בתקופה האחרונה מתגברים החששות מפני חדלות פרעון של מספר מדינות אירופאיות. אל הכלכלות הקטנות יחסית של יוון, אירלנד ופורטוגל הצטרפו לאחרונה איטליה וספרד. לכל מדינה סיפור קצת שונה, אך לכולן מכנה משותף: חוב גדול אשר המדינות מתקשות לצמצם בשל הצמיחה האיטית במדינתן. עליית הסיכון בדבר יכולת פרעון החוב במדינות הללו גורמת למשקיעים לדרוש "ריבית" גבוהה יותר על ההלוואות שהם מעניקים להן, לכן אנו עדים לעליית תשואות באגרות החוב של מדינות אלו. בעוד האמריקנים והגרמנים נהנים מכך שהם יכולים לגייס חוב בריבית מאוד נמוכה, נאלצות המדינות "החלשות" לשלם ריביות גבוהות יותר ויותר אשר מקשות עליהן למחזר את חובן במחיר סביר. תהליך עליית התשואות יוצר כדור שלג מתגלגל אשר בימים אלה מנסות המדינות האירופאיות למצוא פתרון לעצירתו. בטבלה להלן מוצגות התשואות לעשר שנים באגרות חוב של המדינות השונות: בעת הנוכחית, כאשר אי הוודאות הולכת ומתגברת, מסיטים המשקיעים את כספם לנכסים הנתפשים כבטוחים ביותר: אגרות חוב של ממשלות ארה"ב, שוויץ וגרמניה וכן לזהב. הביקושים הגוברים לנכסים בטוחים העלו את מחירו של הזהב לרמת שיא וגרמו לירידת התשואות באגרות החוב הממשלתיות במדינות "החזקות". לדוגמה אג"ח ל-10 שנים בארה"ב נסחרת בתשואה לפדיון בגובה 2.89% ואילו אג"ח ל-30 שנים בתשואה 4.19%. הריבית בארה"ב עומדת עדיין ברמה אפסית וצפוייה עפ"י תחזיות האנליסטים להשאר באותה רמה לפחות בחצי השנה הקרובה. לכן בהחלט ייתכן כי השקעה באגרות חוב ארוכות תניב תשואה גבוהה מבאלו הקצרות. אך לדעתי פוטנציאל הרווח אינו שווה את הסיכון הגלום בהשקעה זו. לשם המחשה, עליה של 0.5% בתשואת האג"ח ל-10 שנים תגרום להפסד בגובה של כ-4% למחזיק בה. אם נבחן את הנעשה בגרמניה, נגלה כי המצב קיצוני אף יותר. הריבית בגוש האירו הועלתה פעמיים ב-0.25% ועומדת כיום על רמה של 1.5%. למרות זאת אג"ח ממשלת גרמניה ל-10 שנים נסחרת בתשואה לפדיון בגובה 2.73% בלבד. אגרות החוב האמריקניות, הגרמניות ודומותיהן נסחרות במחירים גבוהים מאוד. הסיכון ברכישת נכס מסויים נובע לא רק מאיכותו אלא גם מהמחיר בו הוא נרכש (גם רכישת דירה במגדל הכי מפואר בניו יורק היא השקעה רעה אם היא נרכשת במחיר גבוה מדי). אם וכאשר יימצא פתרון למשבר החובות האירופי, יופיעו סימני התאוששות והציפיות לעליית ריבית תחזורנה, יספגו המשקיעים הפסדי הון כבדים באג"ח הנתפסות כבטוחות ביותר. לסיכום, השקעה באגרות חוב לטווח ארוך אשר נסחרות בתשואות כה נמוכות טומנת בחובה סיכון רב העולה על הסיכוי ולכן מומלץ להתרחק מהן. המצב בישראל אגרות חוב ממשלתיות ל-10 שנים נסחרות כיום בתשואה שנתית לפדיון בגובה 5.2% . בראיה היסטורית, זוהי אמנם תשואה נמוכה יחסית (אם כי לא הרמה הנמוכה ביותר). הריבית במשק עומדת על 3.25% וצפויה לעלות במתינות בשנה הקרובה לרמה של 4%. מרווח התשואה בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים לבין מקבילו האמריקני עומד על 2.3% (2.9% -5.2%) ונחשב לגבוה יחסית לרמה ההיסטורית הממוצעת. מבחינת נתוני המאקרו, מצבה של ישראל טוב יחסית לכלכלות האירופאיות כאשר הצמיחה בישראל איפשרה לממשלה להקטין את החוב ביחס לתוצר ולשמור על רמת גרעון נמוכה. לסיכום, השקעה באג"ח ממשלתיות ארוכות בימים אלה עשויה להניב תשואה עודפת על השקעה באלו הקצרות, במיוחד אם הארועים בעולם ובלימה אפשרית בעליית מחירי הדיור יגרמו לנגיד להשהות את העלאות הריבית הצפויות. מאידך, אם התשואות בחו"ל תעלנה הן יגררו אחריהן עליית תשואות גם כאן (אם כי במידה מתונה יותר) ולכן השקעה באג"ח ממשלתיות ארוכות בעת הנוכחית הינה סבירה אך לא יותר מכך. הכותב, רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.