מה אומר לנו היום מדד ה-TED SPREAD?

שי לוי אנליסט ומנהל השקעות ביובנק ניהול נכסים, מתייחס למדד ה-TED SPREAD ולגבי עתידה של כלכלת ארה"ב
שי לוי | (8)

הסערה בשווקים בימים האחרונים מחזירה אותנו לזיכרונות הלא רחוקים של 2008, שאז כמו היום התאפיינו במכירות מכל הבא ליד וללא הבחנה, העיקר לברוח מנכסי הסיכון. רבות דובר על האירועים האחרונים ועל הסבירות שהם מגלמים להאטה ואף למשבר. ההבדל הגדול בין התקופות נעוץ בעיקר באינדיקטור חשוב אחד - מדד ה-TED SPREAD.

מדד זה מבטא את הפער בין הריבית הבין בנקאית לטווח קצר ובין התשואה על האג"ח הממשלתית האמריקנית לטווח הקצר (המקבילה למק"מ הישראלי). ככל שהפער גדול יותר, כך הבנקים פחות מעוניינים להלוות האחד לשני, ולכן דורשים פרמיית סיכון גבוהה יותר בריבית הבין בנקאית.

לאורך ההיסטוריה הפער ב"טד" ל-3 חודשים עמד על 0.1%-0.5%, כאשר בתקופות משבר הפער בד"כ מתרחב כתוצאה מעליית פרמיית הסיכון בשווקים. הפער התרחב משמעותית בתחילת משבר הסאב פריים באוגוסט 2007 והגיע לכ-2.5%, כאשר השיא היה לאחר קריסת ליהמן בראדרס בספטמבר 2008, אז הפער הגיע לכ-4.6%.

בתקופה ההיא למי ששכח, הבנקים חששו מהמשך מחיקות הון גדולות ממאזניהן שעשויות היו להביא לחשש ליציבותן ולכן שמרו אצלן את המזומן ולא הלוו אותו לבנקים האחרים. בנוסף לכך, גם בנק שהרגיש בנוח עם החשיפה המאזנית שלו, חשש מהחשיפה המאזנית של הבנקים האחרים שלהם הוא אמור היה להלוות.

החל מאמצע 2009 הפער חזר לרמות הממוצעות שלו, וכיום הוא עומד על כ-0.26% בלבד. הפער עוד עשוי כמובן להתרחב, אך בינתיים ירידות של מעל ל-10% בשוקי המניות לא ממש הזיזו אותו ממקומו. אין ספק שארה"ב תידרש לבצע צעדים כואבים על מנת להקטין את החוב, צעדים שצפוי שיפגעו בצמיחה, אבל השורה התחתונה היא שהמערכת הפיננסית ממשיכה לעבוד, ולכן בניגוד ל-2008 שאז המערכת הפיננסית היתה שרויה במצב של הלם ושיתוק מערכות, זהו לא המצב כיום.

אז ניתן להתווכח האם מדובר כיום בהאטה בצמיחה ביחס לצפי הקודם, או בגלישה למיתון, וניתן להתווכח האם שוק המניות כבר מגלם את הנתונים והאם עליו לרדת עוד, או שמנגד המחירים דווקא מהווים הזדמנות קניה - בכל מקרה המערכת הבנקאית האמריקנית מתפקדת, קיימת בשוק נזילות גבוהה, שוק החוב נגיש ופתוח, הריבית נמוכה על הדולר ממילא ולא צפויה לעלות בזמן הנראה לעין. לכן גוף עסקי שצריך למחזר את חובותיו לטובת המשך פעילותו השוטפת לא אמור להיתקל בקשיים מיוחדים כדוגמת תקופת היובש בנזילות שראינו בספטמבר 2008.

הכותב, שי לוי אנליסט ומנהל השקעות ביובנק ניהול נכסים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עם רווח של 15% 16/02/2012 10:00
    הגב לתגובה זו
    רווח של כ 15% בפחות מחודשיים ואחזקה של מעל $100K . האם כדאי לממש חלק ולהקטין פוזיציה ? תודה אילן
  • 6.
    למה יובנק מעמיד את פרמית הסיכון על 5 אחוז ??? (ל"ת)
    לקוח ביובנק 26/08/2011 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ליפו 17/08/2011 16:58
    הגב לתגובה זו
    תודה
  • 4.
    כתבה לעניין (ל"ת)
    לדה ק. 17/08/2011 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    השעה 16:00.... (ל"ת)
    שוקו 17/08/2011 16:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לירון ו. 17/08/2011 16:48
    הגב לתגובה זו
    הבלתי מעורער של עולם האנליזה
  • 1.
    אלינובק 09/08/2011 12:52
    הגב לתגובה זו
    קראתי את הניתוח שלך כאדם ממתעסק בשוק ובבורסה שנים רבות אני מעריך את הניתוח שלך וחושב דרך החשיבה שלך כבעל מקצוע מעולה .ישר כוח
  • אין,אתה אש! (ל"ת)
    שוקו 17/08/2011 16:55
    הגב לתגובה זו
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות ירדו, המסים ירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'  הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית  והוא יודע שהוא זה שתוט עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר  באופן ברור "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 


סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושבייך קודמים לעולים חדשים.  

החשש שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה ולמרות מלחמה של שנתיים, ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.