הגירעון המסחרי זינק באוקטובר ל-9.8 מיליארד שקל - שיא רב שנתי

באוקטובר 2012 הסתכם יבוא הסחורות ב-26.9 מיליארד שקל ומנגד, יצוא הסחורות הסתכם ב-17.1 מיליארד שקל. במונחים שנתיים מסתכם הגירעון המסחרי מתחילת 2012 ב-76.3 מיליארד שקל
יעל גרונטמן | (3)

הממשלה שתיבחר בישראל בעוד כחודשיים תצטרך להתמודד גם עם הנתון שפורסם היום על ידי הלמ"ס שמראה כי הגירעון המסחרי של ישראל זינק בחודש אוקטובר ל-9.8 מיליארד שקל - שיא רב שנתי.

הגירעון המסחרי הנובע מהפער בין היבוא ליצוא גדל לאחר שבחודש אוקטובר 2012 הסתכם יבוא הסחורות ב-26.9 מיליארד שקל ומנגד, יצוא הסחורות הסתכם ב-17.1 מיליארד שקל.

גם הנתונים ביחס לגירעון המסחרי בעשרת החודשים הראשונים של השנה שמראים כי הוא הסתכם ב-6.4 מיליארד שקל בממוצע לחודש וב-76.3 מיליארד שקל במונחים שנתיים, גבוהים בהרבה מהנתונים שנרשמו בשנתיים הקודמות. אז נרשם גירעון מסחרי בסך של 52.2 מיליארד שקל בשנת 2011 ושל 29 מיליארד שקל ב-2010.

35% מתוך סך הסחורות שיובאו באוקטובר לישראל היה יבוא של חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 16% היה יבוא מכונות ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 14% היה יבוא מוצרי צריכה ו-35% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.

יבוא חומרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בעשרת החודשים הראשונים של השנה ב-53.7 מיליארד שקל, גבוה ב-35.2% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד. עלייה זו בערך היבוא מבטאת שינויים במחירים של חומרי אנרגיה בעולם ושינויים בשער המטבע.

יצוא הסחורות הסתכם בחודש אוקטובר 2012 ב-17.1 מיליארד שקל כש-78% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 20% יצוא יהלומים ורק 2% יוחסו ליצוא חקלאי.

יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית (המהווה כ-47% מכלל היצוא התעשייתי למעט יהלומים) עלה באוגוסט-אוקטובר 2012, על פי נתוני המגמה, ב-18.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 25.7% בחישוב שנתי במאי-יולי 2012 (1.9% בממוצע לחודש). נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא ענף התרופות שעלה ב-57.6% בחישוב שנתי (3.9% בממוצע לחודש).

נתוני המגמה (לאחר ניכוי השפעת העונתיות) מצביעים על עלייה ביבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה). בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2012 עלה יבוא הסחורות ב-3.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 6.9% בחישוב שנתי, במאי- יולי 2012.

סחר הסחורות בחודש אוקטובר, הושפע בין היתר משינויים בערך השקל לעומת המטבעות בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש אוקטובר התחזק השקל ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל. ביחס לדולר של ארה"ב התחזק השקל ב-2.8%, ביחס לאירו ב-1.5%, ביחס לין היפני ב-4.1%, ביחס ללירה שטרלינג התחזק השקל ב-2.8% וביחס לפרנק השוויצרי ב-1.7%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חי במינוס 12/11/2012 14:52
    הגב לתגובה זו
    וכאשר יבואנים מביאים בזול זבל. ומוכרים ביוקר.
  • 2.
    אורן 12/11/2012 14:26
    הגב לתגובה זו
    זוכרים את מסע ההכפשות של אינטרסנטים נגד השר פריצקי שלא רצה את המיצרים כספק יחיד? עכשיו "הגיבור "הזה מימן שחשב לעשות מיליונים על הגב שלנו קיפל זנב ומוסר את החברה שלו ליבוא גז לנושים שלה כשהוא משאיר חור של 900 מיליון לנושים וחור של מיליארדים לכלל הציבור שמשלם עכשיו על הדלק כי אין גז. למה אף אחד לא דואג להעניש את המנוול הזה?
  • 1.
    מודאג 12/11/2012 14:21
    הגב לתגובה זו
    תמשיך להעביר לחרדים כסף בלי חשבון ולעלות את הדלק בלי חשבון לכל מצביעי הליכוד למינהם - מחיר ליטר דלק אחרי הבחירות 12 ש"ח לליטר נשמע דמיוני חכו אחרי הבחירות.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.