תחנת רכבת ישראל
צילום: רכבת ישראל

בשורה לנוסעים ברכבת: תוספת של 19 רכבות ביום לקו נהריה-באר שבע

שר התחבורה החליט להעלות בחזרה את תדירות הרכבת אשר צומצמה בעקבות הפעלת הקו המהיר לירושלים. צפו בלוח הזמנים החדש
ערן סוקול | (3)

משרד התחבורה הודיע היום (ג') כי החל מ-26 במאי, יתווספו 19 רכבות יומיות בקו נהריה-תל אביב-באר שבע. זאת, בעקבות החלטת שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, להעלות בחזרה את תדירות הרכבת, שצומצמה לפני מספר חודשים בעקבות הפעלת הקו המהיר לירושלים.

 

במסגרת זאת, החל מיום ראשון, ה-26 במאי, תפעיל רכבת ישראל בקו נהריה-תל אביב שלוש רכבות בשעה, במקום שתי רכבות כיום, בכל כיוון, בשעות העומס. כתוצאה מכך, תדירות הרכבות בין חיפה לתל אביב תגדל לארבע רכבות בשעה, בשעות העומס, במקום שלוש רכבות כיום. מדובר בתוספת כוללת של 12-15 אלף מקומות ישיבה ביום לנוסעי הרכבת.

 

תוספת השירות תינתן באמצעות רכבות דו-קומתיות וקרונועים שיפעלו בקו, ויקלו משמעותית על העומס בשעות השיא. רכבות אלה יעצרו בתחנות: עכו, מרכזית המפרץ, חיפה מרכז השמונה, חיפה בת גלים, חיפה חוף הכרמל, ת"א אוניברסיטה, ת"א סבידור מרכז, ת"א השלום, ת"א ההגנה, לוד, רמלה, קריית מלאכי יואב, קרית גת, להבים רהט, ובאר שבע צפון ומרכז.

לוח הזמנים החדש

על פי לוח הזמנים החדש, הרכבות החדשות יצאו מנהריה לתחנות באר שבע, בשעות: 05:27, 06:27, 07:27, 08:27, 09:27, 15:27, 16:27, 17:27, 18:27 ו-19:27. כמו כן יצאו רכבות מבאר שבע לנהריה בשעות: 04:53, 05:53, 06:53, 07:53, 12:53, 13:53, 14:53, 15:53, 16:53, 17:53 ו-18:53.

 

צפוי שיפור נוסף בחודשים הקרובים

בחודשים הקרובים צפויים להגיע קרונות וקטרים נוספים, שהוזמנו מחו"ל. עם הגעתם, צפוי שיפור שירות משמעותי ברכבת ישראל, שיאפשר להקל משמעותית על העומס, בשעות השיא.

שינויים זמניים בתנועת הרכבות בימי שישי

במסגרת עבודות החישמול של רשת המסילות שבין נתב"ג לתל אביב, וכן במקטע שבין נתב"ג למתחם התפעולי החשמלי בלוד, יחולו בשבועות הקרובים גם שינויים בתנועת הרכבות בימי שישי, באיזור תל אביב ודרומה.

 

החל מחצות שבין יום חמישי ליום שישי, ה-31 במאי, לא יפעלו רכבות בקו מודיעין-נתב"ג-תל אביב ההגנה. לרשות הנוסעים יועמדו שאטלים בין תחנות מודיעין מרכז לנתב"ג, ומנתב"ג לתל אביב סבידור-מרכז, עם עצירה בתחנת ת"א ההגנה. כמו כן, רכבות התגבור בין לוד לחיפה, העוקפות את ציר איילון בימי שישי - לא תופעלנה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

תנועת הרכבות בקו באר שבע-תל אביב ההגנה, תקוצר ותסתיים בתחנת לוד. לרשות הנוסעים יופעל מערך היסעים בין תחנות לוד-תל אביב ההגנה וסבידור מרכז. כמו כן, הרכבות בקו הפרברי אשקלון-תל אביב יסיימו את נסיעתן מדרום בתחנת לוד. לרשות הנוסעים יופעל מערך היסעים בין תחנות לוד ותל אביב ההגנה וסבידור מרכז.  

 

בשל העבודות החישמול, חלים מדי יום שישי שינויים בתנועת הרכבות באיזור תל אביב ותחנת תל אביב השלום סגורה לשירות. תנועת הרכבות בכל המקטעים תשוב לסדרה מידי מוצאי שבת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    העובדים 16/05/2019 18:07
    הגב לתגובה זו
    הנהלת הרכבת עושה מה שהיא רוצה הוועד פוחד פחד מוות כל הכבוד למנכל הרכבת ולשר כץ שהוא יגיד את גילה הוועד זה הזמן להנהלה לעשות הכל חבורה של פחדנים
  • 2.
    אילן בן דורי 16/05/2019 16:22
    הגב לתגובה זו
    ומה עם הריות הרכבות מעכו עוברות בתחנות קרית מוצקין וקרית חיים. למה לא מתוכננות לעצור גם בהן. מה אנחנו לא אזרחים שווים כמו שאר חלקי הארץ. מה הזילזול המטומטם הזה. מתאים להתנהלות לזה שמתיימר להיות ראש ממשלה בעתיד הקרוב. לא יקום ולא יהיה. ראשי הערים בקריות מתבקשים לפעול בדחיפות לשינוי החלטה אווילית זו.
  • 1.
    עידן 14/05/2019 23:09
    הגב לתגובה זו
    זול, נקי, מהיר וחזק יותר
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.