אי הכרה בפטור ממע"מ על עסקאות להשכרת דירות במקבצי דיור
תקציר עש 305/08 ר.א שליט פיתוח, בנייה וייזום פרויקטים בע"מ נ' מנהל מע"מ ירושלים
תקציר עש 305/08
ר.א שליט פיתוח, בנייה וייזום פרויקטים בע"מ
נ' מנהל מע"מ ירושלים
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי עסקה שבמסגרתה העמידה המערערת מקבץ דיור לצורך מגורי עולים לחברת עמידר, ושתמורתה פוצלה לשני מרכיבים - חלק המשולם על ידי חברת עמידר למערערת וחלק המשולם על ידי הדיירים למערערת - היא למעשה עסקה אחת. בפסק הדין נקבע כי האינדיקציות במקרה זה מצביעות על הדומיננטיות של חברת עמידר בכל הנוגע לעיצוב היחסים עם הדיירים, שממנה אפשר להסיק כי מהות העסקה היא השכרת מקבץ הדיור על ידי המערערת לחברת עמידר, אשר בתורה משכירה את הדירות לדיירים. לפיכך, צדק המשיב בסירובו להעניק פטור ממע"מ למערערת על הסכומים שהתקבלו בידי הדיירים.
רקע עובדתי
המערערת היא חברת בנייה ויזמות אשר במסגרת עסקיה התקשרה עם מדינת ישראל (משרד הקליטה) באמצעות חברת עמידר בחוזה, שלפיו תעמיד מקבץ דיור המונה 148 דירות (להלן: "מקבץ הדיור") לצורך מגורי עולים, וכן תספק שירותי דיור לדיירי דירות אלו. לפי החוזה שנחתם בין המערערת לבין חברת עמידר (להלן: "חוזה עמידר"), חלק מהתשלום בעבור השימוש בדירות ישולם על ידי חברת עמידר וחלק ישולם ישירות על ידי הדייר אשר יתגורר בדירה. עוד נקבע כי המערערת תחתום על הסכמים להסדרת המגורים בדירות מול הדיירים עצמם.
המערערת דיווחה לרשויות מע"מ על התקבולים שהתקבלו מחברת עמידר כעל עסקאות חייבות במס, אך על חלק התשלום ששולם על ידי הדיירים דיווחה המערערת כעסקאות פטורות ממס לפי סעיף 31(1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בשל היות העסקאות, לטענתה, עסקאות להשכרת דירות למגורים.
המשיב לא קיבל דיווח זה, סירב להעניק את הפטור האמור וחייב את המערערת במע"מ גם על הסכומים שהתקבלו מאת הדיירים. מכאן הערעור.
המחלוקת בין הצדדים עוסקת בעיקר בשאלה אם יש לראות בתשלום שהתקבל מדיירי הדירות עסקה שנעשתה באופן ישיר ובלתי אמצעי בין המערערת לדיירים, כך שהעסקה תיחשב לעסקה להשכרת דירה למגורים, או שמא יש לראות בתשלום זה חלק מעסקה שנעשתה בין המערערת לחברת עמידר, שאז מדובר בעסקה מסחרית החייבת במע"מ.
המערערת טוענת כי יש להפריד בין התשלום שהתקבל מאת חברת עמידר אשר אינו בבחינת דמי שכירות ושבגינו שילמה מע"מ כדין, לבין התשלום שהתקבל מאת הדיירים - שלשיטת המערערת יש לראות רק בו תשלום שכר דירה בגין השכרת הדירות מטעם המערערת ישירות לדיירים. המשיב טוען מנגד כי יש לראות בכל התקבולים משום עסקה אחת, לאור מהותה העסקית.
דיון
בהיעדר סיבה כלכלית, יש לתפוס את הפיצול בדמי השכירות ככזה שאינו מייצג את המהות הכלכלית של העסקה, ולפיכך רשאי היה המשיב לראות את העסקה על פי מהותה הכלכלית ולא על פי הצורה הפורמלית שבה ניסו הצדדים להלבישה.
לאחר שנקבע כי יש לראות בכל התקבולים שקיבלה המערערת, אלו שהתקבלו מחברת עמידר ואלו שהתקבלו ישירות מדיירי הדירות, משום עסקה אחת - יש לבחון מהי העסקה האמיתית העומדת מאחורי החזות העסקית שהעמידה המערערת.
ישנן שתי אפשרויות: אפשרות אחת היא כי מדובר בעסקה שבה השכירה המערערת דירות למטרת מגורים לדיירי הבניין, שבגדרה שכר דירה עומד על כ-2,075 ש"ח. האפשרות השנייה היא כי מדובר בעסקה שבה השכירה המערערת את הדירות במקבץ הדיור לחברת עמידר למטרה מסחרית, ואילו חברת עמידר השכירה את הדירות לדיירי הבניין למטרת מגורים.
בשני המצבים עלינו לדמיין סכום בגובה 1,075 ש"ח שניתן לדיירים כהטבה ממשרד הקליטה באמצעות חברת עמידר - אלא שבמצב הראשון נעזרים הדיירים בהטבה זו כדי לשלם את שכר הדירה למערערת, ואילו במצב השני נעזרים בו הדיירים כדי לשלם את שכר הדירה לחברת עמידר עצמה.
מרבית האינדיקציות הרלוונטיות מצביעות דווקא על האפשרות השנייה. כך למשל, ההסכם שנחתם בין הדיירים למערערת היה לפי נוסח מוגדר ואחיד שנקבע על ידי חברת עמידר; חברת עמידר היא הקובעת את התשלום שמשלם הדייר; חברת עמידר היא הקובעת את זהות הדיירים במקבץ הדיור; תקופת החוזה שבין המערערת לעולים כפופה לתקופה של השכרת מקבץ הדיור מהמערערת לחברת עמידר; חברת עמידר התחייבה לשלם תמורה מלאה בגין יחידות דיור אשר לא תאוכלסנה על ידי דיירים בתקופות שבהן תהיינה ריקות. האינדיקציות הללו מצביעות על הדומיננטיות של חברת עמידר בכל הנוגע לעיצוב היחסים עם הדיירים, וממנה אפשר להסיק כי מהות העסקה היא השכרת מקבץ הדיור על די המערערת לחברת עמידר, אשר בתורה משכירה את הדירות לדיירים.
תוצאה
הערעור נדחה.

משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
