כיל מתקרבת לרמות שיא: המיזוג הרוסי סיפק תמיכה, הטבות המס לא אושרו
חברת כיל סגרה את יום המסחר בתל אביב בעליות נאות, מה שקירב את מחיר המניה לרמות שיא הסטוריות ולקונצנזוס האנליסטים בשוק. הזינוק במניית החברה בימים האחרונים נבע בעיקר מאישור המיזוג בין יצרניות האשלג הרוסיות אורלקלי וסילביניט, פעולה שתגביר ככל הנראה את הריכוזיות בשוק הדשנים.
מניית כיל עלתה היום ב-3.16% לרמה של 62 שקלים במחזור של 283 מיליון שקלים - יותר מפי שניים מהממוצע היומי בחצי השנה האחרונה.
הזינוק החד שמשלימה החברה בשיעור של 15% מתחילת החודש הצמיד את מניית כיל למחיר היעד הממוצע שהעניקו לה האנליסטים בשוק.
הקונצנזוס הממוצע של שישה אנליסטים בבתי ההשקעות עומד על 61 שקלים למניית כיל. מתוכם כחמישה העניקו למניה המלצת "קנייה" ואילו אנליסט בודד המליץ להחזיק במניה. כעת נשאלת השאלה האם האנליסטים יישרו קו עם מחיר המניה ויעדכנו את מחירי היעד כלפי מעלה, או שמא יעדיפו לשנות את המלצותיהם נוכח העליות האחרונות.
בראיון ל-BizportalTV ב-15 בנובמבר אמר גלעד אלפר, מנהל המחקר למשקיעים מוסדיים זרים בבית ההשקעות מיטב כי "כיל זו האחזקה הכי מוצלחת היום בשוק המניות הישראלי... ההאטה הכלכלית בארה"ב לא כל-כך מפריעה כי במילא הביקוש מגיע מהמזרח הרחוק". אלפר חיזק את דבריו תוך מתן המלצת "קנייה" על כיל עם מחיר יעד של 67 שקל, זאת כאשר מחיר המניה עמד על 54.4 שקלים.
יצרניות האשלג הרוסיות אורלקלי וסילביניט הודיעו אתמול על מיזוג ענק בהיקף של כ-23.9 מיליארד דולר. העסקה צפויה ליצור את חברת האשלג השנייה בגודלה אחרי פוטאש הקנדית. איחוד הכוחות בין החברות הרוסיות יהפוך אותן לחברה מאוחדת בעלת כושר יצור בגובה 17% מסך התפוקה העולמית בשוק הדשנים.
בתוך כך, כושר היצור של פוטאש הקנדית, שמחזיקה ב-10% מכיל, צפוי להתרחב ל-23% מכלל התפוקה העולמית לאחר שהשלימה הרחבות בשלושה מכרות מרכזיים.
מניית כיל נסחרה בסוף יוני 2008 במחיר של 80 שקלים (או 68 ש' מותאם דיבידנדים) מובילת השוק פוטאש עברה את ה-230 דולר למניה. אך משבר האשראי שפקד את השווקים באותה השנה, בהמשך למשבר הסאב-פריים, גרר אחריו מיתון עולמי והביא להתפוצצות בועת המחירים ששררה בשוק הסחורות. החברות ספגו ירידה חדה בביקושים והמניות צנחו.
בשנת 2009 עם הפשרת שוקי האשראי, עלייה במחירי הסחורות והתפוגגות החששות חזרו מניות הדשנים לטפס - מניית כיל זינקה בכ-240% מהשפל שנרשם בנובמבר 2008.
כיל לא תזכה להטבות מס
ועדת הכספים של הכנסת החליטה סופית כי כיל לא תהנה מהטבות מס כחלק מהחוק לעידו השקעות הון בחוק ההסדרים. כתשעה מחברי הוועדה הצביעו בעד החוק ואילו שלושה נמנעו. המשמעות - כיל תשלם מס חברות בשיעור של 18% בדומה לשאר החברות במשק.
נציין כי רגעים לפני אישור החוק בכנסת החליטה ועדת הכספים לתמוך בהסכם לפיו תקבל כיל הטבות מס, וזאת בניגוד לעמדת האוצר. לאחר מסע שכנועים קצר מכיוון שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, התהפכו היוצרות ובהצבעה החוזרת הוחלט על ביטול הטבות המס באופן מוחלט.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
