מספר בתי הקולנוע עומד במקום, אך נמכרים יותר כרטיסים
לרגל יום הקולנוע הישראלי החל מחר מפרסמת הלמ"ס נתונים על סרטים ובתי קולנוע בישראל. על פי הנתונים, העלייה במכירת הכרטיסים נמשכת ומספר הכרטיסים שנמכרו בשנה זו היה 18.7 מיליון.
בנוסף, לאחר שבשנים הקודמות לא חל שינוי משמעותי במספר אולמות הקולנוע שהיה סביב ה-300 אולמות ברמה הארצית, בשנים 2016-2017 חל גידול משמעותי בשל הפתיחה של סינמה סיטי נתניה ויס פלאנט באר שבע בשנת 2016 ומתחם G בכפר סבא ויס פלאנט בזכרון יעקב בשנת 2017 ובכך היו בישראל 402 אולמות קולנוע בסוף שנת 2017.
מעבר למתחמי קולנוע
גם אופן הצריכה של הצופה הישראלי השתנה עם השנים, בעבר היו אולמות קולנוע עם אולם אחד או שניים, לאחר מכן אולמות הקולנוע נדדו לקניונים וכיום ישנה תנועה גדלה של מתחמי קולנוע עם מסעדות, ברים וחנויות שהפכו למקום בילוי לגיטימי. מתוך 56 בתי הקולנוע שפעלו בשנת 2017, רק ל-11 בתי קולנוע היה מסך אחד בלבד, ל-26 בתי קולנוע היו 7-2 אולמות, ול-19 בתי קולנוע היו 8 אולמות ויותר. בתי הקולנוע אשר להם 8 אולמות ויותר הכילו כ-67% מכלל המושבים.
קולנוע במספרים
בשנת 2017 אושרו לצפייה 272 סרטים באורך מלא. מתוכם 141 יוצרו בארצות הברית, 50 בישראל ועוד שישה יוצרו בשיתוף פעולה עם ישראל. בשנה זו לא נפסלו סרטים לצפייה. כמו בשנה קודמת, גם בשנת 2017 המספר הגדול ביותר של בתי קולנוע (16), אולמות (138), מושבים (19,167) וכרטיסים שנמכרו (7.4 מיליון) נמצא במחוז המרכז. המספר הקטן ביותר של בתי הקולנוע נמצא במחוז ירושלים (4), והמספר הקטן ביותר של אולמות (17), מושבים (2,484) וכרטיסים שנמכרו (390,401) נמצא במחוז הצפון.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' בקשר לפרשה בהסתדרות, אמר סמוטריץ' - "אנחנו הסתדרות שהקימה מדינה, אני אומר את זה שנים, בלי קשר לפרשה הנוכחית. אני לא רוצה להתייחס לפרשה האחרונה. אני הסתדרת לא רע עם ארנון ידענו לעבוד טוב, אין לי מילים רעות לומר עליו, אבל מוסדית זה דבר מאוד לא נכון ולא בריא ויכול להיות שתהיה פה הזדמנות להפסיק את המוסד הזה. כלכלת שוק מודרנית לא יכולה להיות עם כללי ההסתדרות".
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
בקשר לפרשה בהסתדרות, אמר סמוטריץ' - "אנחנו הסתדרות שהקימה מדינה, אני אומר את זה שנים, בלי קשר לפרשה הנוכחית. אני לא רוצה להתייחס לפרשה האחרונה. אני הסתדרת לא רע עם ארנון ידענו לעבוד טוב, אין לי מילים רעות לומר עליו, אבל מוסדית זה דבר מאוד לא נכון ולא בריא ויכול להיות שתהיה פה הזדמנות להפסיק את המוסד הזה. כלכלת שוק מודרנית לא יכולה להיות עם כללי ההסתדרות".
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
