ועדת הכספים: מסעדנים בדרום יפוצו; עליית מחירי המעונות יעצרו

הוועדה החליטה כי על חקיקת בזק, כך שבעליהם של מסעדות ואולמות אירועים בעוטף עזה יקבלו פיצוייים בשל המצב. גפני איים כי יעצור את התקציבים של משרד הרווחה אם לא יבוטלו עליות המחירים במעונות ובמשפחתונים
ארז ליבנה | (1)

המצב עשה את שלו: ועדת הכספים של הכנסת התכנסה היום לדון בשני נושאים מרכזיים: שיפוי בעלי עסקים בדרום בשל ההסלמה האחרונה בגזרת עזה. בוועדה הודיעו כי הגיעו להסכמות עם רשות המיסים על תיקון חקיקת המשנה הקיימת, שתוביל לפיצוי המסעדנים ובעלי האולמות בעוטף עזה.

 

תיקון תקנות הקבע יפעל כך שיוכנסו אליהן המסעדות אולמות האירועים כמי שזכאים לפיצוי - באזור ה-0-7 עוטף עזה באופן קבוע ואוטומטי, בדומה לענפים כמו התיירות. הפיצוי יהיה גם לעניין מחזורים וגם בשל חומר גלם שהתקלקל. הפיצוי יינתן רטרואקטיבית ממאי 2019 כפי שניתן לתיירות ולחקלאות.

 

בדיון שקיימה הוועדה בשבוע שעבר, הצהירו אנשי רשות המיסים, כי אמנם ישנם עסקים מענפים אלה שנפגעו, אך אין מובהקות לדבר, ולא ניתן להפעילה פרטנית במקרה של ענפים אלה. חברי הוועדה לא קיבלו את ההסבר וביקשו לקדם חקיקה בנושא. היום הצדדים הגיעו לסיכום בדבר פיצוי בתקנות הקיימות.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אנחנו מקווים שסבב הלחימה יסתיים ללא פגיעות בחיילים או אזרחים, כולנו רוצים שזה ייפסק לתמיד, וכל מה שנלווה לעניין הזה. לגבי המסעדנים ובעלי האולמות בעוטף עזה, שעד היום היו מחוץ לכל העניין של הפיצוי שקיבלו החקלאים, עסקי התיירות וכדומה, הגעתי להסכמה עם רשות המיסים שהם יביאו ונאשר תקנות בשבוע הבא".

 

גפני איים לעצור את כספים למשרד הרווחה

בנוסף, הוועדה קיימה דיון על התייקרות שחלה השנה במעונות היום ובמשפחתונים. זאת לאחר שהוצג בפניהם דו"ח של מכון המחקר והמידע של הכנסת לפיו במעונות יום בניהול מלכ"ר חלה עלייה בסכום של 114-108 ש"ח בחודש בתשלומי הורים עבור ילד ועלייה של 142-123 ש"ח בחודש בתשלומי הורים עבור תינוק בדרגות 15-3. ככל שההכנסה לנפש נמוכה יותר, העלייה בתשלומי ההורים הייתה גבוהה יותר.

 

במסגרת הדיון הוצג דו"ח חדש של מכון המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב ע"י הכלכלנית אילנית בר, לפיו בשנת תש"פ יפעלו ברחבי הארץ 2,362 מעונות, גידול של כ-5% ביחס לשנת תשע"ח בה פעלו 2,247 מעונות יום.

מניתוח ההפרש בתשלומי ההורים במסגרות המפוקחות בין שנת תשע"ט לשנת תש"ף, שהובא בדו"ח, עולה כי בשנת הלימודים הנוכחית חלה עלייה בהשתתפות ההורים בשכר הלימוד החודשי בכל המסגרות שבפיקוח.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

במעונות יום בניהול מלכ"ר חלה עלייה של 114-108 ש"ח בתשלום החודשי עבור ילד ועלייה של 142-123 ש"ח בחודש בתשלומי הורים עבור תינוק בדרגות. עוד עלה מהדו"ח כי ככל שההכנסה לנפש נמוכה יותר, העלייה בתשלומי ההורים הייתה גבוהה יותר.

 

 

חברי הוועדה לא הסתירו את כעסם ומתחו ביקורת קשה על משרדי הרווחה והאוצר על הקיצוץ בכספי המעונות המפוקחים. בשל כך נציג משרד הרווחה אמר כי בכוונת המשרד לפרסם עדכון של תעריף החיוב במעונות היום, שתביא לכך שהפגיעה בשכבות החלשות, במסגרת ייקור התעריפים "תהייה הכי נמוכה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גל 14/11/2019 12:54
    הגב לתגובה זו
    אם מפצים את המסעדנים שיפצו את כל התושבים ..על מה לפצות אותם בדיוק..הכל עניין של כדאיות , הם פותחים מסעדות במקומות לא כדאיות , וכל יום הם בוכים שהממשלה תפצה אותם .. על מה בדיוק ..אם תשאלו אותי שיסגרו את המסעדות שלהם ...כשהם מרויחים הם משתפים גם את הממשלה? פשוט נמאס לשמוע אותם יום יום בוכים ..מה הם מיוחדים ? הרי כל תושבי עוטף עזה מפסידים בצורה זו או אחרת ..אז למה לפצות רק את המסעדנים? כי הם צועקים יותר?
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.