נדחתה הבקשה לדיון נוסף בעניין פס"ד חכשורי

עו"ד , רו"ח (כלכן) ארז בוקאי

נדחתה הבקשה לדיון נוסף בעניין הכללת עלויות פינוי דיירים בשווי המכירה תקציר דנ"א 1047/10
עו"ד לילך דניאל |

תקציר דנ"א 1047/10

1. פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ;

2. אביוד חברה לבנין ועבודות עפר בע"מ

נ' מנהל מיסוי מקרקעין אזור תל אביב

בית המשפט העליון דחה את העתירה לקיום דיון נוסף בעניין הכללת עלויות פינוי דיירים בשווי המכירה, וקבע כי פסק הדין נשוא העתירה אינו עומד בסתירה להלכות קודמות, לרבות הילכת שרביט (שעניינה הוצאות פיתוח).

רקע עובדתי וטענות הצדדים

מדובר בעתירה לקיום דיון נוסף בעניין ע"א 3534/07 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ. העותרות הן חברות קבלניות שזכו במכרז להקמת פרויקט "פינוי-בינוי" בשכונת "הארגזים" בתל-אביב, אשר פורסם על ידי מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל-אביב-יפו. במסגרת מסמכי המכרז והסכם הפיתוח שנכרת בין מינהל מקרקעי ישראל לבין העותרות, הוסכם כי העותרות ישאו בהוצאות פינוים של התושבים המחזיקים בקרקע. עלות הפינוי הוערכה ב-90 מיליון ש"ח לערך, בתוספת דמי חכירה בסך 1.25 מיליון ש"ח.

בית המשפט העליון פסק כי "שווי המכירה" ייקבע על פי עלות רכישת מכלול הזכויות במקרקעין (לרבות עלויות הפינוי). נפסק כי במקרה זה חלקי התמורה (תמורת החכירה והוצאות הפינוי) שלובים זה בזה ולא ניתן להפריד ביניהם.

העותרות סבורות כי יש מקום לקיים דיון נוסף בשאלת אופן חישוב "שווי המכירה" במקרה זה. לשיטתן, בפסק הדין נקבעה הלכה חדשה, העומדת בסתירה להלכות קודמות - לרבות ההלכה שנקבעה בהילכת שרביט (ע"א 2960/95). בין השאר טוענות העותרות כי ההכרעה שהתקבלה בפסק הדין פוגעת במעמדו של עיקרון "התמורה המוסכמת", בהעדיפה את עיקרון "צירוף כל התמורות" על פניו.

מנגד, המשיב סבור כי אין מקום לקיים דיון נוסף בפסק הדין. המשיב סומך את ידיו על ההבחנה שנעשתה בפסק הדין בין המקרה שלפנינו לבין פרשת שרביט, ולנוכח זאת הוא סבור כי פסק הדין אינו עומד בסתירה להלכה שנקבעה שם.

דיון

הליך הדיון הנוסף שמור למקרים חריגים ונדירים, שבהם פסק בית המשפט העליון הלכה חשובה, קשה, חדשה, או כזו העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). אלא שפסק הדין במקרה זה אינו עומד בסתירה להלכות קודמות של בית משפט זה, לרבות ההלכה שנקבעה בעניין שרביט, שם ניתן היה להפריד בין ההתחייבות לרכישת הזכויות בקרקע, לבין ההתחייבות הנפרדת לתשלום בעבור הוצאות הפיתוח. ואולם, אין בכך כדי לחייב תוצאה דומה במקרה אחר שנסיבותיו שונות.

במקרה זה, על יסוד בחינת מכלול ההסכמים בין הצדדים, בא בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי ההתחייבויות שנטלו על עצמן העותרות שלובות זו בזו, ולא ניתן להפריד ביניהן.

גם הכרעותיו של בית המשפט באשר לעיקרון "צירוף כל התמורות" אינן חורגות מן הכללים שהותוו בפסיקה לעניין זה. עיקרון "צירוף כל התמורות" מורה כי בחישוב "שווי המכירה" יובאו בחשבון כל התמורות שהתחייב הקונה להעביר לידי המוכר, הן הישירות והן העקיפות. עיקרון זה מבטא למעשה את תפיסת היסוד בדיני המסים, שלפיה יש למסות את העסקה בהתאם למהותה הכלכלית האמיתית.

זאת ועוד, אין מדובר בסתירה לעיקרון "התמורה המוסכמת". שני העקרונות האלה אינם עומדים בסתירה זה לזה, אלא האחד משמש לפירושו של השני. עיקרון "צירוף כל התמורות" משמש כלי המסייע בהבנת "התמורה המוסכמת", קרי בהבנת מכלול ההסכמות שנרקמו בין הצדדים. כך אכן נעשה במקרה שלפנינו, ובנסיבות אלה אין מקום לקיים דיון נוסף בעניינן של העותרות.

תוצאה

העתירה נדחתה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).