בסקטור המניות הכי לא מומלץ - מצאנו כמה הזדמנויות
הבנקים בארה"ב ובאירופה לא מומלצים להחזקת יתר ע"י בתי ההשקעות הגדולים, אך בחינת כמה פרמטרים בדוחותיהם הכספיים חושפת הזדמנויות נקודתיות דווקא במגזר חבוט זה...
מגזר הפיננסים לא התאושש במלואו מהמשבר הכלכלי. בארה"ב הוא סובל מרגולציה אינטנסיבית, הפוגעת בפוטנציאל הרווחים העתידיים (בעיקר מעסקאות בנגזרים פיננסים), ריבית נמוכה והיעדר צמיחת האשראי (המגבילים את רווחי המימון) ושוק דיור מקרטע. באירופה מגבילים אותו משבר החוב, בעיות בשוק הנדל"ן והאשראי וצמיחה איטית. אלא שתמונת המצב לא כל כך עגומה, כפי שניתן להתרשם מנתונים שאציג על מחיר המניה, האיתנות הפיננסית ופוטנציאל הרווח בעשרת הבנקים הגדולים בשני האזורים.
מחיר המניה
ארה"ב
תשואת הדיבידנד של רוב הבנקים הגדולים כמעט אפסית: בעלי המניות הושפעו עד כה מתנודות במחירי המניות ולא מחלוקת רווחים. הבנקים הגדולים נסחרים במכפיל רווח של 13.5, שאינו זול, אך נמוך משהיה לפני המשבר (14 ב-2006 ו-16 ב-2007). מכפילי הרווח של הבנקים JP Morgan, PNC Financial Services ו- Capital One נמוכים במיוחד.
אירופה
תשואת הדיבידנד גבוהה יותר, אך השונות בין מכפילי הרווח גבוהה ולא ניתן להתייחס לבנקים כמקשה אחת. הבנקים Deutsche Bank , BNP Paribas ו- Barclays מציגים מכפילים נמוכים ותשואת דיבידנד גבוהה יחסית.
איתנות פיננסית
ארה"ב
שנתיים מפרוץ המשבר ואיכות האשראי ממשיכה להעיב על הבנקים הגדולים בארה"ב. אולם, בשלושת הבנקים שהזכרנו (JP Morgan, PNC Financial Services ו- Capital One) איכות האשראי סבירה בהחלט. בנוסף, עשרת הבנקים בטבלה צלחו את המשבר חרף קשיי הון ונזילות בתחילת המשבר: ע"י הסתייעות בתכנית ה-TARP וגיוס כספים בשוק ההון הם שיקמו את רמות ההון וכעת אין להם צורך דחוף בגיוסים נוספים. במקביל, היקף הפיקדונות והאשראי צומח בדרך כלל ומעיד על שיפור ברווחיות ובנזילות.
אירופה
למעט Unicredit האיטלקי ו- Banco Bilbao הספרדי, יחסי ההון של רוב הבנקים ברשימה גבוהים. זאת בניגוד למצב בכלל המערכת. תמונת האשראי הבעייתי סבירה ב- Standard Charted הבריטי, BNP Paribas הצרפתי ו- Deutsche Bank הגרמני (גם בהשוואה לבנקים בארה"ב).
יעילות
ארה"ב
היעילות נפגעה בעקבות המשבר, אך אחר כך שבה לרמה שקדמה לו. הבנקים המוצגים בטבלה מצליחים להתייעל למרות שרכשו בנקים עם נכסים בעייתיים, שרמת יעילותם נמוכה, ואיחדו אותם בדוחותיהם.
אירופה
גם כאן אין אחידות, אך ברור שהמצב קשה מבארה"ב. יחס היעילות של Deutsche Bank אמנם גבוה, אך מדובר ברביע חד פעמי, בו הבנק איחד את תוצאות Deutsche Postbank (בנק קמעונאי מקומי שנרכש לאחרונה), דבר הפוגם תחילה ביעילות, אך ישפר את התוצאות בהמשך.
מסקנות
ארה"ב
הבנקים JP Morgan Chase, PNC Financial Services ו Capital One בולטים לחיוב ברמת מכפילים נמוכה מהממוצע, איכות אשראי טובה, נזילות גבוהה ויעילות סבירה.
אירופה
הבנקים Banco Santander, Deutsche Bank, BNP Paribs ו Barclays בולטים לחיוב ברמת מכפילים יחסית נמוכה, חלקם משלמים דיבידנד, איכות האשראי שלהם סבירה, ונזילותם גבוהה. כולם נמצאים ברמת יעילות סבירה, למעט Deutsche Bank, כפי שציינו, כתוצאה מרכישה, ויעילותו צפויה להשתפר.
בשורה התחתונה
בהחלט אפשר להבין מדוע סקטור הבנקאות בארה"ב ואירופה אינו מומלץ להחזקת יתר, אבל בחירת כמה מניות מומלצות עשויה בכל זאת להניב תשואות עודפות
כתבה: אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח ביחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות
- 11.דני 13/01/2011 10:30הגב לתגובה זואם יורשה לי - הטורים שכתבת עד כה מעניינים מאוד וחשובים!
- 10.משקיע 13/01/2011 09:30הגב לתגובה זושלום אורית, מעבר ליחסים הפיננסים המוזכרים, האם מצאת בנקים באירופה שדומים לוולס פארגו בפרמטרים הבאים: 1. תשואה על סך מאזן 2. הפרשה לחובות מסופקים גבוהה מהותית מהממוצע הרב השנתי והתכנסות של גודל זה חזרה לממוצע יגרור עלייה חדה בשורה התחתונה? תודה מראש!
- אורית 13/01/2011 10:16הגב לתגובה זושלום משקיע. קשה למצוא בדיוק בנק שעונה דווקא על שני הפרמטרים שהצגת, HSBC מציג תשואה למאזן של בערך 0.6-0.7 שזה קרוב לזו של וולס פארגו (ותשואה על ההון הרבה יותר גבוהה, של 15%-17%), רמת ההפרשות לחומ\"ס נמוכה ביחס לגודלו בשל פיזור גבוה של נכסים. עדיין, כפי שציינתי בכתבה, הייתי בוחנת עוד כמה פרמטרים.
- משקיע 13/01/2011 10:49כמובן שיש הרבה פרמטרים להסתכל עליהם, אבל בכוונה בחרתי למקד את הדיון באלה. שימי לב שכיום התשואה למאזן של וולס (לפי רווחי 12 חודשים אחרונים) היא 0.75% אך, אם ננרמל את רמת ההפרשות לחובות מסופקים של וולס לפי ממוצע רב שנתי ארוך (הפרשות כאחוז מסך הלוואות) תוכלי לראות שהרווח המייצג שנכון להסתכל עליו יהיה כפול מהרווח הנוכחי של כ 9 מיליארד. מכאן שהתשואה למאזן המייצגת של וולס היא משהו כמו 1.5%. הייתי שמח למצוא עוד בנקים שאפשר להניח שבשנתיים שלוש הקרובות יגיעו לתשואה למאזן של 1.5%. זה פרמטר מאד חשוב בבנקים (כמובן שהוא לא חזות הכל), לפחות לפי וורן באפט. אולי דרך מערכת המידע של בלומברג אפשר לקבל מידע ספציפי שכזה, לסנן לפיו ולעלות עם שמות של עוד בנקים ששווים בדיקה מעמיקה. אם תעשי את התרגיל שעשיתי עבור וולס לבנקים אחרים (לדוגמה סיטי) תיראי שלא תגיעי לתשואה למאזן של מעל אחוז. הייתרון האיכותי של וולס ברור והייתי שמח למצוא עוד בנקים כאלה בתמחור זהה לזה של וולס.
- 9.לאורית,תודה. (ל"ת)לארי 13/01/2011 09:10הגב לתגובה זו
- 8.לארי 12/01/2011 15:55הגב לתגובה זואורית,מה דעתך?תודה.
- אורית 13/01/2011 08:33הגב לתגובה זושלום, מדובר בבנק קטן יחסית במונחים אמריקאים (שווי שוק של כ 4 מיליארד דולר), שקיבל סיוע מכספי ה TARP ועדיין לא סיים להחזירו, כמו הבנקים האמריקאים. השוק כיום נותן עדיפות לבנקים שמחזירים כספי TARP. בנוסף, מצבו הפיננסי חלש ביותר: איתנותו נמוכה, איכות האשראי חלשה (יחס אשראי בעייתי של מעל ל 5% ועודפים נמוכים) והלימות הון נמוכה. עליו להמשיך לגייס הון, כדי לעמוד ביעדים רגולטוריים ובכך הוא עלול לדלל את בעלי המניות.
- 7.דני 12/01/2011 14:38הגב לתגובה זוראשית תודה על המאמר המענין! שאלה ראשונה - האם תוכלי להתיחס לבנק אוף הוואי, שהאנליסטים בחו\"ל משבחים אותו מאוד. שאלה שניה - האם תוכלי להתיחחס ולו בקצרה , לסיטי ולבנק אוף אמריקה. תודה רבה מראש!
- לאורית גם אני מחכה לתשובה מם7 תודה (ל"ת)אורי 12/01/2011 15:52הגב לתגובה זו
- אורית 13/01/2011 10:01היי דני, ניסיתי לכתוב מספר פעמים, אולי מכיוון שהתגובה ארוכה מדי זה לא מתפרסם.. אז אנסה לקצר: בנק אוף הוואי - בנק קטן מאד ולפיכך בעל סיכונים לא מבוטלים. סיטי גרופ - ניכר שיפור חד בתוצאות, מכירת מניות הממשלה והחזר הסיוע מאותתים על יציבות. בנק אוף אמריקה - גם כן שיפור חד בתוצאות, אך הוא חשוף מאד למשכנתאות למגורים בארה\"ב ועלול להפגע מנושא החקירות בנוגע לעיקולים.
- 6.אודו 12/01/2011 11:51הגב לתגובה זולפי המכפילים ולפי הצפי לשיפור ברווחים - הבנקים בארה\"ב זולים יחסית. ההערכה היא גם שהם יחלקו דיבידנדים יותר גבוהים בהמשך השנה. לפי החוק הבסיס של לקנות בזול ולמכור ביוקר - זה הזמן לקנות אותם, גם אחרי 20% עליה בשנה האחרונה.
- 5.סיון 12/01/2011 11:17הגב לתגובה זוכתבה מעניינת ומאירה עיניים. עם זאת, אין לשכוח ששאיפות הבנקים האמריקניים להיעדר רגולציה ולרווחים בלתי מרוסנים היו אחת הסיבות המרכזיות למשבר הפיננסי בעולם.
- 4.אורית 12/01/2011 11:12הגב לתגובה זושלום מנטליסט ותודה על תגובתך. להערכתי שנת 2011 תהיה שנה קשה למגזר, בעיקר באירופה: הלחץ ממשבר החוב, הצמיחה הנמוכה והיעדר הביקוש לאשראי, מגזר הנדל\"ן המקרתע וכן סביבת הריבית הנמוכה, כולם יכבידו על הסקטור. עם זאת, כפי שציינתי, ישנן כמה הזדמנויות נקודתיות ויתכן שבהמשך אוכל להמליץ על כמה בנקים נוספים, בהם רואים סימני התאוששות. יש לציין שמדובר בעשרת הבנקים הגדולים והחזקים יחסית.
- 3.אורית 12/01/2011 11:07הגב לתגובה זושלום ותודה על תגובתך. בין שאר הפרמטרים שבדקתי, היו ייחס ההון הראשוני, שמשקף את צרכי גיוסי ההון כדי לעמוד בכללים רגולטוריים, רמת האשראי והפקדונות, המשקפים את הנזילות, ויחס האשראי הבעייתי, המשקף את איכות האשראי של הבנק. ההמלצות שלי התמקדו בבנקים בעלי היחסים הטובים יותר, ולהערכתי זה יאפשר להם להתמודד עם החמרה בכלכלה, במיוחד באירופה.
- 2.יוסי מזרחי 12/01/2011 10:48הגב לתגובה זובארה\"ב והן אלו באירופה יהנו משיפור בכלכלה העולמית בכלל ובכלכלות המקומיות בפרט ומצבם ישתפר - הן מבחינת האיתנות הפיננסית והן מבחינת הרווחיות (לגבי יעילות - לא בהכרח...). האם הבנקים השונים, בפרט אלו שהומלצו, יוכלו לעמוד במצב של הדרדרות במצב? האם הם ערוכים לעמוד בזעזועים חדשים - בין השאר אם משבר החובות באירופה יחמיר?
- 1.מנטליסט 12/01/2011 10:19הגב לתגובה זושלום, אורית. כרגיל, נהניתי לקרוא את כתבתך המקצועית. בנוסף, רציתי לשאול אם להערכתך שנת 2011 תיטיב עם הבנקים בכלל ובהבחנה בין ארה\"ב לאירופה בפרט. כלומר, האם את חושבת שבמהלך השנה יהיו הזדמנויות השקעה טובות יותר, או פחות, בהשוואה למצב כעת. תודה.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
