מסמכים ערוץ 10
צילום: תום זואלי

היקף העיון במסמכים וחובת החיסיון

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ו"ע 4121/13 כרמלה בר און נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה

ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בחיפה דחתה את בקשת המבקשת לעיין במסמכים הנוגעים לשומות שהוצאו בעקבות עסקאות למכירת מקרקעין באזורים סמוכים. נפסק כי כל הפרטים הרלוונטיים בנוגע לעסקאות ההשוואה שעל פיהם ביסס המשיב את הערכות שווי המקרקעין הם מידע גלוי המצוי באתרי רשות המסים. שמות בעלי הדין בעסקאות, נתונים מסחריים בעסקאות וכדומה אינם רלוונטיים לצורך הערכת שווי העסקה הנוכחית. יתרה מזו, קבלת נתונים על נישומים אחרים חוסה תחת חובת החיסיון שבסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), ואין טעמים מיוחדים לסטות מהחיסיון במקרה זה.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

---------------------------------------------------------------------------

המחלוקות בין הצדדים עניינן רק הערכת שווי המקרקעין והערכת שווי הדירה כנדרש לצורך הוראת סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין. לאור האמור, המבקשת מבקשת לעיין במסמכים הנוגעים לשומות שהוצאו בעקבות עסקאות למכירת מקרקעין באזורים סמוכים. המבקשת מבהירה כי הפרטים שפורסמו ושנמסרו לה אינם כוללים את מלוא פרטי העסקאות, את מסמכי העסקאות ואת הנתונים המדויקים לקביעת השומות. המסמכים דרושים למבקשת, כך נטען, הן לעניין הוכחת השווי והן לעניין הוכחת טענתה בדבר הפליה וקבלת יחס שונה מצד המשיב. המשיב סירב למלא את דרישות המבקשת, הן בשל היעדר רלוונטיות והן בשל טענות לסודיות וחיסיון.

דיון

-----

אין חולק כי פרטים בנוגע לעסקאות השוואה שעל פיהם ביסס המשיב את הערכות שווי המקרקעין עשויים להיות רלוונטיים למחלוקת. עם זאת, לא כל פרטי העסקאות נדרשים. די בנתונים על מיקום המקרקעין, השווי שנקבע ונתונים רלוונטיים של המקרקעין השונים. כל הפרטים האמורים הם מידע גלוי המצוי באתרי רשות המסים. שמות בעלי הדין בעסקאות, נתונים מסחריים בעסקאות וכדומה אינם רלוונטיים בדרך כלל לצורך הערכת שווי העסקה הנוכחית.

יתרה מזו, קבלת נתונים על נישומים אחרים חוסה תחת חובת הסודיות שבסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין, הוראת סודיות שממנה נגזר גם חיסיון. על כן יש מקום לברר האם ראוי להסיר את החיסיון. סעיף זה קובע הוראת סודיות, והוא אוסר על פקיד מיסוי מקרקעין למסור מידע ומסמכים שהגיעו אליו אגב מילוי תפקידו. מהוראת סודיות זו נגזר גם חיסיון המידע הכלול בה. חיסיון זה הוא חיסיון יחסי ואינו מוחלט. הסעיף מקנה לבית המשפט שיקול דעת לחייב את פקיד מיסוי מקרקעין למסור כל ידיעה או מסמך שהגיעו אליו מתוקף תפקידו. שיקול דעת זה מוגבל רק לאחד מארבעת המקרים המפורטים בסעיף.

השיקולים שראוי לשקול בבקשה לחשיפת מידע חסוי מגוונים. ניתן לציין כמה מהם: מידת החיוניות והחשיבות של המידע המבוקש להליך המשפטי; האם הונחה תשתית עובדתית לכאורית על ידי המבקש אשר מצדיקה גילוי המידע; האם הצליח המבקש לשכנע את בית המשפט כי אין באפשרותו להשיג ראיות חלופיות אשר אינן מפירות את החיסיון; מהו היקף הגילוי הנדרש לשם עשיית צדק בהליך; מהי מידת הפגיעה בצדדים אחרים אם המידע ייחשף; מהי עוצמת האינטרס הציבורי שבבסיס החיסיון ועוד. המקרה דנן אינו מקרה חריג המצדיק סטייה מהכלל והתעלמות מהחיסיון. האינטרסים המצדיקים הענקת חיסיון ובעיקר הצורך בעידוד מסירת מידע מלא לרשות המסים גוברים על האינטרס הדחוק, אם בכלל, של המבקשת לבחון את פרטי העסקאות נשוא הבקשה. המידע החשוב בנוגע לעסקאות הוא מידע גלוי ואין צורך בחשיפת מידע נוסף.

תוצאה

----------

הבקשה נדחתה. לא נעשה צו להוצאות.

בוועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בחיפה

לפני כב' השופט ר' סוקול והחברים ג' יחזקאלי-גולן וש' פסטנברג

ניתן ב-30.3.2014

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).