נחשפו החשודים בהונאת הסייבר הגדולה: גרי שאלון וזיו אורנשטיין
בית המשפט השלום בירושלים האריך את מעצרם של גרי שאלון וזיו אורנשטיין החשודים בעבירות הונאה באינטרנט, זאת בהמשך לדיווח מאמש בדבר מעצרם של 4 תושבי ישראל בחשד להונאה במניות. התרמית לכאורה נעשתה דרך פריצה לחשבונות בנק ההשקעות ג'י פי מורגן צ'ייס ובנקים מרכזיים נוספים בארה"ב. השלטונות בארה"ב כמו כן טוענים כי קיים חשוד חמישי אשר עדיין מסתובב חופשי.
כנגד שני החשודים הוגש כתב אישום על ידי חבר מושבעים גדול פדרלי במחוז הדרומי של מדינת ניו יורק בארה"ב בגין 7 עבירות הקשורות להבנת הון, הונאה וגניבת זהות, אשר עונשם המצטבר יכול שיגיע לעשרות שנות מאסר. כמו כן, ביום 2 ביוני 2015 הוצא צו מעצר בארה"ב כנגד המשיבים.
המשיבים הואשמו כי הריצו מניות בארה"ב משנת 2011 ועד היום בדרך של הקמת חברות קש, רכישת מניות מוגברת והפצת מיליוני הודעות כוזבות באמצעות הדואר האלקטרוני שמטרתם הייתה לקדם את רכישת המניות ולעלות בזה את ערכן. לאחר שבוצעו פעולות אלו, מכרו המשיבים את מניותיהם המורצות באופן מתואם והלבינו את פירות ההונאה בדרך של העברת סכומי הכסף דרך חשבון בנק קפריסאי לחברות קש נוספות.
השופט שמואל הרבסט בבית משפט השלום בירושלים הורה על הארכת מעצרם של החשודים עד ל-10 באוגוסט 2015 בשעה 10:00.
המעצרים הם התוצאה של חקירה בת כמה חודשים. על פי ה-FBI מדובר באחת מפריצת ההאקרים הגדולות והמסובכות בהיסטוריה של ארה"ב ובכלל. כמו כן הבולשת מפרסמת כי צוות ההאקרים נפגש לפני עשור באוניברסיטת פלורידה ומאז פעלו יחד. לדברי נציגים של ג'י פי מורגן, ההאקרים פעלו ברשותו של הממשל הרוסי.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבלומברג פרסמו כי מאחורי המקרה עומד תרחיש מדהים של שת"פ בין שני סטודנטים למחשבים שחוברים לפעילים בפשע המאורגן. טיב היחסים שלהם עובר דרך נציגים בת"א, במוסקווה ובחופי פלורידה. האישום נוגע לכך שחשבונות לניהול תיקי מניות נפרצו בארה"ב ובעזרת הפריצה התאפשר להריץ מניות בעלות מסחר נמוך בארה"ב.
ליאור כלב, ראש תחום הסייבר ב-Deloitte ישראל אמר: "הגילויים האחרונים בפרשת מתקפת הסייבר על מוסדות פיננסים, מחדדים את הנקודה שלא ניתן למנוע לגמרי מתקפות סייבר. האפשרות הטובה ביותר הקיימת כיום היא בניית מנגנונים טכנולוגיים ותהליכיים אשר יאפשרו את זיהוי האירוע בצורה מהירה ככל הניתן ואת מתן התגובה המהירה והיעילה ביותר. פתרונות טכנולוגיים לבדם אינם יכולים לשמש כפתרון בלעדי למתקפות סייבר, ויש צורך בשילוב של תהליכי עבודה, טכנולוגיה, פיתוח מודעות אצל משתמשים ולקוחות ועוד. כל אלה יחדיו לא ימנעו את האירועים אבל כאמור עתידים להקטין את התדירות שלהם, כמו גם לצמצם את החשיפה והנזק".
"כמו כן, צריך שיהיה ברשות הארגונים יכולות אנליטיות המותאמות לעולם הסייבר וזאת על מנת שתהיה להם את האפשרות לזהות פעילויות חריגות של לקוחות ועובדים. בעזרת יכולות אלו ניתן לזהות דפוסי פעילות אשר חוזרים על עצמם או לחילופין דפוסי פעילות חריגים.
- 112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
- גרמניה מרחיבה את עסקת חץ 3: היקף הרכש מישראל חצה את רף 6.7 מיליארד הדולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
כך לדוגמא: פתיחה מרובה של חשבונות מאותו מקור, פעילות חריגה ברכישת מניות מלקוחות שבעבר לא ביצעו פעילות דומה או פעילות מסחר במניות על ידי מי שאינו עוסק בכך בדרך כלל".
- 2.א 23/07/2015 10:17הגב לתגובה זוסופסוף פרשנות טובה על אירועים מסוג זה
- 1.בוסתנאי 22/07/2015 14:12הגב לתגובה זואור לגויין
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
