סוף לפרשת הבקדייטינג? קובי אלכסנדר ישלם 54 מיליון ד' במסגרת פשרה עם רשות ני"ע בארה"ב

מנכ"ל קומברס לשעבר, שנמלט לנמיביה בשל פרשת הקדייטינג המפורסמת, הגיע להסכם עם הרשויות. עורך דינו: "אלכסנדר שמח להגיע לפתרון התביעה שהוגשה נגדו ולשים את העניינים הללו מאחוריו"
ליאור נחום |

מנכ"ל חברת קומברס לשעבר, קובי אלכסנדר, שנמלט לנמיביה בשל פרשת הקדייטינג המפורסמת, הגיע לפשרה במסגרת הסדר שהתנהל כנגדו בעקבות תביעה אזרחית שהגישה כנגדו רשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC). במסגרת ההסכם אלכסנדר ישלם סכום של 54 מיליון דולר כדי לסגור את ההליכים המרכזיים.

אלכסנדר המתגורר בנמיביה מאז שנת 2006, מסר באמצעות עורך דינו כי הוא "שמח להגיע לפתרון התביעה האזרחית שהוגשה נגדו ולשים את העניינים הללו מאחוריו". באותה השנה התווסף שמו של קובי אלכסנדר לרשימת המבוקשים ביותר של ה- FBI והוגש כנגדו כתב אישום בגין עבירות מרובות של קשירת קשר לביצוע מעשי מרמה.

בקדייטינג (תיארוך לאחור) הוא שינוי רטרואקטיבי במועד הענקת כתבי אופציה למניה, לתאריך שבו מחירה היה בשפל, כך שמימוש האופציה יניב רווח מרבי למחזיק בה. במהלך ההיסטוריה, בקדייטינג בוצע בדרך כלל על ידי בכירים בחברה ציבורית שהעניקה להם את האופציות, זאת במטרה להגדיל הרווחים.

הסיפור בנוגע לחלוקת האופציות בקומברס ראה אור ב-14 למרץ בשנת 2006 לאחר שקומברס הפתיעה את ציבור המשקיעים והודיעה על דחיית פרסום דו"חותיה ל-SEC ועל הקמת ועדה מיוחדת בהרכב חברי מועצת המנהלים, אשר תבדוק נושאים הקשורים להענקת אופציות.

ב-17 למרץ דיווחה קומברס כי ייתכן ותאלץ להגיש מחדש את דו"חותיה הרבעוניים בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2005 ושל השנים 2001-2004. כתוצאה מפרסום הפרשה, איבדה המנייה קרוב ל-20% מערכה בתוך כחודש. התביעה היצוגית כללה את כל המשקיעים אשר רכשו את מניות קומברס החל מתאריך ה-30 לאפריל בשנת 2001 ועד לתאריך ה-16 באפריל בשנת 2006.

הבדיקה בקומברס, שהחלה בעקבות בדיקה שערך ה'וול סטריט ג'ורנל' במועדי חלוקת האופציות, הביאה להתפטרותו של היו"ר והמנכ"ל אלכסנדר, סמנכ"ל הכספים דייוויד קריינברג והיועץ המשפטי וויליאם סורין. במקביל החל משרד התובע המחוזי בניו-יורק לבחון את פרטי הפרשה, וחודשים אחדים לאחר מכן הוגשו כנגד אלכסנדר, קריינברג וסורין כתבי אישום פליליים לבית המשפט הפדרלי בברוקלין, ובהמשך אף למעצרם של שני האחרונים.

טענת הרשויות האמריקניות היתה ששלושת מנהלי החברה קיבלו אופציות בתוך הכסף שלא דווחו כלל ולא נרשמו כהלכה בספרים, וגילמו בתוכן רווח מהותי מיידי. אלכסנדר הרוויח 138 מיליון דולר בין 1991 ל-2001 ממכירת אופציות שביסודן בקדייטינג, 6.4 מיליון דולר מתוך סכום זה מקורו באופציות שהיו בתוך הכסף בעת ההענקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)