oxfam ציין כי מי שחסך 10,000 דולר ליום מאז בניית הפירמידות המצריות, עדיין יהיה 80% פחות עשיר מחמשת המיליארדרים העשירים בעולם.

מערכת כלכלית כושלת

קרן Oxfam הפצירה בקובעי המדיניות להגדיל את המסים על עשירי העולם בעשור הקרוב ב 0.5% במטרה לצמצם את אי השוויון בעושר. עלייה של 0.5% במיסים על בעלי ההון תייצר מספיק מימון ליצירת 117 מיליון מקומות עבודה בענפים כמו חינוך ובריאות, על פי החוקרים.

"עושר קיצוני הוא סימן למערכת כלכלית כושלת", נכתב בדו"ח. "על ממשלות לנקוט צעדים לצמצום קיצוני של הפער בין העשירים לשאר החברה ולתעדף את רווחתם של כל האזרחים על רקע צמיחה ורווח קיצוני של פרטיים".

מוקדם יותר החודש קראה קרן המטבע הבינלאומית לקובעי המדיניות לחשוב מחדש על מערכות המס שלהם ולשקול "מיסוי פרוגרסיבי" שיגדיל את המסים על עשירי החברה במטרה להתמודד עם אי שוויון בעושר.

אליזבת וורן, המתמודדת מצד הדמוקרטים לנשיאות ארה"ב, התחייבה ליישם מס עושר בארה"ב אם תיבחר, ​​בצעד שפיצל את הדעות בקרב המיליארדרים האמריקאים.

לאחרונה התבטא בנושא גם מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, לו הון מוערך נטו של 108.8 מיליארד דולר, ואמר כי עושרו הוא ההוכחה לכך שהכלכלה אינה הוגנת ולכך שקיימים פערים עצומים ולא מוצדקים בחברה בארה"ב.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    X 21/01/2020 09:34
    הגב לתגובה זו
    ממחר אני מתחיל לחסוך 10000 דולר ליום.
  • 4.
    הנביא 21/01/2020 06:33
    הגב לתגובה זו
    אם הייתם מפקידים כל יום מיליון דולר בבנק, היה לוקח לכם להגיע לשווי הון של ג'ף בזוז כ330 שנה.
  • 3.
    Ar 20/01/2020 21:09
    הגב לתגובה זו
    רוב העשירים כמו בזוס לא גנבו את הכסף היה לו רעיון גאוני ובנה חברה הרוויח כסף בחוכמה ועכשיו כל העולם רק מדבר על הכסף שלו
  • 2.
    הגיוני 20/01/2020 19:44
    הגב לתגובה זו
    כל הכסף זורם לכיס אחד... אנשים דבילים מי שקונה באמזון ותומך במה שקורה בלי להבין שנהרסים עסקים משפחתיים
  • 1.
    גדי 20/01/2020 12:28
    הגב לתגובה זו
    את המחיר, בשורה התחתונה, משלמת הביוספירה שבני אדם הם חלק ממנה. רוב הכסףהזה הוא כסף זבל שבא ממוצרי זבל מיותרים ומזיקים שאין דבר בינם לבין רווחה אמיתית לבני אדם. זה עיקר הבעיה. JUNK MONEY.
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.