נחשפו החשודים בהונאת הסייבר הגדולה: גרי שאלון וזיו אורנשטיין

השניים נעצרו בחשד להונאת תרמית לכאורה שנעשתה דרך פריצה לחשבונות בנק ג'י פי מורגן צ'ייס ובנקים נוספים
לירן סהר | (2)
נושאים בכתבה הונאה סייבר

בית המשפט השלום בירושלים האריך את מעצרם של גרי שאלון וזיו אורנשטיין החשודים בעבירות הונאה באינטרנט, זאת בהמשך לדיווח מאמש בדבר מעצרם של 4 תושבי ישראל בחשד להונאה במניות. התרמית לכאורה נעשתה דרך פריצה לחשבונות בנק ההשקעות ג'י פי מורגן צ'ייס ובנקים מרכזיים נוספים בארה"ב. השלטונות בארה"ב כמו כן טוענים כי קיים חשוד חמישי אשר עדיין מסתובב חופשי.

 

כנגד שני החשודים הוגש כתב אישום על ידי חבר מושבעים גדול פדרלי במחוז הדרומי של מדינת ניו יורק בארה"ב בגין 7 עבירות הקשורות להבנת הון, הונאה וגניבת זהות, אשר עונשם המצטבר יכול שיגיע לעשרות שנות מאסר. כמו כן, ביום 2 ביוני 2015 הוצא צו מעצר בארה"ב כנגד המשיבים.

 

המשיבים הואשמו כי הריצו מניות בארה"ב משנת 2011 ועד היום בדרך של הקמת חברות קש, רכישת מניות מוגברת והפצת מיליוני הודעות כוזבות באמצעות הדואר האלקטרוני שמטרתם הייתה לקדם את רכישת המניות ולעלות בזה את ערכן. לאחר שבוצעו פעולות אלו, מכרו המשיבים את מניותיהם המורצות באופן מתואם והלבינו את פירות ההונאה בדרך של העברת סכומי הכסף דרך חשבון בנק קפריסאי לחברות קש נוספות.

השופט שמואל הרבסט בבית משפט השלום בירושלים הורה על הארכת מעצרם של החשודים עד ל-10 באוגוסט 2015 בשעה 10:00.

 

המעצרים הם התוצאה של חקירה בת כמה חודשים. על פי ה-FBI מדובר באחת מפריצת ההאקרים הגדולות והמסובכות בהיסטוריה של ארה"ב ובכלל. כמו כן הבולשת מפרסמת כי צוות ההאקרים נפגש לפני עשור באוניברסיטת פלורידה ומאז פעלו יחד. לדברי נציגים של ג'י פי מורגן, ההאקרים פעלו ברשותו של הממשל הרוסי. 

בבלומברג פרסמו כי מאחורי המקרה עומד תרחיש מדהים של שת"פ בין שני סטודנטים למחשבים שחוברים לפעילים בפשע המאורגן. טיב היחסים שלהם עובר דרך נציגים בת"א, במוסקווה ובחופי פלורידה.  האישום נוגע לכך שחשבונות לניהול תיקי מניות נפרצו בארה"ב ובעזרת הפריצה התאפשר להריץ מניות בעלות מסחר נמוך בארה"ב. 

ליאור כלב, ראש תחום הסייבר ב-Deloitte ישראל אמר: "הגילויים האחרונים בפרשת מתקפת הסייבר על מוסדות פיננסים, מחדדים את הנקודה שלא ניתן למנוע לגמרי מתקפות סייבר. האפשרות הטובה ביותר הקיימת כיום היא בניית מנגנונים טכנולוגיים ותהליכיים אשר יאפשרו את זיהוי האירוע בצורה מהירה ככל הניתן ואת מתן התגובה המהירה והיעילה ביותר. פתרונות טכנולוגיים לבדם אינם יכולים לשמש כפתרון בלעדי למתקפות סייבר, ויש צורך בשילוב של תהליכי עבודה, טכנולוגיה, פיתוח מודעות אצל משתמשים ולקוחות ועוד. כל אלה יחדיו לא ימנעו את האירועים אבל כאמור עתידים להקטין את התדירות שלהם, כמו גם לצמצם את החשיפה והנזק".

 

"כמו כן, צריך שיהיה ברשות הארגונים יכולות אנליטיות המותאמות לעולם הסייבר וזאת על מנת שתהיה להם את האפשרות לזהות פעילויות חריגות של לקוחות ועובדים. בעזרת יכולות אלו ניתן לזהות דפוסי פעילות אשר חוזרים על עצמם או לחילופין דפוסי פעילות חריגים.

קיראו עוד ב"בארץ"

כך לדוגמא: פתיחה מרובה של חשבונות מאותו מקור, פעילות חריגה ברכישת מניות מלקוחות שבעבר לא ביצעו פעילות דומה או פעילות מסחר במניות על ידי מי שאינו עוסק בכך בדרך כלל".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    א 23/07/2015 10:17
    הגב לתגובה זו
    סופסוף פרשנות טובה על אירועים מסוג זה
  • 1.
    בוסתנאי 22/07/2015 14:12
    הגב לתגובה זו
    אור לגויין
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.