לוקאלי זה לויאלי ו-3 דקות זה ה-60 שניות החדש: רועי כהן על עתיד הפרסום

"אני רוצה שנמצא את הדברים השונים", זו הייתה ההוראה של סרג'ו ולנטה לשופטים ביורובסט. ביניהם היה רועי כהן שמציג לפנינו את 'העולם החדש'
רועי כהן | (6)

יורובסט 2012 - ההבדל הוא השוני: "אני רוצה שנמצא את הדברים השונים". אלו היו המילים הראשונות של סרג'ו ולנטה, ראש חבר השופטים בתחרות היורובסט, בה לקחתי חלק כשופט בשבוע שעבר, בבריף הנחיית השופטים. לא סתם בחר סרג'ו, מנהל הקריאייטיב הראשי של DDB סאו פאולו, ואחד מאנשי הפרסום המעוטרים ביותר בעולם, במילה "שונה". המילים "חדשנות", "יצירתיות" ו-"קריאטיביות" הפכו לנחלת הכלל והן המובן מאליו היום: תעשיית המוזיקה, ההיי-טק ואפילו הילד שיושב בבית ומקליט בחדר שלו, ישירות ליוטיוב, את הסרטון הויראלי הבא, הפכו למתחרים הישירים של ענף הפרסום ולכן הענף חייב לייצר משהו "שונה" שיבדל אותו משאר התעשיות ויבלוט מעל לגירויים האינסופיים שחיי היומיום מציעים.

לפני שאגע בכמה עבודות שמייצגות את המגמות החדשות של עולם הפרסום חשוב להבין מהו האירוע ומה המהות שלו: היורובסט, שנערך השנה בליסבון, הוא פסטיבל פרסום המתרחש זו השנה ה-24. למרות שפסטיבל זה הוא אירוע אירופאי בלבד (בניגוד לפסטיבל קאן לדוגמה, שמכיל עבודות מכל העולם) התזמון שלו בלוח השנה הופך אותו לקשה במיוחד עבור העבודות המוגשות אליו: מצד אחד עבודה המוגשת אליו מתחרה בעבודות שזכו בפסטיבלים מוקדמים יותר השנה, כמו פסטיבל קאן, כך שהשופטים מכירים את חלקן ויודעים שהן כבר זכו. מצד שני העבודה המוגשת מתחרה בו בזמן בעבודות חדשות ורעננות לחלוטין, אלו שתייצגנה את הטרנדים והמגמות של השנה הבאה בעולם הפרסום. עוד סיבה לכך שהעבודה חייבת להיות "שונה" כדי להצליח.

לחיפוש אחר ה"שונה" נקראנו חבריי לצוות השיפוט מכל קצוות אירופה ואני. במשך 4 ימים בהם שפטנו מינימום 12 שעות ביום, מעל לאלף עבודות, הצלחנו לעמוד במשימה, ללמוד המון מהעבודות ואחד מהשני ולסמן את המגמות שנראו לנו כדבר הבא בעולם הפרסום.

לוקאליות=לויאליות

הכפר הגלובלי שלנו מרעיף עלינו גירויים מכל העולם. כולנו מעדיפים ללבוש מותג בינלאומי ורוצים לטעום טעם של חו"ל. הנפגעים מהמגמה הזו הם המותגים הלוקאליים שהפכו לנחותים מהמותגים הגלובאליים ולא הצליחו להתחרות בהילה הבינלאומית. השנה הרבה מהמותגים הלוקאליים הללו הבינו שבמקום להתחקות אחרי מותגים הבינלאומיים הם חייבים לשנות גישה ולשים דגש דווקא על כך שהם מקומיים ובכך לספח לעצמם גאווה של ייצור מקומי שבסופו של דבר תביא ללויאליות של הצרכן למותג מהמדינה שלו.

אחד מהמותגים הללו הוא מותג משקאות קלים נורבגי בשם Solo. במקום להיכנע לקוקה קולה ושאר המתחרים בשוק החליטה Soloלהחזיר לחברות האמריקאיות באותו מטבע- אם החברות האמריקאיות מפרסמות את האיכות הגלובלית שלהן בנורבגיה למה ש-Solo לא תפרסם את האיכות הלוקלית שלה באמריקה? החברה קנתה מספר שלטי חוצות בהוליווד, מה שישירות יצר באז מכיוון שהמוצר נמכר אך ורק בנורבגיה.

בהמשך המהלך החברה הזמינה את הנורבגים להעלות את תמונותיהם לשלט ולהראות את הגאווה הלאומית שלהם לאמריקאים. בסופו של דבר המותג הפך לידוע גם מחוץ למדינה והחברה שלחה את המשקאות לכל העולם בתמורה לכך שהנמענים יצלמו את עצמם עם המשקה ויעלו את התמונות לרשת. כך המשקה הפך את החיסרון הלוקלי שלו לגאווה הלאומית של הנורבגים.

דוגמה נוספת, ומוכרת יותר, היא קמפיין של חטיף ROM הרומני שהחליט להסב את המראה המפורסם שלו המאופיין בצבעי דגל הלאום הרומני, לדגל ארה"ב. הפרסומת שקדמה את המהלך הסבירה לרומנים שבגלל שהם כ"כ אוהבים חטיפים אמריקאים גם ROM הפך לכזה. הקמפיין עורר את הרגש הפטריוטי ותגובות זועמות לא אחרו לעלות בכל אמצעי המדיה ברומניה. אחרי שבוע עלתה החברה עם סרט נוסף שהסביר שזה היה רק טריק ושהחברה לעולם לא תחליף את הזהות הלאומית שלה.

הארדסייל קריאטיבי

המשבר הכלכלי ומחאות הצרכנים פוגעים במותגים בכל העולם. כמו אצלנו, גם בעולם מוצאים בהארד סייל פתרון נכון לתקופה הזו. אבל מי אמר שקמפיין הארד סייל מאסיבי לא יכול להיות קריאטיבי, חדשני ובעיקר שונה? קחו לדוגמה את השלט הבא של פולסוואגן:

אם הייתם רואים אותו סתם כך הוא היה נראה כשלט הארד סייל רע. אבל פולסוואגן מיקמה את השלט הזה באגם קפוא בשבדיה והכריזה שהמבצע המופיע על השלט תקף אך ורק לחורף, כלומר שהאגם יפשיר, השלט יטבע באגם ובאותו הרגע יסתיים המבצע. השלט צולם 24/7 במצלמת רשת לאתר החברה ופרסומות טלוויזיה עדכנו על מצב השלט מדי יום. כך פולסוואגן מצאה דרך מקורית ושונה לפרסם את המבצע שלה והרוויחה גם באז סביב מבצע הארדסייל.

רשתות ממוקדות

את מה שנייקי ואפל גילו כבר מזמן, מותגים רבים מיישמים עכשיו. רשתות רבות כמו "נייקי +", המיועדת ספציפית לאצנים וחובבי ריצה, קמות בזו אחר זו במטרה ליצור קהל לויאלי סביב נושא אחד משותף בחסות המותג. דוגמה מצוינת לכך היא נוקיה שחברה למותג הגלישה בורטון בכדי לייצר אפליקציה עבור חובבי הסקי והסנואובורדינג . האפליקציה מאפשרת לכל גולש לקבל מידע על זמן הגלישה שלו, מהירות הגלישה, גובה הקפיצות, עדכון מסלולים ועוד. לגולשים האדוקים במיוחד פיתחו החברות גם חליפת גלישה מיוחדת המצוידת בחיישנים המודדים גם את הדופק, שריפת הקלוריות וחום הגוף של הגולש. קחו את כל זה ותעטפו את זה בממשק משחקי מרהיב שמציג את המשתמש כדמות משחק מחשב המתחרה במסלולים עם גולשים ברחבי העולם וקיבלתם אפליקציה שהיא רשת חברתית מדהימה לקהל היעד שלה.

3 דקות זה ה-60 שניות החדש

הסרטים האינטרנטיים השתלטו כבר לפני 5 שנים על עולם הפרסום אבל משנה לשנה הם נעשים מושקעים יותר וארוכים יותר. כשהיינו צריכים לבחור את הגראנד פרי של קטגוריית הסרטים (הסרט הטוב ביותר) הייתה התלבטות בין 2 סרטים ששניהם בני יותר מ-3 דקות.

בסופו של דבר בחרנו בסרט של הייניקן שהוא למעשה "מאחורי הקלעים" של סרט הייניקן אחר. הסרט צוחק על ז'אנר ה- "מאחורי הקלעים" ומציג את הדמות מהסרט המקורי ככל יכולה ואשפית בכל תחום, ממש כמו בסרט המקורי. כך למעשה, במקום לייצר סרט מאחורי הקלעים סטנדרטי לקמפיין שלה, יצרה הייניקן סרט ויראלי נוסף שעומד בפני עצמו. אז איך יצא שבחרנו דווקא בסרט מאחורי הקלעים? כי הוא מצחיק בטירוף, כי הוא עשוי מדהים, כי 3 וחצי הדקות שלו עוברות כמו 3 שניות ואתה רוצה לצפות בו שוב ושוב ובעיקר כי הוא... שונה. לחצו לצפייה

אגב, בניגוד לסרטי האינטרנט, פרסומות הטלוויזיה דווקא מתקצרות (זה מה שקורה שמשבר כלכלי פוגש את המדיה) כך שפרסומות 60 השניות הקונבנציונאליות כמעט ולא קיימות יותר.

לספר סיפור

אז נכון, סיפור הוא מהות המקצוע. אבל חשוב להזכיר שהסיפור היה ויהיה הדבר החשוב ביותר בפרסום. אם תרצו למצוא גם כאן את השונה אז הנה הוידוי שלי: כאיש דיגיטל אמצעי המדיה האהוב עלי ביותר הוא הפרינט. יש לי אהבה עצומה (וקנאה עזה) ביכולת להעביר סיפור שלם, עולם ומלואו, בויז'ואל אחד.

תסתכלו למשל על הפרינט הבא של אינטפלורה: זר פרחים אחד בתוך ואזה שבורה מספר סיפור שלם. וואו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מוני 30/12/2011 13:11
    הגב לתגובה זו
    רועי כהן אתה איש מוכשר ומיוחד
  • 5.
    מעוליי 30/12/2011 08:12
    הגב לתגובה זו
    כתבה מצויינת. הכי בסט!
  • 4.
    אין ספק שהמורשת של גדעון נשארה (ל"ת)
    30/12/2011 01:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    TTTM 29/12/2011 22:08
    הגב לתגובה זו
    לא
  • 2.
    חתיך 29/12/2011 21:09
    הגב לתגובה זו
    כתבה טובה ומעניינת, חומר מעולה למחשבה
  • 1.
    עמיצ'י 29/12/2011 18:45
    הגב לתגובה זו
    מחכים לעוד כתבות רועי
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.