יניב פגוט: "יש תחושה שהידיעה על הפחתת הריבית דלפה לשוק במהלך המסחר"
הפתעה בשוק: ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר הורדה לרמה של 3% מרמה של 3.25% בספטמבר. רובם המוחלט של הכלכלנים העריכו כי הריבית תישאר ברמה של 3.25%, כמו בספטמבר, ולמעשה מלבד שני כלכלנים כל 21 הכלככלנים בסקר בלומברג העריכו כי הריבית תישאר על כנה.
הורדת הריבית באה לאחר שחטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה ביום ה' כי היא מעריכה ששיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים הקרובים יעמוד על 2.3%, מעט מעל מרכז יעד האינפלציה. במקביל נכתב, כי ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד בעוד שנה על 3% והמשק צפוי לצמוח בשנים 2011-2012 בקצב של 4.7% ו-3.2%, בהתאמה.
תגובת הכלכלנים להורדת הריבית:
אורי גרינפלד , מנהל מחלקת מאקרו בפסגות: "על הפחתת הריבית ברבע אחוז אפשר להסתכל בשתי דרכים:
1) בנק ישראל מאמין שהסבירות להתממשות התרחיש השלילי של משבר פיננסי באירופה גבוהה והתחיל בתוואי של הפחתות ריבית. תרחיש כזה בהחלט אפשרי אך אינו עומד בקנה אחד עם תחזיות הבנק לצמיחה של 3.2% ב-2012 ואינפלציה גבוהה מאמצע היעד ב-12 חודשים הקרובים. תחזיות אלו נראות מעט אופטימיות עבור תרחיש שכזה.
2) הורדת הריבית היא לא סימן לתוואי הורדות אלא חד פעמית כשבנק ישראל יעדיף כעת להמתין ולבחון את ההתפתחויות בחודשים הקרובים. במקרה כזה בנק ישראל למעשה ירה כדור סרק כיוון שלהפחתה של רבע אחוז אין השפעה על המשק ובהינתן שהתרחיש המתואר מעלה אכן יתממש חסר לבנק ישראל כדור אחד במחסנית".
יניב פגוט , האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "בנק ישראל החליט להקדים תרופה למכה ולהתחיל בתהליך של הפחתת ריבית עוד בטרם הגעת המשבר העולמי לבורסת ת"א. ייתכן כי הנגיד שומע בחדרי החדרים של המנהיגות הכלכלית העולמית מסרים מדאיגים ולפיכך למרות שאינו נתמך במספרים בוחר להפתיע את השווקים בהחלטתו להפחתת ריבית.
"על בסיס התנהגות האפיק הסולידי במהלך המסחר היומי נראה כי הידיעה על הפחתת הריבית דלפה לשווקים עוד בטרם ההודעה הרשמית של בנק ישראל- חבל שכך קורה גם בהחלטות חשובות מעין אלו".
אמיר כהנוביץ , כלכלן ראשי בכלל פיננסים: "אם היינו אנחנו צריכים לקבל את החלטות הריבית הקרובות לא היינו ממהרים להוריד את הריבית בזמן שאנו רואים את הסיכון העתידי מפיצוץ מחירי הנדל"ן בישראל גבוה מאד ולא זניח בכלל. הנזק למשק המקומי מניפוח נוסף של מחירי הנדל"ן ובהמשך נפילה חדה שלו, עלול להיות להערכתנו גבוה מהתועלת של הפחתת הסיכון מייבוא המשבר מאירופה. בין כה וכה השקל חלש, הריבית הריאלית אינה גבוהה ולב המשבר אינו נמצא בישראל, אז כמה הפחתת הריבית יכולה לתמוך עכשיו במשק?"
יוסי פריימן , מנכ"ל קבוצת פריקו: "נותר לקוות כי ההחלטה הנוכחית של בנק ישראל לא תוביל למדיניות זיג-זג בכל הנוגע לשער הריבית שכן הפחתת הריבית, ללא צעדים משלימים, עלולה להוביל ליצירת בועות פיננסיות בתחומי הנדל"ן ושווקי ההון, במיוחד בתקופה של פיחות שער השקל מול הדולר והתנודות החדות במחירי חומרי הגלם".
יאיר דרורי , האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט: "למרות מדד אוגוסט הגבוה, פישר בחר ליזום מהלך של 'תרופת מנע' למשק הישראלי, על רקע ההתפתחויות השליליות בכלכלה העולמית, ולהוריד את הריבית, בניגוד לתחזיות השוק. הירידה החדה בציפיות האינפלציה, בטווחים הקצרים, לאמצע טווח היעד של הבנק המרכזי, סייעה לנגיד בקבלת ההחלטה".
דרורי מעריך כי "בראיה קדימה, אנו לא צופים שפישר ימהר להוריד את הריבית ומניחים כיימתין מספר חודשים, על מנת לבחון את ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם".
- 7.כלכלן בכיר 26/09/2011 23:36הגב לתגובה זוהיה שקוף שהוא יוריד רק דווקא הפעם זה לא הודלף לתקשורת וכל ה" אנליסטים" בוכים כמו ילדים קטנים ומוצאים תירוצים . תרכינו ראש כשאתם מדברים על הכלכלן הגדול ביותר שהיה בישראל אי פעם .
- 6.דני 26/09/2011 19:42הגב לתגובה זוהיתה הדלפה אבל לא לנו.... אכלנו אותה ....
- ברנש 26/09/2011 19:57הגב לתגובה זותפסיק להמציא
- ריביות 26/09/2011 21:29תימחרו הורדת ריבית. פגוט יודע על מה הוא מדבר
- 5.**** 26/09/2011 18:30הגב לתגובה זוחצי מדינה מחטטת בפחים, והם עם הנתונים והכלכלה שלהם , הכל משחקי מלים ומספרים , שניהם ריסקו פה דור שלם !!
- 4.הנגיד הכי דפוק שהיה ויהיה כנראה !! (ל"ת)**** 26/09/2011 18:27הגב לתגובה זו
- 3.הספקולטים לדולר - הדלפה הדלפה הדלפה הדלפה (ל"ת)האזרח 26/09/2011 18:24הגב לתגובה זו
- 2.אא 26/09/2011 18:14הגב לתגובה זולא מבין כלום , הוא גרם לבועת הנדל" ן כי אם אצלנו הכל ורוד אז למה הוא הוריד את הריבית אז ולמה עכשיו? בטוח הבנקים שלנו גם בסכנה אבל למה שיגיד? סתם לא מורידים ריבית בטוח יש דברים בגו.
- מאור 26/09/2011 21:17הגב לתגובה זואתה מבין גדול הא? יאפס קטן ועלוב ,זה שהפסדת כסף מביא אותך לכזה רמת תיסכול אז תאשים רק את עצמך מוח רקוב שכמוך
- 1.עע 26/09/2011 18:12הגב לתגובה זוהוא גרם לבועת הנדל" ן והוא זה שגרם לכל הבלאגן בשוק ההון , אם המשק בסדר למה להוריד ריבית ? כנראה שכלום לא בסדר כפי שנראה וכל ההרצאות שלו שקריות הרי אף אחד לא יגיד את האמת בתקשורת זה ברור. אחר כך גם מתלוננים על מחירי הנדל" ן בחיים הם לא ירדו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
