חלוקת כספים וזכויות כספיות שנצברו בקופות גמל/ פנסיה/ ביטוח במסגרת הסכם גירושין
ככלל, חלוקת נכסי ממון בין בני זוג במסגרת הסכם גירושין מתבצעת על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, ובכלל זה גם חלוקת כספים וזכויות כספיות אשר נצברו למי מבין בני הזוג במהלך שנות הנישואין בקופות גמל/ פנסיה/ ביטוח/ כאלה ואחרות.
שאלה: --------- 1. אילו נכסים פיננסיים מחלקים בעת איזון משאבים בין בני זוג שהחליטו להתגרש? האם יש לחלק את כל הזכויות שצבר אחד מבני הזוג במקום עבודתו, כלומר מלבד פנסיה וגמל גם זכויות פיצויים, הבראה חופשה וכדומה? 2. האם יש הוראות מס מקלות/ מיוחדות לתהליך זה או שכל משיכת כספים שלא במועד (גיל הפנסיה או מועד שחרור קופת גמל) תחייב במס בשיעור מלא? 3. כיצד תבוצע ההתחשבנות העתידית כאשר בני הזוג אינם מסכימים לחלק כרגע את הנכסים הפיננסיים? תשובה: ---------- ככלל, חלוקת נכסי ממון בין בני זוג במסגרת הסכם גירושין מתבצעת על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") ובכלל זה גם חלוקת כספים וזכויות כספיות אשר נצברו למי מבין בני הזוג במהלך שנות הנישואין בקופות גמל/ פנסיה/ ביטוח/ כאלה ואחרות (להלן: "חסכונות פנסיה"). דא עקא, נכון למועד זה טרם נקבעו הוראות מפורשות בחוק המסדירות את חלוקת הכספים בחסכונות הפנסיה שנצברו לבני הזוג המבקשים להיפרד. יצוין כי במשך תקופה ארוכה מתנהלים דיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת בנוגע להצעת חוק אשר אמור להסדיר את הנושא, ובכלל זה גם את כללי המיסוי שיחולו בעת העברת כספים בין בני הזוג במסגרת הסכם הגירושין. [1] בהתייחס לנושא המס נקבע בהצעה[2] כי במסגרת סעיף 125ז שיתווסף לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ייקבע שהעברת כספים שנצברו בחשבון לחיסכון פנסיוני של עמית לחשבון של בן זוגו לשעבר תחויב במס סופי בשיעור של 10%, ללא זכות לניכוי או זיכוי, קיזוז או פטור אצל בן הזוג שקיבל את הכספים. כמו כן, הסעיף יקבע כי בני זוג שלא ירצו בתוצאת המס כאמור, יוכלו להתקשר בהסכם ביניהם ובלבד שחלוקה כאמור לא תיעשה באמצעות קופת גמל/ חברת ביטוח. במקרה כזה יחולו לגביהם הוראות החוק הקיים. כיום, הסדרי ממון בין בני זוג המבקשים להיפרד מתחשבים בהוראות החוק הקיים שלפיו כל העברה מתוך חשבון חיסכון ו/או מתשלומים עתידיים מתוך החשבונות הללו, חייבת במס אצל בעל הזכות בחסכונות הפנסיה לפי סעיף 2(5) לפקודה בהתאם לשיעור המס השולי של אותו אדם. בפסק דין שעסק בנושא[3] ערער הנישום על החלטת פקיד השומה לחייב אותו במס בגין הגמלה שהעביר אל גרושתו לפי הסכם גירושין שנערך ביניהם, וזאת בהתאם לשיעור מס החל עליו, בטענה כי חלקה של האישה בגמלה הוא בבחינת שימוש בהכנסתו החייבת של המערער המהווה בידו הכנסה מיגיעה אישית אשר אינה ניתנת לחלוקה, פיצול או העברה באופן שיעביר ממנו את נטל המס לאחר. המערער טען מנגד כי החלק בגמלה שהועבר לגרושתו אינו בבחינת חלק מהכנסתו החייבת. לטענתו, גמלה היא בגדר נכס הוני שיש לאזנו במסגרת הסכם איזון המשאבים בינו לבין גרושתו, ולפיכך זכות האישה לחלקה בגמלה המשולמת לה קמה מכוח סעיף 5(ג) לחוק יחסי ממון, שלפיו הזכאות לכספי הגמלה נצמחת במהלך חיי הנישואין של בני הזוג בחלקים שווים. בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי בצדק קבע פקיד השומה שמחצית מכספי הגמלה המשולמים לגרושתו של המערער מתוקף הסדר גירושין בין השניים, יחויבו לפי שיעורי המס החלים על המערער, שכן זכות האישה לכספים אינה זכות קניינית הנחשבת נכס משותף, והיא זכות תביעה המוקנית לה מכוח הסדר איזון הנכסים והמשאבים בינה לבין בעלה לשעבר ביום פקיעת הנישואין. במרבית התחשיבים של דמי האיזון שמקורם בין היתר בחסכונות הפנסיוניים שנצברו למי מבני הזוג במהלך חיי הנישואין, מצאתי כי בפועל לרוב (אם לא בכל המקרים) החישובים שמבצעים אקטוארים אשר אינם בקיאים בדיני המס, אינם מתייחסים אל סכומי המס אשר ינוכו לבן הזוג בעל הזכות לכספים על פי חוק, מצב העלול להוביל להתחשבנות לא נכונה בין בני הזוג בחלוקת הנכסים. לא פעם נתקלתי במצבים שבהם עורכי דין העוסקים בדיני הישות אינם נותנים את דעתם להיבטי המס במסגרת עריכת הסכמי ממון בהליכי גירושין, דבר העלול להוביל לתאונות מס קשות המותירות את אחד מבני הזוג להתמודד מול קביעותיו של פקיד השומה. על כן, מומלץ להתייעץ עם מומחי מס לפני עריכת כל הסכם ממון הנערך בין בני זוג במסגרת הליך גירושין כדי למנוע תשלומי מס מיותרים לבני הזוג. [1] הצעת חוק (הממשלה) 635 מיום 15.12.2011, עמוד 176 (להלן: "ההצעה") אשר באה בעקבות המלצות ועדה ציבורית ברשות כב' השופט המחוזי שאול שוחט, לבחינת זכויות פנסיה בין בני זוג שהתגרשו לפני מועד הפרישה של בן הזוג החוסך. ראו גם נוסח לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביום 6 לינואר 2014. [2] ראו שם בסעיף 26. [3] ע"מ 23939/11 פלוני נ' פ"ש ירושלים, 21.5.2012. המשיב - שותף במחלקת מסים במשרד עורכי דין ברון ושות', מומחה במיסוי (מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין במישור האזרחי והפלילי) ועבירות הלבנת הון. שימש בעבר כמפקח בפקיד שומה למפעלים גדולים והתמחה בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) בעבירות מיסים והלבנת הון התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן


מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.