יניב פגוט: "יש תחושה שהידיעה על הפחתת הריבית דלפה לשוק במהלך המסחר"

אמיר כהנוביץ: "לא היינו ממהרים להוריד את הריבית בזמן שאנו רואים את הסיכון העתידי מפיצוץ מחירי הנדל"ן בישראל גבוה מאד ולא זניח בכלל"
רקפת גלילי | (11)

הפתעה בשוק: ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר הורדה לרמה של 3% מרמה של 3.25% בספטמבר. רובם המוחלט של הכלכלנים העריכו כי הריבית תישאר ברמה של 3.25%, כמו בספטמבר, ולמעשה מלבד שני כלכלנים כל 21 הכלככלנים בסקר בלומברג העריכו כי הריבית תישאר על כנה.

הורדת הריבית באה לאחר שחטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה ביום ה' כי היא מעריכה ששיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים הקרובים יעמוד על 2.3%, מעט מעל מרכז יעד האינפלציה. במקביל נכתב, כי ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד בעוד שנה על 3% והמשק צפוי לצמוח בשנים 2011-2012 בקצב של 4.7% ו-3.2%, בהתאמה.

תגובת הכלכלנים להורדת הריבית:

אורי גרינפלד , מנהל מחלקת מאקרו בפסגות: "על הפחתת הריבית ברבע אחוז אפשר להסתכל בשתי דרכים:

1) בנק ישראל מאמין שהסבירות להתממשות התרחיש השלילי של משבר פיננסי באירופה גבוהה והתחיל בתוואי של הפחתות ריבית. תרחיש כזה בהחלט אפשרי אך אינו עומד בקנה אחד עם תחזיות הבנק לצמיחה של 3.2% ב-2012 ואינפלציה גבוהה מאמצע היעד ב-12 חודשים הקרובים. תחזיות אלו נראות מעט אופטימיות עבור תרחיש שכזה.

2) הורדת הריבית היא לא סימן לתוואי הורדות אלא חד פעמית כשבנק ישראל יעדיף כעת להמתין ולבחון את ההתפתחויות בחודשים הקרובים. במקרה כזה בנק ישראל למעשה ירה כדור סרק כיוון שלהפחתה של רבע אחוז אין השפעה על המשק ובהינתן שהתרחיש המתואר מעלה אכן יתממש חסר לבנק ישראל כדור אחד במחסנית".

יניב פגוט , האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "בנק ישראל החליט להקדים תרופה למכה ולהתחיל בתהליך של הפחתת ריבית עוד בטרם הגעת המשבר העולמי לבורסת ת"א. ייתכן כי הנגיד שומע בחדרי החדרים של המנהיגות הכלכלית העולמית מסרים מדאיגים ולפיכך למרות שאינו נתמך במספרים בוחר להפתיע את השווקים בהחלטתו להפחתת ריבית.

"על בסיס התנהגות האפיק הסולידי במהלך המסחר היומי נראה כי הידיעה על הפחתת הריבית דלפה לשווקים עוד בטרם ההודעה הרשמית של בנק ישראל- חבל שכך קורה גם בהחלטות חשובות מעין אלו".

אמיר כהנוביץ , כלכלן ראשי בכלל פיננסים: "אם היינו אנחנו צריכים לקבל את החלטות הריבית הקרובות לא היינו ממהרים להוריד את הריבית בזמן שאנו רואים את הסיכון העתידי מפיצוץ מחירי הנדל"ן בישראל גבוה מאד ולא זניח בכלל. הנזק למשק המקומי מניפוח נוסף של מחירי הנדל"ן ובהמשך נפילה חדה שלו, עלול להיות להערכתנו גבוה מהתועלת של הפחתת הסיכון מייבוא המשבר מאירופה. בין כה וכה השקל חלש, הריבית הריאלית אינה גבוהה ולב המשבר אינו נמצא בישראל, אז כמה הפחתת הריבית יכולה לתמוך עכשיו במשק?"

יוסי פריימן , מנכ"ל קבוצת פריקו: "נותר לקוות כי ההחלטה הנוכחית של בנק ישראל לא תוביל למדיניות זיג-זג בכל הנוגע לשער הריבית שכן הפחתת הריבית, ללא צעדים משלימים, עלולה להוביל ליצירת בועות פיננסיות בתחומי הנדל"ן ושווקי ההון, במיוחד בתקופה של פיחות שער השקל מול הדולר והתנודות החדות במחירי חומרי הגלם".

יאיר דרורי , האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט: "למרות מדד אוגוסט הגבוה, פישר בחר ליזום מהלך של 'תרופת מנע' למשק הישראלי, על רקע ההתפתחויות השליליות בכלכלה העולמית, ולהוריד את הריבית, בניגוד לתחזיות השוק. הירידה החדה בציפיות האינפלציה, בטווחים הקצרים, לאמצע טווח היעד של הבנק המרכזי, סייעה לנגיד בקבלת ההחלטה".

דרורי מעריך כי "בראיה קדימה, אנו לא צופים שפישר ימהר להוריד את הריבית ומניחים כיימתין מספר חודשים, על מנת לבחון את ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כלכלן בכיר 26/09/2011 23:36
    הגב לתגובה זו
    היה שקוף שהוא יוריד רק דווקא הפעם זה לא הודלף לתקשורת וכל ה" אנליסטים" בוכים כמו ילדים קטנים ומוצאים תירוצים . תרכינו ראש כשאתם מדברים על הכלכלן הגדול ביותר שהיה בישראל אי פעם .
  • 6.
    דני 26/09/2011 19:42
    הגב לתגובה זו
    היתה הדלפה אבל לא לנו.... אכלנו אותה ....
  • ברנש 26/09/2011 19:57
    הגב לתגובה זו
    תפסיק להמציא
  • ריביות 26/09/2011 21:29
    תימחרו הורדת ריבית. פגוט יודע על מה הוא מדבר
  • 5.
    **** 26/09/2011 18:30
    הגב לתגובה זו
    חצי מדינה מחטטת בפחים, והם עם הנתונים והכלכלה שלהם , הכל משחקי מלים ומספרים , שניהם ריסקו פה דור שלם !!
  • 4.
    הנגיד הכי דפוק שהיה ויהיה כנראה !! (ל"ת)
    **** 26/09/2011 18:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הספקולטים לדולר - הדלפה הדלפה הדלפה הדלפה (ל"ת)
    האזרח 26/09/2011 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אא 26/09/2011 18:14
    הגב לתגובה זו
    לא מבין כלום , הוא גרם לבועת הנדל" ן כי אם אצלנו הכל ורוד אז למה הוא הוריד את הריבית אז ולמה עכשיו? בטוח הבנקים שלנו גם בסכנה אבל למה שיגיד? סתם לא מורידים ריבית בטוח יש דברים בגו.
  • מאור 26/09/2011 21:17
    הגב לתגובה זו
    אתה מבין גדול הא? יאפס קטן ועלוב ,זה שהפסדת כסף מביא אותך לכזה רמת תיסכול אז תאשים רק את עצמך מוח רקוב שכמוך
  • 1.
    עע 26/09/2011 18:12
    הגב לתגובה זו
    הוא גרם לבועת הנדל" ן והוא זה שגרם לכל הבלאגן בשוק ההון , אם המשק בסדר למה להוריד ריבית ? כנראה שכלום לא בסדר כפי שנראה וכל ההרצאות שלו שקריות הרי אף אחד לא יגיד את האמת בתקשורת זה ברור. אחר כך גם מתלוננים על מחירי הנדל" ן בחיים הם לא ירדו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.