אושר בממשלה: פרופ' אבי שמחון יהיה ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ויועצו הכלכלי של נתניהו
הממשלה אישרה היום (א') פה אחד את מינויו של פרופ׳ אבי שמחון לראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה. שמחון יחליף יוג'ין קנדל שסיים את תפקידו לפני כחצי שנה.
פרופ' שמחון בן 56, הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית, בעל תואר שני בכלכלה, ומחזיק בתעודת דוקטורט מאוניברסיטת מינסוטה, משנת 1992. בשנת 2010 מונה לעמוד בראש הוועדה המייעצת לשר האוצר יובל שטייניץ במקום פרופ' עומר מואב.
בשנת 2012 הצהיר כי ברצונו להתמודד ברשימת הליכוד לכנסת, אך הוצב רק במקום ה-53 הלא ריאלי ברשימת הליכוד-ביתנו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אבי שמחון הוא איש ראוי, בעל יכולות ניהול והובלה. הוא מחויב לכל אזרחי ישראל ולכלכלת מדינת ישראל. שמחון הוא אדם שקול שמכיר את רזי הכלכלה. הוא איש של כלכלה חופשית ובריאה ומחויב למדיניות הממשלה".
פרופ אבי שמחון: "אני מודה על האמון שנתנו בי ראש הממשלה והממשלה כולה. אני מודע לאחריות הנדרשת מר' המועצה הלאומית לכלכלה ומחויב להוביל תהליכים לחיזוק כלכלת ישראל לטובת כלל אזרחים והמגזרים: חרדים וערבים, עולים וותיקים".
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.יקי 03/01/2016 21:36הגב לתגובה זובהחלט מינוי ראוי
- 4.איש חכם ומתאים ביותר (ל"ת)גליק 03/01/2016 19:25הגב לתגובה זו
- 3.יוסי 03/01/2016 18:55הגב לתגובה זואפס
- 2.שישקו 03/01/2016 18:06הגב לתגובה זואחלה משכורת וכבוד עח משלם המיסים. ההתבטאיות שלו בעבר בנושאים כלכליים היו במקרה הטוב פטטיות על גבול הזויות איש מנותק שמחובר לעטינים שופעים של שכר ותנאים.
- 1.עוד סמרטור של ביבי (ל"ת)שאול 03/01/2016 13:41הגב לתגובה זו
- יא הזוי - חוץ מהשנאה לביבי אין לך עוד קצת מקום במוח? (ל"ת)007 03/01/2016 14:08הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
