הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

האם ארה"ב תצליח לנתק את עורק החיים של צפון קוריאה?

מערכת Bizportal | (3)
נושאים בכתבה דונלד טראמפ צפון קוריאה

שגרירת ארה"ב באו"ם, ניקי היילי, אמרה אמש כי "צפון קוריאה מתחננת למלחמה" והפצירה ב-15 מדינות מועצת הביטחון להטיל על המדינה המבודדת את הסנקציות החריפות ביותר, זאת בניסיון אחרון להרתיע. אבל צפון קוריאה נמצאת תחת משטר סנקציות חמור כבר מאז למעלה מעשור, למעשה מאז החלה את תכנית הגרעין שלה ב-2006. ביולי האחרון הוחרפו הסנקנציות בצורה משמעותית אחרי שצפון קוריאה ביצעה 2 ניסויים בטילים בליסטיים בין-יבשתיים. זו אחת הסיבות המרכזיות להאצה במשבר הנוכחי. אז מה כבר נשאר לעשות? האפשרות המרכזית היא אמברגו נפט על צפון קוריאה.

לפי ה-EIA (מחלקת האנרגיה האמריקנית), צפון קוריאה צורכת כיום כ-15 אלף חביות נפט ביום. מדובר בכמות זעומה ובכל זאת כמות שמהווה עורק חיים עבור המדינה המבודדת בכל הקשור להפעלת התחבורה והצבא במדינה. לצורך השוואה, דרום קוריאה המפותחת צורכת 2.6 מיליון חביות ביום. את הנפט מייבאת צפון קוריאה משכנתה סין, וכעת דרום קוריאה פתחה בלובי גדול בניסיון להטיל אמברגו נפט על המדינה. אלא שסין לא רוצה לראות את צפון קוריאה קורסת ולכן צפויה להתנגד לאיסור מוחלט שכזה. אפשרות נוספת להחרפת הסנקציות היא איסור על עבודה של צפון קוריאנים מחוץ למדינתם. לפי דיווח של האו"ם מ-2015, כ-50 אלף צפון קוריאנים עובדים כיום מחוץ למדינה, בעיקר בסין ורוסיה, ושולחים כ-1.2-2.3 מיליארד דולר במטבע זר לממשלה הצפון קוריאנית.

"הגיע הזמן שמועצת הביטחון של האו"ם תשקול ברצינות דרכים נוספות לחסום את הגישה של צפון קוריאה למטבע זר ובתוך כך לעצור את משלוחי הנפט למדינה", כך אמר נשיא דרום קוריאה שמבין שמלחמה עלולה לפורץ ומנסה להכניע את שכנתו באמצעות סנקציות חריפות יותר. טרם הסנקציות שהוטלו ביולי עמד הייצוא של צפון קוריאה על כ-3 מיליארד דולר בשנה. ההערכה היא שהסנקציות האחרונות (שבין היתר כללו איסור קניית פחם וברזל מצפון קוריאה) יחתכו בשליש את ההכנסה של צפון קוריאה.

לפי דיווחים רשמיים (רמז לכך שיש גם המון הברחות), 90% מקשרי המסחר שמקיימת צפון קוריאה הם עם סין, ולכן כל צעד דרמטי מצד ארה"ב בעניין סנקציות על צפון קוריאה עובר למעשה בביג'ינג. לפני יומיים צייץ נשיא ארה"ב טראמפ כי לצד אפשרויות נוספות, נשקל כעת האפשרות של ניתוק קשרי המסחר עם כל מדינה שמקיימת קשרי מסחר עם צפון קוריאה. אם טראמפ ירצה לממש את האיום הזה, המשמעות היא ניתוק קשרי המסחר של ארה"ב עם סין, או במילים אחרות - כאוס כלכלי עולמי.    

ובינתיים נראה שמנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג איל, לא ממש נרתע מהסערה. לפי דיווח בעיתון בדרום קוריאה, המדינה המבודדת נערכת כעת לביצוע ניסוי בטיל בליסטי בין-יבשתי עוד לפני יום שבת. ורק נזכיר כי החרפת הסנקציות לפני מספר חודשים הייתה ברקע לשני ניסויים בטילים שכאלו שביצעה צפון קוריאה. כלומר המתיחות הגיאופוליטית צפויה להחריף בימים הקרובים. 

נשיא רוסיה ולדימר פוטין הבוקר: "הם יאכלו דשא ולא יזנחו את תכנית הגרעין שלהם לפני שירגישו בטוחים מבחינה בטחונית", כך אמר היום פוטין שהביע התנגדות עזה להחרפת הסנקציות בטענה כי אין כל אפקטיביות לסנקציות נוספות. פוטין קרא למועצת הביטחון לספק לצפון קוריאה ערבויות ברמה הביטחונית, כאלו שירגיעו את המדינה המבודדת ואולי יביאו לכך שתכנית הגרעין תהיה פחות חשובה עבורה". פוטין טען כי המצב הוא התנהגות היסטרית שעלולה להוביל לקטסטרופה גלובאלית. "אין נתיב אחר מלבד פיתרון דיפלומטי ודרכי שלום לסוגיית תכנית הגרעין של צפון קוריאה", כך אמר. 

הבוקר החוזים בוול סטריט נסחרים בירידות של 0.25% בלבד וזאת כתגובה ראשונית לביצוע הניסוי הגרעיני מצד צפון קוריאה בתחילת השבוע (אתמול המסחר בוול סטריט היה סגור). כלומר המדדים בניו יורק צפויים לפתוח היום במרחק נגיעה משיא כל הזמנים, מה שאומר שהסוחרים בוול סטריט לא ממש מגלמים תרחיש של מערכה צבאית בין ארה"ב לצפון קוריאה. ביום שישי השלים מדד ה-S&P 500 0.44% חמישה ימים עליות רצופים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

מדד ה-S&P500 ב-12 החודשים האחרונים, עלייה של 14%:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לימור 05/09/2017 11:29
    הגב לתגובה זו
    כל אחד יודע שקים זונג המשוגע פשוט יודע לסחוט וטרומפלדור לא סחיט הוא חניך בית ספר לדיקטטורים בשוויץ אדם משכיל אכזר שרק משחק משוגע
  • 2.
    ישראלי 05/09/2017 09:39
    הגב לתגובה זו
    גם סרטן אם חוסמים לו את זרימת הדם מת ונכנע מקווה שילך להם לגביי סוג הסרטן הזה.
  • 1.
    מאוד קל השאלה כמה רוצים באמת (ל"ת)
    יעקב 05/09/2017 09:37
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

להמשך הכתבה לחץ כאן
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר. 

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.

להמשך הכתבה לחץ כאן