חובת הדיווח בארץ על פעילות ונכסים בחו"ל - על פי קביעת התושבות
לעוסק ניתן מעמד "תייר" והוא הקים בארץ עסק כעצמאי. פעילות העסק מדווחת לרשויות המס. לעוסק פעילות בחו"ל שאינה קשורה לפעילות בארץ, והיא מניבה לו הכנסות. האם עליו לדווח בארץ על פעילותו בחו"ל?
שאלה:
------------
לעוסק ניתן מעמד "תייר" והוא הקים בארץ עסק כעצמאי (לא כחברה). פעילות העסק מדווחת לרשויות המס (מע"מ ומס הכנסה). לעוסק פעילות בחו"ל שאינה קשורה לפעילות בארץ, והיא מניבה לו הכנסות.
השאלות:
1. האם עליו לדווח בארץ על פעילותו בחו"ל?
2. האם חלה חובת דיווח על נכסיו בחו"ל בהצהרת ההון (הוא עובד כמרצה באוניברסיטה בגרמניה ואילו בארץ עוסק בתחום מתן שירותים - אין קרבה בין שתי הפעילויות הללו)?
תשובה:
------------
על פי נתוני השאלה לא ניתן לקבוע אם הפך הנישום לתושב ישראל מבחינת דיני המס (אשר אינם בהכרח עוקבים אחר המעמד מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952) אם לאו.
כדי לקבוע אם לנישום תושבות מס בישראל יש לבחון את מספר הימים שהוא שוהה בישראל כעניין של חזקה הניתנת לסטייה, ולאחר מכן לבחון היכן מרכז החיים שלו - בישראל או במדינת המוצא שלו.
אם מדינת המוצא היא מדינה החתומה על אמנה למניעת כפל מס עם ישראל (דבר המתקיים כפי הנראה בענייננו, שכן אני מניח כי מדינת המוצא שלו היא גרמניה - המדינה שבה הוא מרצה), ואם על פי הדין הפנימי הנישום הוא תושב ישראל בשל קביעת מרכז החיים שלו בישראל, אזי יש לבחון אם הוא נחשב לתושב מס במדינה הזרה לפי חוקיה הפנימיים. אם התשובה לכך חיובית, אזי מבחני שוברי השוויון של האמנה הרלוונטית יכריעו את שאלת תושבות הנישום לצורכי מס (ייתכן בהחלט שייקבע כי הנישום הוא תושב ישראל, גם אם הוא שוהה בארץ על בסיס אשרה ארעית מסוג זה או אחר). המבחן הבולט ביותר הוא מקום בית הקבע שלו העומד לרשותו. אם אפשר להוכיח כי אין לנישום בארץ בית קבע והוא ישן במלון, ואילו רק בגרמניה יש לו בית קבע, אזי ככל הנראה הוא לא ייחשב תושב ישראל לצורכי מס.
על פי סעיף 2 רישה לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, אם הנישום תושב מס בישראל אזי כל הכנסותיו מהארץ ומחו"ל חייבות במס בישראל ועליו לדווח עליהן בדוחות המס שהוא מגיש, כמו גם לדווח על נכסיו בכל העולם בהצהרת ההון שלו.
אם הנישום אינו תושב ישראל לצורכי מס, כי אז תחויב בישראל במס הכנסה רק ההכנסה מהפעילות העסקית שלו בישראל, אם היא נעשית באמצעות מוסד קבע או בסיס קבוע כמשמעות אלה באמנות למניעת כפל מס (אם קיימת אמנה רלוונטית).
לטעמי, במקרה זה (של היות הנישום תושב זר ולא תושב ישראל לצרכי מס) אפשר לבסס בסיס משפטי לכך שבהצהרת ההון שלו ייכללו הנכסים של הנישום בישראל בלבד הקשורים להפקת ההכנסה בישראל, ללא הכללת נכסיו בחו"ל, למשל על בסיס פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין קפא פלדות (ע"פ 123/83 חברת ק.פ.א. פלדות קרית ארבע בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פד"א י"ב, עמ' 291) או על בסיס היעדר זכות מיסוי (ולפיכך היעדר זכות לדרוש דיווח) למדינת ישראל על הכנסות חוץ ישראליות של תושב חוץ, הן על פי הדין הפנימי והן על פי אמנות למניעת כפל מס. מומלץ לקבל חוות דעת מעורך דין, שתכלול גם את שאלת התושבות של הנישום.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
