כיל מתקרבת לרמות שיא: המיזוג הרוסי סיפק תמיכה, הטבות המס לא אושרו
חברת כיל סגרה את יום המסחר בתל אביב בעליות נאות, מה שקירב את מחיר המניה לרמות שיא הסטוריות ולקונצנזוס האנליסטים בשוק. הזינוק במניית החברה בימים האחרונים נבע בעיקר מאישור המיזוג בין יצרניות האשלג הרוסיות אורלקלי וסילביניט, פעולה שתגביר ככל הנראה את הריכוזיות בשוק הדשנים. מניית כיל עלתה היום ב-3.16% לרמה של 62 שקלים במחזור של 283 מיליון שקלים - יותר מפי שניים מהממוצע היומי בחצי השנה האחרונה. הזינוק החד שמשלימה החברה בשיעור של 15% מתחילת החודש הצמיד את מניית כיל למחיר היעד הממוצע שהעניקו לה האנליסטים בשוק. הקונצנזוס הממוצע של שישה אנליסטים בבתי ההשקעות עומד על 61 שקלים למניית כיל. מתוכם כחמישה העניקו למניה המלצת "קנייה" ואילו אנליסט בודד המליץ להחזיק במניה. כעת נשאלת השאלה האם האנליסטים יישרו קו עם מחיר המניה ויעדכנו את מחירי היעד כלפי מעלה, או שמא יעדיפו לשנות את המלצותיהם נוכח העליות האחרונות. בראיון ל-BizportalTV ב-15 בנובמבר אמר גלעד אלפר, מנהל המחקר למשקיעים מוסדיים זרים בבית ההשקעות מיטב כי "כיל זו האחזקה הכי מוצלחת היום בשוק המניות הישראלי... ההאטה הכלכלית בארה"ב לא כל-כך מפריעה כי במילא הביקוש מגיע מהמזרח הרחוק". אלפר חיזק את דבריו תוך מתן המלצת "קנייה" על כיל עם מחיר יעד של 67 שקל, זאת כאשר מחיר המניה עמד על 54.4 שקלים. יצרניות האשלג הרוסיות אורלקלי וסילביניט הודיעו אתמול על מיזוג ענק בהיקף של כ-23.9 מיליארד דולר. העסקה צפויה ליצור את חברת האשלג השנייה בגודלה אחרי פוטאש הקנדית. איחוד הכוחות בין החברות הרוסיות יהפוך אותן לחברה מאוחדת בעלת כושר יצור בגובה 17% מסך התפוקה העולמית בשוק הדשנים. בתוך כך, כושר היצור של פוטאש הקנדית, שמחזיקה ב-10% מכיל, צפוי להתרחב ל-23% מכלל התפוקה העולמית לאחר שהשלימה הרחבות בשלושה מכרות מרכזיים. מניית כיל נסחרה בסוף יוני 2008 במחיר של 80 שקלים (או 68 ש' מותאם דיבידנדים) מובילת השוק פוטאש עברה את ה-230 דולר למניה. אך משבר האשראי שפקד את השווקים באותה השנה, בהמשך למשבר הסאב-פריים, גרר אחריו מיתון עולמי והביא להתפוצצות בועת המחירים ששררה בשוק הסחורות. החברות ספגו ירידה חדה בביקושים והמניות צנחו. בשנת 2009 עם הפשרת שוקי האשראי, עלייה במחירי הסחורות והתפוגגות החששות חזרו מניות הדשנים לטפס - מניית כיל זינקה בכ-240% מהשפל שנרשם בנובמבר 2008. כיל לא תזכה להטבות מס ועדת הכספים של הכנסת החליטה סופית כי כיל לא תהנה מהטבות מס כחלק מהחוק לעידו השקעות הון בחוק ההסדרים. כתשעה מחברי הוועדה הצביעו בעד החוק ואילו שלושה נמנעו. המשמעות - כיל תשלם מס חברות בשיעור של 18% בדומה לשאר החברות במשק. נציין כי רגעים לפני אישור החוק בכנסת החליטה ועדת הכספים לתמוך בהסכם לפיו תקבל כיל הטבות מס, וזאת בניגוד לעמדת האוצר. לאחר מסע שכנועים קצר מכיוון שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, התהפכו היוצרות ובהצבעה החוזרת הוחלט על ביטול הטבות המס באופן מוחלט. "אף פעם לא באתי לדיון על חוק ספציפי אם לא הייתי חושב שזהו נושא קריטי" אמר שטייניץ. "אני מבקש בכל לשון של בקשה. זהו חוק טוב מאוד, הוא יביא מקומות עבודה למדינה והוא יסייע לנגב ולגליל. אני מבקש מחברי הוועדה, גם לי אכפת מכיל ומעובדיה".
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
