צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

ביום 03.08.2011 חתם שר התמ"ת על צו הרחבה החדש להסכם הקיבוצי הכללי (מסגרת) לביטוח פנסיוני מקיף במשק, מיום 06.03.2011. צו ההרחבה ייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות ובמועד זה יבוטל הצו הקיים לביטוח פנסיוני מקיף במשק. דברי הסבר מאת עו"ד הלית כהן-רזניצקי
עו"ד לילך דניאל |

ביום 03.08.2011 חתם שר התמ"ת על צו הרחבה להסכם הקיבוצי הכללי (מסגרת) לביטוח פנסיוני מקיף במשק, מיום 06.03.2011 (להלן: "צו ההרחבה" או "הצו").

בהתאם לאמור בצו ההרחבה, החל ביום פרסומו בטל צו ההרחבה לביטוח פנסיוני.

יודגש, כי צו ההרחבה החתום טרם פורסם ברשומות.

להלן עיקרי הוראות צו ההרחבה בנוסחו המלא:

חובת הביטוח הפנסיוני המקיף

כל עובד, שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב, זכאי להיות מבוטח בהתאם להוראות צו זה, ולבחור, בהודעה בכתב למעסיקו בפרק הזמן הקצוב להלן, בפנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה, ובלבד שתכלול כיסויים למקרה מוות ונכות:

1. מי שיתחיל לעבוד, לאחר מועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה - בתוך 60 ימים מתחילת עבודתו.

2. מי שמועסק 9 חודשים לפחות, לפני מועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה - עד ליום 1.2.2008 או בסוף החודש בו ייכנס צו ההרחבה לתוקף.

3. מי שמועסק פחות מ-9 חודשים, לפני מועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה - 60 יום לפני מועד זכאותו.

עובד, שלא הודיע על בחירתו בכתב בתוך פרק הזמן הנקוב, יבוטח בקרן פנסיה מקיפה חדשה, מהמועד בו קמה לו זכאותו.

אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכות העובד לבחור או לעבור לקופת גמל אחרת על פי כל דין.

תחולה

צו ההרחבה יחול על כל עובד, המועסק או שיועסק, בכל מקום עבודה, למעט מי, שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח, או שהמעביד מחויב לבטחו, מכוח אחד מאלה:

1. הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, הסכם אישי, מנהג, נוהג, צו הרחבה קיים או עתידי ו/או דין, כך ששיעור ההפקדות בגינו לקופת גמל, לרבות לקרן הפנסיה, עומד על לפחות 17.5% משכר העובד.

מובהר, כי מעביד המחויב לבטח את עובדו בהסדר פנסיה מיטיב כמפורט לעיל, אך תחילת ההפקדות בהסדר המיטיב מאוחרת למועד תחילת ההפקדות בהתאם לצו, יחולו לגביו הוראות הצו בתקופה שעד לתחילת ההפקדות בהתאם להסדר המיטיב.

2. הסכם לביטוח פנסיוני, בהסדר ביטוחי הכולל ביטוח למקרה פטירה ולמקרה של אובדן כושר עבודה בקופת ביטוח, המבוססים על תשלום כספי תגמולים ופיצויי הפיטורים, ובלבד ששיעור ההפקדות עומד על לפחות 5% תגמולים - חלק מעביד; 5% תגמולים - חלק עובד; 5% - חלק מעסיק לפיצויי פיטורים.

3. הסכם לביטוח פנסיוני, כאשר שיעור ההפקדות עומד על לפחות 11.5% משכרו (5.5% - תגמולי עובד; 6% - תגמולי מעביד), או בהסדר פנסיית יסוד בקרן פנסיה ותיקה.

4. הסכם לביטוח פנסיוני, לרבות הפקדה לקופת גמל (הסדר קצבתי או הוני, ו/או כל שילוב ביניהם), כאשר שיעור ההפקדות עומד על לפחות 10% משכרו (5% - תגמולי עובד; 5% - תגמולי מעביד).

על מעביד, כאמור בסעיפים 3-4 לעיל, תחול חובת העברת רכיב "פיצויי פיטורים", כקבוע בצו ההרחבה.

לגבי עובד, אשר ב- 1.1.2008, מועסק לפחות תשעה חודשים, העברת רכיב הפיצויים תעשה ביום 1.1.2008 או במועד כניסתו לתוקף של צו זה המועד המאוחר מביניהם.

החל מיום 01.01.2014 לא יראו בשיעור הפקדות לקופת גמל, הנמוך מ- 17.5% משכר העובד, כהסדר מיטיב.

מעביד המחויב לבטח את עובדו בהסדר פנסיה מיטיב, אך תחילת ההפקדות בהסדר המיטיב מאוחרת למועד תחילת ההפקדות בהתאם לצו, יחולו לגביו הוראות הצו בתקופה שעד לתחילת ההפקדות בהתאם להסדר המיטיב.

5. הסכם לביטוח פנסיוני בפנסיה תקציבית, המעניקה לעובד זכות לפנסיית זקנה, וכיסויים למקרה מוות ונכות, ובלבד שמדובר בהסדר מיטיב על ההסדר הקבוע בצו ההרחבה.

גיל תחולת החובה לביטוח פנסיוני

חובת ההפקדה כאמור בצו לא תחול על עובדים שטרם הגיעו לגיל הזכאות - גיל 21 לגבר וגיל 20 לאישה.

בנוסף, צו ההרחבה לא יחול על מי, שפרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה. "קצבה" לעניין זה למעט קצבאות וגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי.

השכר המבוטח

השכר המבוטח יהא שכר העובד, ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים. תקרת השכר המבוטח תעמוד על השכר המשולם לעובד, או השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך.

שיעורי ההפקדות

שיעור ההפקדות מהשכר יהיו כמפורט להלן:

החל מיום הפקדות מעביד הפקדות עובד הפקדות מעביד לפיצויים סה"כ

1.1.2008 0.833% 0.833% 0.834% 2.5%

1.1.2009 1.66% 1.66% 1.68% 5%

1.1.2010 2.5% 2.5% 2.5% 7.5%

1.1.2011 3.33% 3.33% 3.34% 10%

1.1.2012 4.16% 4.16% 4.18% 12.5%

1.1.2013 5% 5% 5% 15%

1.1.2014 6% 5.5% 6% 17.5%

צו ההרחבה לא יפגע ו/או יגרע מזכויות עובדים עליהם חל הסדר פנסיה מיטיב במועד הקובע. כמו כן, צו ההרחבה, לא יפגע בזכותו של עובד, שמופרשים בגין רכיבי שכרו שאינם פנסיונים, כספים לקופת גמל, קרן השתלמות או כל ביטוח אחר שאינו ביטוח פנסיוני.

במקרה שבו שיעורי ההפקדות נמוכים מהקבועים בטבלה לעיל, הגדלת שיעורים אלה תעשה בהתאם לשיעורים ולמועדים המפורטים בטבלה. האמור יחול גם במקרה שבו שיעור ההפקדות לפיצויי פיטורים נמוך מהקבוע בטבלה.

אין בצו זה כדי לפגוע ו/או לגרוע ו/או למעט מזכותו של מי שמופרשים בגין רכיבי שכרו שאינם פנסיוניים, כספים לקופת גמל בשיעור של 5% חלק העובד ו- 5% חלק המעביד ו/או כל שיעור אחר ו/או מי שמופרשים בגין שכרו כספים לקרן השתלמות ו/או לקופת גמל לעצמאים ו/או לכל ביטוח אחר שאינו ביטוח פנסיוני.

תחילת הזכאות

מיום 1.1.2008, מועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה, ועד ליום 31.12.2008, ובתקופה זו בלבד, העובדים יהיו זכאים לביצוע ההפקדות לביטוח פנסיוני לאחר תקופת המתנה בת 9 חודשים.

עובד, שביום 1.1.2008, מועסק 9 חודשים לפחות, ביצוע ההפקדות בגינו יחל ב- 1.1.2008.

החל מיום 1.1.2009, תהא תקופת ההמתנה שישה חודשים מתחילת העבודה.

עובד, שישלים 6 חודשי עבודה לפחות ב- 1.1.2009, ביצוע ההפקדות בגינו יחל ביום 1.1.2009.

יצוין, כי לעניין חישוב תקופת ההמתנה, תילקח בחשבון תקופת העבודה טרם גיל הזכאות (20 לאישה ו- 21 לגבר).

עובד, שיתקבל לעבודה, כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי להפקדות כבר מתחילת עבודתו, בשיעורים הקבועים בצו, והביצוע בפועל יהיה רטרואקטיבי, לאחר שלושה חודשי עבודה, או מתום שנת המס, המועד המוקדם מביניהם. לא תחול לגבי עובד זה תקופת ההמתנה כמפורט לעיל.

תשלום לקרן/קופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים

תשלומי המעביד לפי צו זה לפיצויי פיטורים, יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים בגינם נעשתה ההפקדה בלבד.

החזרת כספי פיצוי הפיטורים למעביד

ההפקדות ותשלומי המעביד עבור רכיב פיצויי הפיטורים כאמור לעיל, לא ניתנות להחזרה למעביד, למעט במקרה בו העובד משך כספים מקופת הגמל לפני שקמה לו או לשאיריו זכאות לקבלת כספים מקופת הגמל לפי תקנונה בשל אירוע מזכה בלבד. "אירוע מזכה" מוות, נכות או פרישה בגיל 60 ויותר, ולמעט אם נשללה זכות העובד לפיצויי פיטורים בפסק דין מכוח סעיפים 16 ו- 17 לחוק פיצויי פיטורים.

השלמת פיצויי פיטורים

מעביד המפקיד את פיצויי הפיטורים כאמור בטבלה לעיל, יהיה רשאי לשלם את השלמת פיצויי הפיטורים עד לשיעור של 8.33% לקופת גמל אישית לפיצויים על שם העובד או לקופת גמל לקצבה.

בחר המעביד לשלם את השלמת הפיצויים לקופה כאמור, יהיה רשאי להודיע בכתב לקופה עם העתק לעובד, שכספים אלה יבואו "במקום פיצויי פיטורים" בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בהתאם להוראות הצו לעניין תשלום לקרן/קופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים.

בחר המעסיק לשלם את השלמת הפיצויים לקופה כאמור מבלי להחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים על השלמת הפיצויים, ישחרר לעובד את כל הכספים שנצברו לו במועד קרות אירוע המזכה בפיצויי פיטורים ובנוסף ישלם את יתרת חוב הפיצויים בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים.

מעביד שלא הפקיד לקופת הגמל השלמת פיצויי פיטורים

מעביד, שלא העביר תשלומים כאמור, ישלם לעובד הזכאי להם את השלמת פיצויי הפיטורים בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים.

עובד, שלא יהיה זכאי לקצבה מקופת הגמל, משום שלא צבר מינימום מזכה בקצבה, יהיה זכאי אף הוא להשלמת פיצויים כאמור

(*) הכותבת - מנהלת המחלקה המשפטית "כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: