היקף העיון במסמכים וחובת החיסיון
ו"ע 4121/13 כרמלה בר און נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה
ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בחיפה דחתה את בקשת המבקשת לעיין במסמכים הנוגעים לשומות שהוצאו בעקבות עסקאות למכירת מקרקעין באזורים סמוכים. נפסק כי כל הפרטים הרלוונטיים בנוגע לעסקאות ההשוואה שעל פיהם ביסס המשיב את הערכות שווי המקרקעין הם מידע גלוי המצוי באתרי רשות המסים. שמות בעלי הדין בעסקאות, נתונים מסחריים בעסקאות וכדומה אינם רלוונטיים לצורך הערכת שווי העסקה הנוכחית. יתרה מזו, קבלת נתונים על נישומים אחרים חוסה תחת חובת החיסיון שבסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), ואין טעמים מיוחדים לסטות מהחיסיון במקרה זה.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
---------------------------------------------------------------------------
המחלוקות בין הצדדים עניינן רק הערכת שווי המקרקעין והערכת שווי הדירה כנדרש לצורך הוראת סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין. לאור האמור, המבקשת מבקשת לעיין במסמכים הנוגעים לשומות שהוצאו בעקבות עסקאות למכירת מקרקעין באזורים סמוכים. המבקשת מבהירה כי הפרטים שפורסמו ושנמסרו לה אינם כוללים את מלוא פרטי העסקאות, את מסמכי העסקאות ואת הנתונים המדויקים לקביעת השומות. המסמכים דרושים למבקשת, כך נטען, הן לעניין הוכחת השווי והן לעניין הוכחת טענתה בדבר הפליה וקבלת יחס שונה מצד המשיב. המשיב סירב למלא את דרישות המבקשת, הן בשל היעדר רלוונטיות והן בשל טענות לסודיות וחיסיון.
דיון
-----
אין חולק כי פרטים בנוגע לעסקאות השוואה שעל פיהם ביסס המשיב את הערכות שווי המקרקעין עשויים להיות רלוונטיים למחלוקת. עם זאת, לא כל פרטי העסקאות נדרשים. די בנתונים על מיקום המקרקעין, השווי שנקבע ונתונים רלוונטיים של המקרקעין השונים. כל הפרטים האמורים הם מידע גלוי המצוי באתרי רשות המסים. שמות בעלי הדין בעסקאות, נתונים מסחריים בעסקאות וכדומה אינם רלוונטיים בדרך כלל לצורך הערכת שווי העסקה הנוכחית.
יתרה מזו, קבלת נתונים על נישומים אחרים חוסה תחת חובת הסודיות שבסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין, הוראת סודיות שממנה נגזר גם חיסיון. על כן יש מקום לברר האם ראוי להסיר את החיסיון. סעיף זה קובע הוראת סודיות, והוא אוסר על פקיד מיסוי מקרקעין למסור מידע ומסמכים שהגיעו אליו אגב מילוי תפקידו. מהוראת סודיות זו נגזר גם חיסיון המידע הכלול בה. חיסיון זה הוא חיסיון יחסי ואינו מוחלט. הסעיף מקנה לבית המשפט שיקול דעת לחייב את פקיד מיסוי מקרקעין למסור כל ידיעה או מסמך שהגיעו אליו מתוקף תפקידו. שיקול דעת זה מוגבל רק לאחד מארבעת המקרים המפורטים בסעיף.
השיקולים שראוי לשקול בבקשה לחשיפת מידע חסוי מגוונים. ניתן לציין כמה מהם: מידת החיוניות והחשיבות של המידע המבוקש להליך המשפטי; האם הונחה תשתית עובדתית לכאורית על ידי המבקש אשר מצדיקה גילוי המידע; האם הצליח המבקש לשכנע את בית המשפט כי אין באפשרותו להשיג ראיות חלופיות אשר אינן מפירות את החיסיון; מהו היקף הגילוי הנדרש לשם עשיית צדק בהליך; מהי מידת הפגיעה בצדדים אחרים אם המידע ייחשף; מהי עוצמת האינטרס הציבורי שבבסיס החיסיון ועוד. המקרה דנן אינו מקרה חריג המצדיק סטייה מהכלל והתעלמות מהחיסיון. האינטרסים המצדיקים הענקת חיסיון ובעיקר הצורך בעידוד מסירת מידע מלא לרשות המסים גוברים על האינטרס הדחוק, אם בכלל, של המבקשת לבחון את פרטי העסקאות נשוא הבקשה. המידע החשוב בנוגע לעסקאות הוא מידע גלוי ואין צורך בחשיפת מידע נוסף.
תוצאה
----------
הבקשה נדחתה. לא נעשה צו להוצאות.
בוועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בחיפה
לפני כב' השופט ר' סוקול והחברים ג' יחזקאלי-גולן וש' פסטנברג
ניתן ב-30.3.2014
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
