כיל מתקרבת לרמות שיא: המיזוג הרוסי סיפק תמיכה, הטבות המס לא אושרו
חברת כיל סגרה את יום המסחר בתל אביב בעליות נאות, מה שקירב את מחיר המניה לרמות שיא הסטוריות ולקונצנזוס האנליסטים בשוק. הזינוק במניית החברה בימים האחרונים נבע בעיקר מאישור המיזוג בין יצרניות האשלג הרוסיות אורלקלי וסילביניט, פעולה שתגביר ככל הנראה את הריכוזיות בשוק הדשנים.
מניית כיל עלתה היום ב-3.16% לרמה של 62 שקלים במחזור של 283 מיליון שקלים - יותר מפי שניים מהממוצע היומי בחצי השנה האחרונה.
הזינוק החד שמשלימה החברה בשיעור של 15% מתחילת החודש הצמיד את מניית כיל למחיר היעד הממוצע שהעניקו לה האנליסטים בשוק.
הקונצנזוס הממוצע של שישה אנליסטים בבתי ההשקעות עומד על 61 שקלים למניית כיל. מתוכם כחמישה העניקו למניה המלצת "קנייה" ואילו אנליסט בודד המליץ להחזיק במניה. כעת נשאלת השאלה האם האנליסטים יישרו קו עם מחיר המניה ויעדכנו את מחירי היעד כלפי מעלה, או שמא יעדיפו לשנות את המלצותיהם נוכח העליות האחרונות.
בראיון ל-BizportalTV ב-15 בנובמבר אמר גלעד אלפר, מנהל המחקר למשקיעים מוסדיים זרים בבית ההשקעות מיטב כי "כיל זו האחזקה הכי מוצלחת היום בשוק המניות הישראלי... ההאטה הכלכלית בארה"ב לא כל-כך מפריעה כי במילא הביקוש מגיע מהמזרח הרחוק". אלפר חיזק את דבריו תוך מתן המלצת "קנייה" על כיל עם מחיר יעד של 67 שקל, זאת כאשר מחיר המניה עמד על 54.4 שקלים.
יצרניות האשלג הרוסיות אורלקלי וסילביניט הודיעו אתמול על מיזוג ענק בהיקף של כ-23.9 מיליארד דולר. העסקה צפויה ליצור את חברת האשלג השנייה בגודלה אחרי פוטאש הקנדית. איחוד הכוחות בין החברות הרוסיות יהפוך אותן לחברה מאוחדת בעלת כושר יצור בגובה 17% מסך התפוקה העולמית בשוק הדשנים.
בתוך כך, כושר היצור של פוטאש הקנדית, שמחזיקה ב-10% מכיל, צפוי להתרחב ל-23% מכלל התפוקה העולמית לאחר שהשלימה הרחבות בשלושה מכרות מרכזיים.
מניית כיל נסחרה בסוף יוני 2008 במחיר של 80 שקלים (או 68 ש' מותאם דיבידנדים) מובילת השוק פוטאש עברה את ה-230 דולר למניה. אך משבר האשראי שפקד את השווקים באותה השנה, בהמשך למשבר הסאב-פריים, גרר אחריו מיתון עולמי והביא להתפוצצות בועת המחירים ששררה בשוק הסחורות. החברות ספגו ירידה חדה בביקושים והמניות צנחו.
בשנת 2009 עם הפשרת שוקי האשראי, עלייה במחירי הסחורות והתפוגגות החששות חזרו מניות הדשנים לטפס - מניית כיל זינקה בכ-240% מהשפל שנרשם בנובמבר 2008.
כיל לא תזכה להטבות מס
ועדת הכספים של הכנסת החליטה סופית כי כיל לא תהנה מהטבות מס כחלק מהחוק לעידו השקעות הון בחוק ההסדרים. כתשעה מחברי הוועדה הצביעו בעד החוק ואילו שלושה נמנעו. המשמעות - כיל תשלם מס חברות בשיעור של 18% בדומה לשאר החברות במשק.
נציין כי רגעים לפני אישור החוק בכנסת החליטה ועדת הכספים לתמוך בהסכם לפיו תקבל כיל הטבות מס, וזאת בניגוד לעמדת האוצר. לאחר מסע שכנועים קצר מכיוון שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, התהפכו היוצרות ובהצבעה החוזרת הוחלט על ביטול הטבות המס באופן מוחלט.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 1.07% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
