רינה דגני משיבה מלחמה: יש מספיק דירות ומאמציו של פישר לא יצרו שינוי דרמטי
בעקבות דברי נגיד בנק ישראל סטנלי פישר במסיבת העיתונאים היום (א') אמרה מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה ומתכננת ערים, ד"ר רינה דגני, כי היצע הדירות במשק הישראלי הוא "מספיק" וכי בעניין זה אין לפישר יכולת לחולל שינוי מהותי בשוק.
"אני רוצה לנפץ את המיתוס שאין מספיק היצע דירות, יש מספיק דירות בשוק וכל מאמציו של נגיד בנק ישראל בעניין זה לא יחוללו שינוי דרמטי בשוק. הנגיד סבור שריבית נמוכה מעודדת שוק נדל"ן סוער, אולם המציאות מוכיחה שגם העלאת הריבית לא משנה בדרך כלל את התנהגות השוק".
מוקדם יותר היום, סטנלי פישר, כינס
"מחירי הדירות עולים מהר מאוד ואנחנו כל הזמן בודקים את המצב. קיים פיגור בנתונים לגבי מחירי הדירות והוא לא קטן", אמר פישר. אני מניח שיש איזושהי האטה בקצב העלייה של מחירי הדירות. אם הגידול בהיצע לא ימשך ניאלץ לנקוט בצעדים נוספים".
בתגובה לדברים אלה, אמרה דגני כי "מבדיקות שערכנו עולה כי אין כל צורך בהגדלת היצע הדירות, משום שכבר כיום יש מספיק דירות בידיים פרטיות, אלא שמלאי הדירות עבר בשנה האחרונה מיזמים וקבלנים לידי ציבור רוכשי הדירות - המשקיעים, והן לא השתחררו עדיין לשוק כי מרבית הדירות מצויות כיום בבנייה, אבל זה יקרה לאט, אבל יקרה".
"השוק בישראל צורך בין 30-35 אלף דירות בשנה, וזה מה שהוא מקבל בשבע השנים האחרונות בממוצע. אם השוק צורך רק את זה וזה מה שבונים, אז אין שום בעיה, הוסיפה דגני. "אני מניחה שמהלכיו של הנגיד נועדו לגרום לציבור להימנע מלהיכנס לשוק הנדל"ן, אבל יש למהלכים הללו השפעה קצרת טווח בלבד, ליום או יומיים, מי שצריך דירה חוזר לשוק הנדל"ן זמן קצר לאחר-מכן, בכל שיעור ריבית שיהיה, כי אין לרוכשי הדירות הרבה ברירות".
מתוך המחקר שערכה דגני, עולה כי בכל שנה משבע השנים האחרונות נבנו בישראל כ-30-32 אלף דירות. הגידול של משקי הבית בישראל בכל אחת מארבע השנים האחרונות היה כ-32 אלף יחידות במגזר היהודי ו-8,000 במגזר הלא יהודי. "זהו בדיוק המלאי המצוי כיום בשוק", אמרה דגני. "כאשר חלק מהדירות כבר נבנו וחלקן בשלבי בנייה מתקדמים".
הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.7% מהתוצר, לעומת 4.8% בחודש הקודם; הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-16.7% מתחילת השנה; גביית המסים הישירים עלתה ב-13% באוגוסט
נתוני משרד האוצר לחודש אוגוסט מצביעים על המשך מגמת השיפור בגירעון התקציבי. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 98 מיליארד שקל, המהווים 4.7% מהתוצר - ירידה של 0.1% לעומת החודש הקודם. הנתונים טובים, אבל ההישג הזה נובע מגביית מסים מואצת ולא משליטה על הוצאות המדינה שכאמור עולות בהתאם לצרכי המלחמה.
הגירעון החודשי הצטמצם - באוגוסט נרשם גירעון של 9.5 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד בחודש המקביל אשתקד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 46.7 מיליארד שקל, ירידה משמעותית לעומת 84.3 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024.
זינוק בהכנסות ממסים
הכנסות המדינה באוגוסט הסתכמו ב-43.9 מיליארד שקל. מתחילת השנה נגבו 367.6 מיליארד שקל, גידול של 16.7% לעומת אשתקד. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-20% והכנסות ממסים עקיפים ב-11.5%.
רשות המסים דיווחה על עלייה ריאלית של 11% בגביית המסים באוגוסט בשיעורי מס אחידים. בולטת העלייה במס הכנסה מחברות (14%), בניכויים משכר (11%) ובמיסוי מקרקעין (30%). גביית המע"מ זינקה ב-19%, כאשר חלק מהעלייה נובע מהעלאת שיעור המע"מ ל-18%. רשות המסים פועלת יותר כדי לגבות סכומים שלא נגבו ופועלת יותר בביקורות מס ומע"מ כדי להגדיל את הקופה, אבל הסיבה העיקרית לגידול במסים היא גביית מסים כתוצאה מחקיקה חדשה לרבות, המיסוי על רווחים כלואים שמביא פירמות ופרטיים לשלם יותר מס בשוטף, לרבות על דיבידנדים שהם מחלקים.
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל לחצי המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות הממשלה - ההוצאות באוגוסט עמדו על 53.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הוצאו 414.3 מיליארד, גידול מתון של 3.7% לעומת אשתקד. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-4.3%, בעוד שהוצאות מערכת הביטחון ירדו ב-1.8%. הירידה נובעת מהוצאות גדולות מאוד שהיו בשנה שעברה, אבל הציפיות היו שהתקציב ביטחון יירד עוד יותר ונראה שעל רקע האצת המלחמה בספטמבר ההוצאות הביטחוניות צפויות לעלות.
