גבעות בדו"ח חלקי ומסוייג: כלל פיננסים - "דו"ח חלש, אך לא בהכרח סוף הסיפור"
פורסם לראשונה: 16:25 עדכון אחרון: 18:50
לאחר המתנה מורטת עצבים של המשקיעים ברקע לסאגה שהתנהלה בין רשות ני"ע לשותפות חיפושי הנפט גבעות עולם, עם סגירת המסחר היום (ג') פרסמה גבעות את הדו"ח ההנדסי, זאת
בעוד שמשקיעים ציפו לדו"ח סופי שיספק פרטים מלאים על הקידוח, הדו"ח שפורסם היה חלקי מבחינת התמונה שמציג. עם זאת, הדו"ח שפרסמה גבעות עמוס בנתונים, באורך של 12 עמודים וכולל מונחים טכניים. הנתונים בדו"ח הם רבים, כאשר כמעט כל מספר שניתן נתון להתקיימותם של תנאים מקדימים, או שמבוססים גם על הערכות ולא רק על המבחני ההפקה שבוצעו. נתונים מלאים יותר יתכן ויתגלו לאחר ביצוע מבחני ההפקה בשכבות קרקע נוספות בחודש הבא על כן, צריך לעשות הפרדה בין הנתונים הוודאיים, לבין ההערכות השונות.
מאגר של 44 מיליון חביות לפי מקטעים 1 עד 6
נזכיר כי הדו"ח פורסם רק לאחר שקיבל את אישורה של רשות ניירות ערך לאחר שהרשות החליטה להשעות את גבעות מהמסחר בשל הדיווחים המעורפלים שהעבירה. בטרם פרסום הדיווח אודות הדו"ח ההנדסי
אחד הדברים שחסרים בדו"ח הינו הערכת ההסתברות שגבעות תצליח להפיק את ההערכות שפרסמה. בדיווח שפרסמה, השותפות ציינה כי אין לה את המומחיות הדרושה לקביעה זו והיא אינה מצויידת בחוות דעת של מומחה בעניין.
קידוח 'מגד 5' סופג נפט משטח של 4.4 ק"מ רבוע, עליו מבוסס הדיווח. גבעות מציינת בדו"ח כי לפי מבחני ההפקה שעובדו על ידי החברה החיצונית עולה כי נמצא נפט בהיקף של 44 מיליון חביות. אלה הנתונים היחידים שמבוססים במלואם על מבחני ההפקה, שנעשו רק בחלק מהשכבות בקרקע, במקטעים 1 עד 6.
באשר להערכות לגבי מאגר הנפט בקידוח כולו, יחד עם מקטעים 7 ו-8 בהם לא בוצעו מבחני הפקה, השותפות מעריכה שיימצא נפט בהיקף של 84 מיליון חביות נפט. נזכיר כי המבחנים במקטעים אלה ייערכו רק בחודש הבא וכל הנתונים הכוללים אותם, מבוססים על הערכות בלבד.
באשר לפוטנציאל ההפקה, גבעות מתייחסת בהודעתה לבאר כולה, כולל מקטעים 7 ו-8 אשר עדיין לא נבדקו, ואינה מספקת נתונים לגבי יכולת ההפקה מהמקטעים 1 עד 6 לבדם.
החלום: קצב הפקה של 2,000 חביות נפט ליום, ואף יותר
תחת הנתונים הקיימים, בהנחה שגם במקטעים 7 ו-8 יימצא נפט, גבעות צופה שיעור הפקה מהבאר כולה של 2.4 מיליון חביות, זאת מבלי לבצע פעולת המרצה (frac), פעולות שמטרתן הגברת זרימת הנפט. גבעות מציינת כי לאחר ביצוע פעולת המרצה אך ללא פעולה שנקראת "הרמה מלאכותית", תוכל להפיק מהבאר נפט בהיקף 3.18 מיליון חביות. כמו כן, גבעות מציינת שאם תבצע "הרמה מלאכותית", כמות הנפט שתוכל להפיק מבאר 'מגד 5' תוכפל פי 4 ל-13.2 מיליון חביות. נציין כי במהלך מבחני ההפקה גבעות נתקלה בקשיים בביצוע פעולות ההמרצה, אך אין זה בהכרח מעיד על העתיד.
"הרמה מלאכותית" היא פעלות סיוע חיצוני להפקה שבה מוזרם גז בעומקים מסויימים אל תוך צינור הפקת הנפט לשם דחיסת הנפט כלפי מעלה. לפי הדיווח של גבעות, מדובר בפעולה סטנדרטית שמשתמשים בה במרבית שדות הנפט בעולם.
באשר לקצב ההפקה האפשרי, גבעות מציינת כי במידה ושיטות ההמרצה וההרמה המלאכותית יעלו יפה, היא תוכל להפיק במשך תקופה ארוכה כ-2,000 חביות ליום. כמו כן, השותפות מציינת כי ניתן יהיה להעלות את קצב ההפקה לתקופה של 5 שנים. בשנתיים מתוך החמש, גבעות מעריכה שתצליח להפיק נפט בקצב של כ-5,000 חביות ביום.
האם הגז יקשה על הפקת הנפט?
חלק נפרד מהדיווח מוקצה ליכולת הפקת הגז. השותפות מציינת כי יחד הגז/נפט במאגר הוא גבוה יחסית, בהיקף אנרגטי של 30%. כלומר, על כל 10 חביות נפט במאגר נמצא גז בהיקף של 3 חביות נפט. גבעות מציינת כי אין בידיה כרגע תוכנית לשיווק (מכירה) הגז ועל כן בוחנת אפשרות להחזרתו למאגר או לחילופין שריפתו. בכדי לשרוף את הגז, שנמצא בהיקף יחסית גדול, גבעות תזדקק לאישור של משרד להגנת הסביבה מכיוון שמדובר בפליטה של גזי חממה.
כלל פיננסים: "במבט ראשון, הדוח שפירסמה גבעות חלש"
"במבט ראשון, הדוח ההנדסי שפירסמה גבעות הינו חלש", כך העריך אנליסט האנרגיה בכלל פיננסים, ירון זר, בתגובה ראשונית לדיווח של השותפות. לדבריו, הדוח מצביע על כך שבקידוח ניתן יהיה להפיק, תחת "הנחה אופטימית", כ-13 מיליון חביות נפט, "נמוך משמעותית מהערכות שרווחו בקרב המשקיעים לאחרונה".
עם זאת, בעוד שהדו"ח הספציפי הזה אולי לא מרשים במיוחד, אין הדבר בוודאות סותם את הגולל על שדה 'מגד' כולו. "לא בהכרח מדובר בסוף הסיפור", אומר זר, "השטח הכולל גדול משמעותית מהשטח של 'מגד 5' בו בוצע הקידוח וגבעות מרמזת בדוח כי קיים פוטנציאל רב נוסף ביתרת השטח".
זר מאמין שהמשקיעים יגלו זהירות עד שיקבלו איתותים ודאיים יותר מהשותפות: "להערכתי, המשקיעים יזהרו ולא יניחו כי כמות הנפט בפועל תיגזר באופן לינארי לגבי כל השטח מתוך נתוני 'מגד 5'. אם כך, המשקיעים ינקטו גישה זהירה עד לקבלת ממצאים נוספים שעשויים להיות חיוביים או שליליים."
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
