עידוד מכירת קרקע לבנייה - צו השעה

עו"ד זיו שרון ועו"ד (חשבונאי) ניר הורנשטיין

לאחרונה פרסמה רשות המסים החלטות מיסוי מקלות, שנועדו לתת תוקף לכוונת המחוקק לעודד מכירת קרקעות הזמינות לבנייה מהירה
עו"ד לילך דניאל |

לאחרונה פרסמה רשות המסים החלטות מיסוי מקלות, שנועדו לתת תוקף לכוונת המחוקק לעודד מכירת קרקעות הזמינות לבנייה מהירה

כחלק מן המטרה לעודד מכירה של מקרקעין הזמינים לבנייה מהירה, נקבע בתחילת השנה הנוכחית חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים - הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן: "הוראת השעה") המאפשר שיעור מס מופחת של 20% בלבד ליחידים (ולחברות משפחתיות) המוכרים קרקע לשם בנייה מהירה עליה. ההקלה ניתנת בתנאי שהחלק הנמכר מאפשר בנייה של שמונה דירות לפחות, ושתוך 36 חודשים מהמכירה ייבנו על המקרקעין שמונה דירות או 80% לפחות מהדירות המותרות למגורים לפי התב"ע (תוכנית בניין עיר), על פי הגבוה מביניהם.

הקלת המס האמורה נועדה להקל על בעלי מקרקעין המחזיקים בהם שנים רבות, וכתוצאה מכך שיעור מס השבח שלהם במכירה (אלמלא הוראת השעה) עלול להגיע לכדי 40%. המטרה הייתה לעודד מכירה קרובה, ועל כן נקבע שההקלה תחול בנוגע למכירות שיבוצעו עד לתום השנה הנוכחית.

הטבת המס למוכר תלויה למעשה בפעולה שלמוכר אין שליטה עליה - בנייה של הרוכש תוך 36 חודשים. מדובר בתוצאה בלתי רצויה, ואכן הביקורת שהובעה על חקיקה זו נלמדה על ידי המחוקק, ובמסגרת הטבות המס שניתנו לאחרונה לדירות משרד אשר יימכרו למגורים, הוחלט בצדק שלא לפגוע בפטור למוכר אם הרוכש לא ישתמש בדירה למגורים, ותחת זאת להטיל "קנס" על הרוכש בשיעור 15% מס רכישה.

לאחרונה פרסמה רשות המסים החלטות מיסוי מקלות בכל הנוגע ליישום התנאים הקבועים בהוראת השעה לעניין מכירת קרקע לבנייה מהירה.

תנאי אחד הקבוע בהוראת השעה הוא כי מועד הרכישה של הזכויות יהיה בין התאריכים 6.11.2001-1.4.1961. בהחלטת המיסוי נקבע כי במקרה שבו קיימים כמה בעלים משותפים שחלקם רכשו את הזכויות לפני 1.4.1961 וחלקם לאחר מכן, ייחשב תנאי זה כמתקיים. זאת כיוון שקביעת מועד הרכישה לאחר 1.4.1961 לא נועדה להחמיר, אלא נקבעה מתוך הנחה שבנוגע לרוכשים אלה יחול שיעור מס נמוך ממילא.

תנאי נוסף שעניינו מכירה של חלק המאפשר בנייה של שמונה דירות לפחות, פורש אף הוא באופן מקל. נקבע כי די שכל המוכרים ימכרו באופן משותף חלק המאפשר בנייה של שמונה דירות, וזאת אף אם מדובר במכירה משני מגרשים נפרדים, ובלבד שמדובר במגרשים שהיו בעבר חטיבת קרקע אחת ופוצלו מכוח תב"ע.

קודם לכן ניתנה החלטת מיסוי מקלה נוספת שבמסגרתה נקבע כי במקרה שבו ניתנת אופציה לקבלן לרכישת מקרקעין, יימנו 36 החודשים המאפשרים בנייה ממימוש האופציה (ולא ממתן האופציה), ובלבד שהאופציה מומשה בתוך התקופה שבה הוראת השעה עומדת בתוקפה.

אין ספק שפרשנות זו של רשות המסים קולעת לכוונת המחוקק לעודד את הגדלת ההיצע של דירות מגורים, ועל כן אין לנו אלא לברך עליה. לאור כוונת המחוקק ועל רקע המציאות הנוכחית, מן הראוי שתינקט פרשנות מקלה גם באשר לסוגיות נוספות העשויות להגדיל את ההיצע, ובכלל זה החלת פטורים מכוח תמ"א 38/2 (הריסת בניין), מניין תקופת הצינון במכירת דירות שטרם הושלמה בנייתן ועוד.

הכותבים - ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין ומשרד אלתר עורכי דין

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: