מסמכים ערוץ 10
צילום: תום זואלי

היקף העיון במסמכים וחובת החיסיון

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ו"ע 4121/13 כרמלה בר און נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה

ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בחיפה דחתה את בקשת המבקשת לעיין במסמכים הנוגעים לשומות שהוצאו בעקבות עסקאות למכירת מקרקעין באזורים סמוכים. נפסק כי כל הפרטים הרלוונטיים בנוגע לעסקאות ההשוואה שעל פיהם ביסס המשיב את הערכות שווי המקרקעין הם מידע גלוי המצוי באתרי רשות המסים. שמות בעלי הדין בעסקאות, נתונים מסחריים בעסקאות וכדומה אינם רלוונטיים לצורך הערכת שווי העסקה הנוכחית. יתרה מזו, קבלת נתונים על נישומים אחרים חוסה תחת חובת החיסיון שבסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), ואין טעמים מיוחדים לסטות מהחיסיון במקרה זה.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

---------------------------------------------------------------------------

המחלוקות בין הצדדים עניינן רק הערכת שווי המקרקעין והערכת שווי הדירה כנדרש לצורך הוראת סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין. לאור האמור, המבקשת מבקשת לעיין במסמכים הנוגעים לשומות שהוצאו בעקבות עסקאות למכירת מקרקעין באזורים סמוכים. המבקשת מבהירה כי הפרטים שפורסמו ושנמסרו לה אינם כוללים את מלוא פרטי העסקאות, את מסמכי העסקאות ואת הנתונים המדויקים לקביעת השומות. המסמכים דרושים למבקשת, כך נטען, הן לעניין הוכחת השווי והן לעניין הוכחת טענתה בדבר הפליה וקבלת יחס שונה מצד המשיב. המשיב סירב למלא את דרישות המבקשת, הן בשל היעדר רלוונטיות והן בשל טענות לסודיות וחיסיון.

דיון

-----

אין חולק כי פרטים בנוגע לעסקאות השוואה שעל פיהם ביסס המשיב את הערכות שווי המקרקעין עשויים להיות רלוונטיים למחלוקת. עם זאת, לא כל פרטי העסקאות נדרשים. די בנתונים על מיקום המקרקעין, השווי שנקבע ונתונים רלוונטיים של המקרקעין השונים. כל הפרטים האמורים הם מידע גלוי המצוי באתרי רשות המסים. שמות בעלי הדין בעסקאות, נתונים מסחריים בעסקאות וכדומה אינם רלוונטיים בדרך כלל לצורך הערכת שווי העסקה הנוכחית.

יתרה מזו, קבלת נתונים על נישומים אחרים חוסה תחת חובת הסודיות שבסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין, הוראת סודיות שממנה נגזר גם חיסיון. על כן יש מקום לברר האם ראוי להסיר את החיסיון. סעיף זה קובע הוראת סודיות, והוא אוסר על פקיד מיסוי מקרקעין למסור מידע ומסמכים שהגיעו אליו אגב מילוי תפקידו. מהוראת סודיות זו נגזר גם חיסיון המידע הכלול בה. חיסיון זה הוא חיסיון יחסי ואינו מוחלט. הסעיף מקנה לבית המשפט שיקול דעת לחייב את פקיד מיסוי מקרקעין למסור כל ידיעה או מסמך שהגיעו אליו מתוקף תפקידו. שיקול דעת זה מוגבל רק לאחד מארבעת המקרים המפורטים בסעיף.

השיקולים שראוי לשקול בבקשה לחשיפת מידע חסוי מגוונים. ניתן לציין כמה מהם: מידת החיוניות והחשיבות של המידע המבוקש להליך המשפטי; האם הונחה תשתית עובדתית לכאורית על ידי המבקש אשר מצדיקה גילוי המידע; האם הצליח המבקש לשכנע את בית המשפט כי אין באפשרותו להשיג ראיות חלופיות אשר אינן מפירות את החיסיון; מהו היקף הגילוי הנדרש לשם עשיית צדק בהליך; מהי מידת הפגיעה בצדדים אחרים אם המידע ייחשף; מהי עוצמת האינטרס הציבורי שבבסיס החיסיון ועוד. המקרה דנן אינו מקרה חריג המצדיק סטייה מהכלל והתעלמות מהחיסיון. האינטרסים המצדיקים הענקת חיסיון ובעיקר הצורך בעידוד מסירת מידע מלא לרשות המסים גוברים על האינטרס הדחוק, אם בכלל, של המבקשת לבחון את פרטי העסקאות נשוא הבקשה. המידע החשוב בנוגע לעסקאות הוא מידע גלוי ואין צורך בחשיפת מידע נוסף.

תוצאה

----------

הבקשה נדחתה. לא נעשה צו להוצאות.

בוועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בחיפה

לפני כב' השופט ר' סוקול והחברים ג' יחזקאלי-גולן וש' פסטנברג

ניתן ב-30.3.2014

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.