אירופה הצליחה לסגור למעלה: אי הוודאות נותרה גבוהה; הדאקס הוסיף 2.25%
המדדים בבורסות אירופה סגרו בעליות נאות לאחר שהתאוששו ממגמה שלילית במהלך יום המסחר. כוונתו של ראש הממשלה היווני לערוך משאל עם בנושא חבילת החילוץ המשיכה להסעיר את השווקים למרות הצהרות הרגעה ממנהיגי האיחוד ותקווה לפיתרון מועידת ה-G20 שצפויה להתחיל היום.
"אנו מתחילים לראות מגמה של צייד מציאות" אמר ג'ושוע ריימונד, אסטרטג מ'סיטי אינדקס' בלונדון.
ראש הממשלה היווני הצהיר אתמול כי יגיש את חבילת החילוץ לאישור העם במשאל. כוונתו לערוך גם הצבעת אמון בנושא בפרלמנט עורר את זעם המדינות האחרות בגוש האירו והשוק הגיב בפאניקה כאשר מדד הדאקס סיים בנפילה של 4.8%.
לקראת ועידת ה-G20 שתפתח היום, הודיע הבוקר שר האוצר ההודי, פראנה מוקהג'י כי ארצו תשקול סיוע פיננסי לגוש האירו. ראש הממשלה ההודי יטוס היום לצרפת על מנת להשתתף בועידת שתתכנס בקאן.
בהצהרה של ראשי מוסדות האיחוד האירופי, מנואל ברוסו והרמן ואן רומפי, ציינו השניים כי הם בטוחים "שהעם היווני יכבד את התחייבותיו מול גוש האירו והקהילה הבינלאומית".
מדד מנהלי הרכש (PMI) בגוש האירו לחודש אוקטובר נפל לרמה של 47.1 נק', יותר מתחזיות הכלכלנים. בחודש שעבר עמד המדד על רמה של 48.5 נק'. הקריאה שנפלה מתחת לרף ה-50 נק' מעידה על התכווצות בפעילות. אירלנד היתה המדינה היחידה מבין 17 המדינות בגוש שהציגה התרחבות ברמת 50.1 נק'.
בחברת ATRADE גורסים כי העליות אינן מסמנות אופטימיות להמשך. לדברי אורן אלדד, מנכ"ל החברה, "נראה שהמשבר באירופה חי ובועט. אנו ממשיכים לשמור על פסימיות בעניין ומעריכים כי הרע עוד לפנינו. אנו דוביים בשווקים הפיננסים ובשוק המט"ח, אנו דוביים לגבי מטבעות הנושאים על גבם תשואות ריבית גבוהות, כגון הדולר האוסטרלי והדולר הניו זילנדי ופסימיים במיוחד לגבי עתיד האירו".
בבדיקה אחרונה, בפרנקפורט מדד הדאקס עלה 2.25%, בלונדון מדד הפוטסי הוסיף 1.15% ובפאריז מדד הקאק 40 התחזק 1.38%. המדד האזורי, ה-STOXX600, הוסיף 0.92% לערכו.
מניות במרכז
בפאריז סקטור הבנקים הוביל את עליות השערים לאחר הצניחה הגדולה אתמול, כאשר בנק פאריבה עלה היום 3.94%. ביוון, הבנקים הובילו עם בנק אוף גריס זינק 10.2% ופיראוס בנק עם עלייה של 7.54%.
- 1.מצחיק 02/11/2011 11:35הגב לתגובה זויש כמה צדיקים בסדום שמודים שהמצב על הפנים ולא מנסים לייפות אותו כדי להרויח את הראלי בסוף השנה...בכל מחיר..
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
