חישוב רווח או הפסד הון מניירות ערך זרים
עו"ד רו"ח רונן ארויו
הרווח ממכירת ניירות ערך זרים מורכב משני חלקים: חלק אחד מתנועת שער החליפין, אשר רווח הנוצר עקב עלייתו אינו חייב במס, אך גם הפסד שנוצר עקב הירידה שלו אינו הפסד שניתן לקזזו לצורכי מס על פי הוראתו של סעיף 92 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").השאלה:
לשם חישוב רווחי הון והפסדי הון מניירות ערך זרים, מהו הסכום שיש לחשב במקרים הבאים:
מקרה א' – רווח נומינלי של 500 ש"ח והפסד אינפלציוני של 100 ש"ח.
מקרה ב' – הפסד נומינלי של 500 ש"ח והפסד אינפלציוני של 600 ש"ח.
מקרה ג' – הפסד נומינלי של 500 ש"ח ורווח אינפלציוני של 50 ש"ח.
מקרה ד' – הפסד נומינלי של 500 ש"ח והפסד אינפלציוני של 100ש"ח.
תשובה:
על פי שני פסקי דין של בית המשפט המחוזי שניתנו לאחרונה (ע"מ 53703-09-12 עודד ושולמית מוזס נ' פשמ"ג ניתן ביום 30.3.2015 ופורסם באתר "מיסים" וכן ע"מ 13485-02-13 כלל פיננסים נ' פ"ש ת"א 5 פורסם באתר "מיסים"), שעסקו בניירות ערך זרים, נקבע כך:
הרווח ממכירת ניירות ערך זרים מורכב משני חלקים: חלק אחד מתנועת שער החליפין, אשר רווח הנוצר עקב עלייתו אינו חייב במס, אך גם הפסד שנוצר עקב הירידה שלו אינו הפסד שניתן לקזזו לצורכי מס על פי הוראתו של סעיף 92 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").
החלק השני הוא רווח הנובע משער המניה בלבד, תוך נטרול השפעת שינויי שער החליפין. רווח זה חייב במס, והפסד זה ניתן לקיזוז לצורכי מס.
משכך, כשיש רווח נומינלי של 600 ש"ח, אשר 100 ש"ח ממנו נובעים מעליית ערך המטבע הזר לעומת השקל, וסכום של 500 ש"ח נובעים מעליית הערך הנקוב של נייר הערך, רק הסכום של 500 ש"ח, שהוא הרווח הריאלי, יהיו חייבים במס. לטעמי, זהו המצב ועל דוגמה זו אין מחלוקת.
מנגד, המצבים שתוארו בשאלה בעייתיים יותר:
מקרה א' – במקרה זה יש רווח נומינלי של 500 ש"ח, אך יש ירידת ערך עקב שער חליפין של 100 ש"ח. אם נחשב את הרווח שנובע מעליית שער המניה בנטרול השפעת שער החליפין נקבל למעשה סכום של 600 ש"ח. לכאורה, לפי פסקי הדין הללו, הרווח שעליו יש לשלם מס הוא בסכום של 600 ש"ח.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקרה ב' – במקרה זה יש הפסד נומינלי בסכום של 500 ש"ח, שבו כלול הפסד כתוצאה מירידת שער המטבע בסכום של 600 ש"ח. אם נחשב את הרווח שנובע מעליית שער המניה בנטרול השפעת שער החליפין, נקבל למעשה סכום של 100 ש"ח. לכאורה, לפי פסקי הדין הללו, הרווח שעליו יש לשלם מס הוא בסכום של 100 ש"ח. ההפסד הנומינלי בסכום של 500 ש"ח מורכב למעשה מרכיב הפסד בסכום של 600 ש"ח, שאינו אמור להיות מקוזז לצורכי מס לפי פסקי הדין.
מקרה ג' – במקרה זה יש הפסד נומינאלי בסכום של 500 ש"ח, אבל בתוכו גלום רווח מעליית שער החליפין בסכום של 50 ש"ח. לאור זאת, רכיב ההפסד שנובע רק בשל שינוי שער המניה בנטרול שינוי שער החליפין הוא בסכום של 550 ש"ח, ולכן הפסד ההון לקיזוז לצורכי מס או להעברה לשנים הבאות הוא בסכום של 550 ש"ח.
מקרה ד' – במקרה זה יש הפסד נומינלי בסכום של 500 ש"ח ובתוכו גלום הפסד כתוצאה משינוי שער החליפין בסכום של 100 ש"ח. מכאן, ההפסד נובע רק משינוי שער המניה בנטרול ההפסד כתוצאה מירידת שער החליפין הוא בסכום של 400 ש"ח. זהו הפסד ההון לקיזוז או להעברה לצורכי מס.
- ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
- וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
לטעמי פסקי דין אלה שגויים לחלוטין. לא מן הנמנע שיגישו עליהם ערעור לבית המשפט העליון. כבר בפסק הדין שפורסם לאחרונה (עודד ושולמית מוזס) הביאו המערערים דוגמה למצב של נכס שנרכש בסכום של 100 ש"ח ונמכר בסכום של 130 ש"ח, אבל המדד ירד בשיעור של 20%, לכן רווח ההון הריאלי הוא 130 ש"ח פחות 80 ש"ח שווה 50 ש"ח (עולה על הרווח הנומינאלי של 30 ש"ח). במקרה זה טענו המערערים מדוע מוטל מס רווח הון על רווח הון של 30 ש"ח (הרווח הנומינאלי) מבלי לבצע את התרגיל של בית המשפט לנטרול השפעת המדד, שבאמצעותו מחשבים את הסכום האינפלציוני במקרה שהוא יורד. לבית המשפט לא הייתה תשובה טובה למעט שזו מסקנתו מהחוק וכי על המחוקק לתקן את החוק.
לטעמי שגה בית המשפט. בית המשפט מתעלם לחלוטין מ"כללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל) , התשס"ד-2003 (להלן: "הכללים"). על פי כלל 7 לכללים, נכס שמכירתו חייבת במס רווחי הון – רווח ההון יימדד בשקלים חדשים ועלותו תיקבע על ידי המרת שער מטבע החוץ שבו הוא נקוב על פי ערך שער החליפין במועד הרכישה, ואילו התמורה בעדו תתורגם לשקלים חדשים על פי שער החליפין החל במועד המכירה. המשמעות מכלל זה היא שהמחוקק ראה בנכס הנקוב במטבע חוץ כנכס אחד המייצר רווח הון שהוא ההפרש בין שני הסכומים בשקלים חדשים. אם רווח ההון הוא שלילי, כלומר יש הפסד הון הנמדד בש"ח – כל רווח ההון השלילי (הפסד ההון) צריך להיות מותר בניכוי ללא נטרול רכיב ההפסד עקב ירידת שער מטבע החוץ. לענייננו, אין הבדל אם המדד לחישוב רווח הון ריאלי הוא מדד המחירים לצרכן או שער המטבע. חישוב רווח הון ריאלי הופך לרלוונטי רק כאשר יש רווח הון נומינאלי.
הדבר דומה לניירות ערך צמודי מדד. גם במקרה כזה אם המדד ירד והדבר גורם להפסד הון – הפסד ההון יותר בניכוי כולו ללא נטרול ירידת המדד, וזאת למרות שאם המדד היה עולה היה נוצר רווח הון אינפלציוני הפטור ממס.
ואכן, בית המשפט המחוזי לא ידע לתת פתרון לקונמסטורוקציה שייצר היוצרת אפליה בין נכסים צמודי מדד עת יורד המדד לבין נכסים צמודי מט"ח (נירות ערך) עת יורד המט"ח.
יש לשים לב שגישתו של בית המשפט המחוזי סותרת את החוק במובן זה שאם מטבע החוץ עולה, אך שער המניה יורד כך שהתוצאה הנומינלית היא אפס או הפסד, אזי לפי גישת בית המשפט המחוזי יש להכיר בהפסד ריאלי לקיזוז מניירות ערך זרים. דבר זה סותר את הוראות החוק.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.