בסקטור המניות הכי לא מומלץ - מצאנו כמה הזדמנויות

אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח ביחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות מסתכלת דווקא על מניות הבנקים באירופה וארה"ב
אורית לוין | (18)

הבנקים בארה"ב ובאירופה לא מומלצים להחזקת יתר ע"י בתי ההשקעות הגדולים, אך בחינת כמה פרמטרים בדוחותיהם הכספיים חושפת הזדמנויות נקודתיות דווקא במגזר חבוט זה...

מגזר הפיננסים לא התאושש במלואו מהמשבר הכלכלי. בארה"ב הוא סובל מרגולציה אינטנסיבית, הפוגעת בפוטנציאל הרווחים העתידיים (בעיקר מעסקאות בנגזרים פיננסים), ריבית נמוכה והיעדר צמיחת האשראי (המגבילים את רווחי המימון) ושוק דיור מקרטע. באירופה מגבילים אותו משבר החוב, בעיות בשוק הנדל"ן והאשראי וצמיחה איטית. אלא שתמונת המצב לא כל כך עגומה, כפי שניתן להתרשם מנתונים שאציג על מחיר המניה, האיתנות הפיננסית ופוטנציאל הרווח בעשרת הבנקים הגדולים בשני האזורים.

מחיר המניה

ארה"ב

תשואת הדיבידנד של רוב הבנקים הגדולים כמעט אפסית: בעלי המניות הושפעו עד כה מתנודות במחירי המניות ולא מחלוקת רווחים. הבנקים הגדולים נסחרים במכפיל רווח של 13.5, שאינו זול, אך נמוך משהיה לפני המשבר (14 ב-2006 ו-16 ב-2007). מכפילי הרווח של הבנקים JP Morgan, PNC Financial Services ו- Capital One נמוכים במיוחד.

אירופה

תשואת הדיבידנד גבוהה יותר, אך השונות בין מכפילי הרווח גבוהה ולא ניתן להתייחס לבנקים כמקשה אחת. הבנקים Deutsche Bank , BNP Paribas ו- Barclays מציגים מכפילים נמוכים ותשואת דיבידנד גבוהה יחסית.

איתנות פיננסית

ארה"ב

שנתיים מפרוץ המשבר ואיכות האשראי ממשיכה להעיב על הבנקים הגדולים בארה"ב. אולם, בשלושת הבנקים שהזכרנו (JP Morgan, PNC Financial Services ו- Capital One) איכות האשראי סבירה בהחלט. בנוסף, עשרת הבנקים בטבלה צלחו את המשבר חרף קשיי הון ונזילות בתחילת המשבר: ע"י הסתייעות בתכנית ה-TARP וגיוס כספים בשוק ההון הם שיקמו את רמות ההון וכעת אין להם צורך דחוף בגיוסים נוספים. במקביל, היקף הפיקדונות והאשראי צומח בדרך כלל ומעיד על שיפור ברווחיות ובנזילות.

אירופה

למעט Unicredit האיטלקי ו- Banco Bilbao הספרדי, יחסי ההון של רוב הבנקים ברשימה גבוהים. זאת בניגוד למצב בכלל המערכת. תמונת האשראי הבעייתי סבירה ב- Standard Charted הבריטי, BNP Paribas הצרפתי ו- Deutsche Bank הגרמני (גם בהשוואה לבנקים בארה"ב).

יעילות

ארה"ב

היעילות נפגעה בעקבות המשבר, אך אחר כך שבה לרמה שקדמה לו. הבנקים המוצגים בטבלה מצליחים להתייעל למרות שרכשו בנקים עם נכסים בעייתיים, שרמת יעילותם נמוכה, ואיחדו אותם בדוחותיהם.

אירופה

גם כאן אין אחידות, אך ברור שהמצב קשה מבארה"ב. יחס היעילות של Deutsche Bank אמנם גבוה, אך מדובר ברביע חד פעמי, בו הבנק איחד את תוצאות Deutsche Postbank (בנק קמעונאי מקומי שנרכש לאחרונה), דבר הפוגם תחילה ביעילות, אך ישפר את התוצאות בהמשך.

מסקנות

ארה"ב

הבנקים JP Morgan Chase, PNC Financial Services ו Capital One בולטים לחיוב ברמת מכפילים נמוכה מהממוצע, איכות אשראי טובה, נזילות גבוהה ויעילות סבירה.

אירופה

הבנקים Banco Santander, Deutsche Bank, BNP Paribs ו Barclays בולטים לחיוב ברמת מכפילים יחסית נמוכה, חלקם משלמים דיבידנד, איכות האשראי שלהם סבירה, ונזילותם גבוהה. כולם נמצאים ברמת יעילות סבירה, למעט Deutsche Bank, כפי שציינו, כתוצאה מרכישה, ויעילותו צפויה להשתפר.

בשורה התחתונה

בהחלט אפשר להבין מדוע סקטור הבנקאות בארה"ב ואירופה אינו מומלץ להחזקת יתר, אבל בחירת כמה מניות מומלצות עשויה בכל זאת להניב תשואות עודפות

כתבה: אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח ביחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    דני 13/01/2011 10:30
    הגב לתגובה זו
    אם יורשה לי - הטורים שכתבת עד כה מעניינים מאוד וחשובים!
  • 10.
    משקיע 13/01/2011 09:30
    הגב לתגובה זו
    שלום אורית, מעבר ליחסים הפיננסים המוזכרים, האם מצאת בנקים באירופה שדומים לוולס פארגו בפרמטרים הבאים: 1. תשואה על סך מאזן 2. הפרשה לחובות מסופקים גבוהה מהותית מהממוצע הרב השנתי והתכנסות של גודל זה חזרה לממוצע יגרור עלייה חדה בשורה התחתונה? תודה מראש!
  • אורית 13/01/2011 10:16
    הגב לתגובה זו
    שלום משקיע. קשה למצוא בדיוק בנק שעונה דווקא על שני הפרמטרים שהצגת, HSBC מציג תשואה למאזן של בערך 0.6-0.7 שזה קרוב לזו של וולס פארגו (ותשואה על ההון הרבה יותר גבוהה, של 15%-17%), רמת ההפרשות לחומ\"ס נמוכה ביחס לגודלו בשל פיזור גבוה של נכסים. עדיין, כפי שציינתי בכתבה, הייתי בוחנת עוד כמה פרמטרים.
  • משקיע 13/01/2011 10:49
    כמובן שיש הרבה פרמטרים להסתכל עליהם, אבל בכוונה בחרתי למקד את הדיון באלה. שימי לב שכיום התשואה למאזן של וולס (לפי רווחי 12 חודשים אחרונים) היא 0.75% אך, אם ננרמל את רמת ההפרשות לחובות מסופקים של וולס לפי ממוצע רב שנתי ארוך (הפרשות כאחוז מסך הלוואות) תוכלי לראות שהרווח המייצג שנכון להסתכל עליו יהיה כפול מהרווח הנוכחי של כ 9 מיליארד. מכאן שהתשואה למאזן המייצגת של וולס היא משהו כמו 1.5%. הייתי שמח למצוא עוד בנקים שאפשר להניח שבשנתיים שלוש הקרובות יגיעו לתשואה למאזן של 1.5%. זה פרמטר מאד חשוב בבנקים (כמובן שהוא לא חזות הכל), לפחות לפי וורן באפט. אולי דרך מערכת המידע של בלומברג אפשר לקבל מידע ספציפי שכזה, לסנן לפיו ולעלות עם שמות של עוד בנקים ששווים בדיקה מעמיקה. אם תעשי את התרגיל שעשיתי עבור וולס לבנקים אחרים (לדוגמה סיטי) תיראי שלא תגיעי לתשואה למאזן של מעל אחוז. הייתרון האיכותי של וולס ברור והייתי שמח למצוא עוד בנקים כאלה בתמחור זהה לזה של וולס.
  • 9.
    לאורית,תודה. (ל"ת)
    לארי 13/01/2011 09:10
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לארי 12/01/2011 15:55
    הגב לתגובה זו
    אורית,מה דעתך?תודה.
  • אורית 13/01/2011 08:33
    הגב לתגובה זו
    שלום, מדובר בבנק קטן יחסית במונחים אמריקאים (שווי שוק של כ 4 מיליארד דולר), שקיבל סיוע מכספי ה TARP ועדיין לא סיים להחזירו, כמו הבנקים האמריקאים. השוק כיום נותן עדיפות לבנקים שמחזירים כספי TARP. בנוסף, מצבו הפיננסי חלש ביותר: איתנותו נמוכה, איכות האשראי חלשה (יחס אשראי בעייתי של מעל ל 5% ועודפים נמוכים) והלימות הון נמוכה. עליו להמשיך לגייס הון, כדי לעמוד ביעדים רגולטוריים ובכך הוא עלול לדלל את בעלי המניות.
  • 7.
    דני 12/01/2011 14:38
    הגב לתגובה זו
    ראשית תודה על המאמר המענין! שאלה ראשונה - האם תוכלי להתיחס לבנק אוף הוואי, שהאנליסטים בחו\"ל משבחים אותו מאוד. שאלה שניה - האם תוכלי להתיחחס ולו בקצרה , לסיטי ולבנק אוף אמריקה. תודה רבה מראש!
  • לאורית גם אני מחכה לתשובה מם7 תודה (ל"ת)
    אורי 12/01/2011 15:52
    הגב לתגובה זו
  • אורית 13/01/2011 10:01
    היי דני, ניסיתי לכתוב מספר פעמים, אולי מכיוון שהתגובה ארוכה מדי זה לא מתפרסם.. אז אנסה לקצר: בנק אוף הוואי - בנק קטן מאד ולפיכך בעל סיכונים לא מבוטלים. סיטי גרופ - ניכר שיפור חד בתוצאות, מכירת מניות הממשלה והחזר הסיוע מאותתים על יציבות. בנק אוף אמריקה - גם כן שיפור חד בתוצאות, אך הוא חשוף מאד למשכנתאות למגורים בארה\"ב ועלול להפגע מנושא החקירות בנוגע לעיקולים.
  • 6.
    אודו 12/01/2011 11:51
    הגב לתגובה זו
    לפי המכפילים ולפי הצפי לשיפור ברווחים - הבנקים בארה\"ב זולים יחסית. ההערכה היא גם שהם יחלקו דיבידנדים יותר גבוהים בהמשך השנה. לפי החוק הבסיס של לקנות בזול ולמכור ביוקר - זה הזמן לקנות אותם, גם אחרי 20% עליה בשנה האחרונה.
  • 5.
    סיון 12/01/2011 11:17
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת ומאירה עיניים. עם זאת, אין לשכוח ששאיפות הבנקים האמריקניים להיעדר רגולציה ולרווחים בלתי מרוסנים היו אחת הסיבות המרכזיות למשבר הפיננסי בעולם.
  • 4.
    אורית 12/01/2011 11:12
    הגב לתגובה זו
    שלום מנטליסט ותודה על תגובתך. להערכתי שנת 2011 תהיה שנה קשה למגזר, בעיקר באירופה: הלחץ ממשבר החוב, הצמיחה הנמוכה והיעדר הביקוש לאשראי, מגזר הנדל\"ן המקרתע וכן סביבת הריבית הנמוכה, כולם יכבידו על הסקטור. עם זאת, כפי שציינתי, ישנן כמה הזדמנויות נקודתיות ויתכן שבהמשך אוכל להמליץ על כמה בנקים נוספים, בהם רואים סימני התאוששות. יש לציין שמדובר בעשרת הבנקים הגדולים והחזקים יחסית.
  • 3.
    אורית 12/01/2011 11:07
    הגב לתגובה זו
    שלום ותודה על תגובתך. בין שאר הפרמטרים שבדקתי, היו ייחס ההון הראשוני, שמשקף את צרכי גיוסי ההון כדי לעמוד בכללים רגולטוריים, רמת האשראי והפקדונות, המשקפים את הנזילות, ויחס האשראי הבעייתי, המשקף את איכות האשראי של הבנק. ההמלצות שלי התמקדו בבנקים בעלי היחסים הטובים יותר, ולהערכתי זה יאפשר להם להתמודד עם החמרה בכלכלה, במיוחד באירופה.
  • 2.
    יוסי מזרחי 12/01/2011 10:48
    הגב לתגובה זו
    בארה\"ב והן אלו באירופה יהנו משיפור בכלכלה העולמית בכלל ובכלכלות המקומיות בפרט ומצבם ישתפר - הן מבחינת האיתנות הפיננסית והן מבחינת הרווחיות (לגבי יעילות - לא בהכרח...). האם הבנקים השונים, בפרט אלו שהומלצו, יוכלו לעמוד במצב של הדרדרות במצב? האם הם ערוכים לעמוד בזעזועים חדשים - בין השאר אם משבר החובות באירופה יחמיר?
  • 1.
    מנטליסט 12/01/2011 10:19
    הגב לתגובה זו
    שלום, אורית. כרגיל, נהניתי לקרוא את כתבתך המקצועית. בנוסף, רציתי לשאול אם להערכתך שנת 2011 תיטיב עם הבנקים בכלל ובהבחנה בין ארה\"ב לאירופה בפרט. כלומר, האם את חושבת שבמהלך השנה יהיו הזדמנויות השקעה טובות יותר, או פחות, בהשוואה למצב כעת. תודה.
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.23%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות