נחשפו החשודים בהונאת הסייבר הגדולה: גרי שאלון וזיו אורנשטיין
בית המשפט השלום בירושלים האריך את מעצרם של גרי שאלון וזיו אורנשטיין החשודים בעבירות הונאה באינטרנט, זאת בהמשך לדיווח מאמש בדבר מעצרם של 4 תושבי ישראל בחשד להונאה במניות. התרמית לכאורה נעשתה דרך פריצה לחשבונות בנק ההשקעות ג'י פי מורגן צ'ייס ובנקים מרכזיים נוספים בארה"ב. השלטונות בארה"ב כמו כן טוענים כי קיים חשוד חמישי אשר עדיין מסתובב חופשי.
כנגד שני החשודים הוגש כתב אישום על ידי חבר מושבעים גדול פדרלי במחוז הדרומי של מדינת ניו יורק בארה"ב בגין 7 עבירות הקשורות להבנת הון, הונאה וגניבת זהות, אשר עונשם המצטבר יכול שיגיע לעשרות שנות מאסר. כמו כן, ביום 2 ביוני 2015 הוצא צו מעצר בארה"ב כנגד המשיבים.
המשיבים הואשמו כי הריצו מניות בארה"ב משנת 2011 ועד היום בדרך של הקמת חברות קש, רכישת מניות מוגברת והפצת מיליוני הודעות כוזבות באמצעות הדואר האלקטרוני שמטרתם הייתה לקדם את רכישת המניות ולעלות בזה את ערכן. לאחר שבוצעו פעולות אלו, מכרו המשיבים את מניותיהם המורצות באופן מתואם והלבינו את פירות ההונאה בדרך של העברת סכומי הכסף דרך חשבון בנק קפריסאי לחברות קש נוספות.
השופט שמואל הרבסט בבית משפט השלום בירושלים הורה על הארכת מעצרם של החשודים עד ל-10 באוגוסט 2015 בשעה 10:00.
המעצרים הם התוצאה של חקירה בת כמה חודשים. על פי ה-FBI מדובר באחת מפריצת ההאקרים הגדולות והמסובכות בהיסטוריה של ארה"ב ובכלל. כמו כן הבולשת מפרסמת כי צוות ההאקרים נפגש לפני עשור באוניברסיטת פלורידה ומאז פעלו יחד. לדברי נציגים של ג'י פי מורגן, ההאקרים פעלו ברשותו של הממשל הרוסי.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבלומברג פרסמו כי מאחורי המקרה עומד תרחיש מדהים של שת"פ בין שני סטודנטים למחשבים שחוברים לפעילים בפשע המאורגן. טיב היחסים שלהם עובר דרך נציגים בת"א, במוסקווה ובחופי פלורידה. האישום נוגע לכך שחשבונות לניהול תיקי מניות נפרצו בארה"ב ובעזרת הפריצה התאפשר להריץ מניות בעלות מסחר נמוך בארה"ב.
ליאור כלב, ראש תחום הסייבר ב-Deloitte ישראל אמר: "הגילויים האחרונים בפרשת מתקפת הסייבר על מוסדות פיננסים, מחדדים את הנקודה שלא ניתן למנוע לגמרי מתקפות סייבר. האפשרות הטובה ביותר הקיימת כיום היא בניית מנגנונים טכנולוגיים ותהליכיים אשר יאפשרו את זיהוי האירוע בצורה מהירה ככל הניתן ואת מתן התגובה המהירה והיעילה ביותר. פתרונות טכנולוגיים לבדם אינם יכולים לשמש כפתרון בלעדי למתקפות סייבר, ויש צורך בשילוב של תהליכי עבודה, טכנולוגיה, פיתוח מודעות אצל משתמשים ולקוחות ועוד. כל אלה יחדיו לא ימנעו את האירועים אבל כאמור עתידים להקטין את התדירות שלהם, כמו גם לצמצם את החשיפה והנזק".
"כמו כן, צריך שיהיה ברשות הארגונים יכולות אנליטיות המותאמות לעולם הסייבר וזאת על מנת שתהיה להם את האפשרות לזהות פעילויות חריגות של לקוחות ועובדים. בעזרת יכולות אלו ניתן לזהות דפוסי פעילות אשר חוזרים על עצמם או לחילופין דפוסי פעילות חריגים.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
כך לדוגמא: פתיחה מרובה של חשבונות מאותו מקור, פעילות חריגה ברכישת מניות מלקוחות שבעבר לא ביצעו פעילות דומה או פעילות מסחר במניות על ידי מי שאינו עוסק בכך בדרך כלל".
- 2.א 23/07/2015 10:17הגב לתגובה זוסופסוף פרשנות טובה על אירועים מסוג זה
- 1.בוסתנאי 22/07/2015 14:12הגב לתגובה זואור לגויין
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
