ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

אם ג'ף בזוס היה יושב על הכסף שלו, הוא היה יושב בחלל

זאת בניגוד לרוב האנשים בעולם שהיו יושבים על הרצפה; לפי דו"ח של קרן Oxfam, מי שהיה חוסך 10 אלף דולר ליום מאז בניית הפירמידות, עדיין היה ב-80% פחות עשיר מחמשת המיליארדרים העשירים בעולם
נועם בראל | (5)

מחקר חדש טוען כי 2,153 המיליארדרים בעולם עשירים יותר מ-60% מהאוכלוסיה העולמית, כלומר יותר ממעל 4.6 מיליארד אנשים.

במחקר שפרסמה קרן Oxfam קראה הקרן לממשלות ליישם מדיניות סיוע בהפחתת אי השוויון בעושר. "אם כל האנשים בעולם היו יושבים על הכסף שיש להם, בשטרות של 100 דולר, רוב האנושות הייתה יושבת על הרצפה", אמרו בקרן והוסיפו כי "אדם ממעמד הביניים במדינה עשירה ישב בגובה כסא, בעוד ששני האנשים העשירים ביותר בעולם ישבו בחלל החיצון".

מייסד אמזון ג'ף בזוס הוא כיום האדם העשיר בעולם, עם הון נטו מוערך של כ-116.4 מיליארד דולר. האדם השני העשיר בעולם הוא ברנרד ארנו, מיליארדר צרפתי שמחזיק בקבוצת מוצרי היוקרה LVMH לו הון נטו מוערך של 116 מיליארד דולר.

הדו"ח של Oxfam ציין כי מי שחסך 10,000 דולר ליום מאז בניית הפירמידות המצריות, עדיין יהיה 80% פחות עשיר מחמשת המיליארדרים העשירים בעולם.

מערכת כלכלית כושלת

קרן Oxfam הפצירה בקובעי המדיניות להגדיל את המסים על עשירי העולם בעשור הקרוב ב 0.5% במטרה לצמצם את אי השוויון בעושר. עלייה של 0.5% במיסים על בעלי ההון תייצר מספיק מימון ליצירת 117 מיליון מקומות עבודה בענפים כמו חינוך ובריאות, על פי החוקרים.

"עושר קיצוני הוא סימן למערכת כלכלית כושלת", נכתב בדו"ח. "על ממשלות לנקוט צעדים לצמצום קיצוני של הפער בין העשירים לשאר החברה ולתעדף את רווחתם של כל האזרחים על רקע צמיחה ורווח קיצוני של פרטיים".

מוקדם יותר החודש קראה קרן המטבע הבינלאומית לקובעי המדיניות לחשוב מחדש על מערכות המס שלהם ולשקול "מיסוי פרוגרסיבי" שיגדיל את המסים על עשירי החברה במטרה להתמודד עם אי שוויון בעושר.

אליזבת וורן, המתמודדת מצד הדמוקרטים לנשיאות ארה"ב, התחייבה ליישם מס עושר בארה"ב אם תיבחר, ​​בצעד שפיצל את הדעות בקרב המיליארדרים האמריקאים.

לאחרונה התבטא בנושא גם מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, לו הון מוערך נטו של 108.8 מיליארד דולר, ואמר כי עושרו הוא ההוכחה לכך שהכלכלה אינה הוגנת ולכך שקיימים פערים עצומים ולא מוצדקים בחברה בארה"ב.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    X 21/01/2020 09:34
    הגב לתגובה זו
    ממחר אני מתחיל לחסוך 10000 דולר ליום.
  • 4.
    הנביא 21/01/2020 06:33
    הגב לתגובה זו
    אם הייתם מפקידים כל יום מיליון דולר בבנק, היה לוקח לכם להגיע לשווי הון של ג'ף בזוז כ330 שנה.
  • 3.
    Ar 20/01/2020 21:09
    הגב לתגובה זו
    רוב העשירים כמו בזוס לא גנבו את הכסף היה לו רעיון גאוני ובנה חברה הרוויח כסף בחוכמה ועכשיו כל העולם רק מדבר על הכסף שלו
  • 2.
    הגיוני 20/01/2020 19:44
    הגב לתגובה זו
    כל הכסף זורם לכיס אחד... אנשים דבילים מי שקונה באמזון ותומך במה שקורה בלי להבין שנהרסים עסקים משפחתיים
  • 1.
    גדי 20/01/2020 12:28
    הגב לתגובה זו
    את המחיר, בשורה התחתונה, משלמת הביוספירה שבני אדם הם חלק ממנה. רוב הכסףהזה הוא כסף זבל שבא ממוצרי זבל מיותרים ומזיקים שאין דבר בינם לבין רווחה אמיתית לבני אדם. זה עיקר הבעיה. JUNK MONEY.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.