היערכות לקראת השינוי במעמד הקופות המרכזיות לפיצויים ב-2011
בתיקון שבוצע בשנת 2008 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, נקבע שבשנים 2008 עד 2010 יוכל מעביד להפקיד לקופה מרכזית לפיצויים רק אם ביצע הפקדות לקופה המרכזית בשנת 2007, בעבור עובדים שעבדו אצלו בשנה זו.
החל בשנת 2011 כבר לא יהיה אפשר להפקיד בקופה מרכזית לפיצויים, ומכאן שמשנת 2011 ואילך יהיה אפשר להפקיד לפיצויים בלבד רק בקופות אישיות לפיצויים, שהן קופות גמל שאינן משלמות לקצבה. בהקשר האמור נזכיר כי לקופות גמל שהן קופות משלמות לקצבה, אפשר להפקיד לפיצויים רק אם המעביד מפקיד לפחות 5% לתגמולים באופן שוטף (ובמקרה זה נדרש העובד להפקיד לתגמולים לפחות 5% אף הוא).
יצוין שבדומה לקופה מרכזית לפיצויים ובשונה מקופות גמל לקצבה, בקופות אישיות לפיצויים רשאי המעביד (על פי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963; להלן: "חוק פיצויי פיטורים") להחתים את עובדיו על סעיף המאשר לו למשוך בחזרה את הכסף שהפקיד בקופה במקרה של התפטרות שאינה מזכה בפיצויי פיטורים.
בנוגע לכספים שנצברו בקופה המרכזית לפיצויים - יהיה אפשר להמשיך ולשלם מהם פיצויים לעובדים גם בשנת 2011 ובשנים שלאחר מכן, ללא תלות במועד תחילת עבודתם של אותם עובדים, כלומר יהיה אפשר לשלם מהקופה המרכזית גם בעבור עובדים שהחלו לעבוד אצל המעביד בשנת 2008 ואילך.
אפשרות נוספת היא לבקש מרשות המסים (מס הכנסה) להעביר את הכספים שנצברו בקופה המרכזית לחשבונות פיצויים אישיים של העובדים. רשות המסים נעתרת בדרך כלל לבקשה. במכתב הבקשה להעברת הכספים בין הקופות בפטור ממס יש לפרט את שם הקופה המרכזית המעבירה, את שמות הקופות האישיות שאליהן מועבר הכסף ואת שמות העובדים והסכומים המועברים לכל קופה.
יש לוודא כי לאחר ההעברה לא יהיו מופקדים בשתי קופות הפיצויים של העובד פיצויים בסכום העולה על חבות המעביד לשלם לו פיצויים לפי חוק פיצויי פיטורים, ולציין זאת במכתב הבקשה. למכתב יש לצרף אישור מרואה החשבון של המעסיק, המאשר שהוא מפקח על ביצוע ההעברה על פי הפירוט שניתן בבקשה עצמה.
באפשרות השנייה של פיצול הכספים שבקופה המרכזית לקופות אישיות גלום יתרון, שכן רשות המסים (מס הכנסה) לא תאפשר לבצע רצף קצבה בגין כספים שיישארו מופקדים בקופות פיצויים מרכזיות וישולמו כפיצויים לעובדים. לעומת זאת, העברתם לקופות שאינן משלמות לקצבה תגרור את סיווגן בקוד קופה קצבתי (6) שלעתים יאפשר קבלת אישור לרצף קצבה, ובכך יקטין את תשלום המס בפרישה מעבודה.
אם לאחר פיצול הקופה המרכזית לקופות אישיות יוותרו כספים בקופה המרכזית, וסך הכספים המיועדים לפיצויים בכל קופות הגמל, לרבות בקופות המשלמות לקצבה ("סך היעודה לפיצויים"), יהיה גבוה מסך התחייבות המעביד לפיצויים בעבור כל עובדיו (סך הכספים המחושב על בסיס שכרם האחרון), ובהנחה שכל עובדי המעביד יפרשו מהעבודה ("סך העתודה לפיצויים"), יהיה אפשר להגיש בקשה לבית הדין לעבודה להשיב את הפער הכספי שבין "היעודה" ל"עתודה" לידי המעביד.
נזכיר שההשבה חייבת במס אצל המעביד ככל הכנסה רגילה, ועל הקופה לנכות מהסכום המועבר מס במקור בשיעור 40%. אפשר להגיש לפקיד השומה בקשה להקטנת סכום זה, בין היתר בגין הפסדים של המעביד המועברים משנים קודמות או בגין הפסדים בשנה הנוכחית.
מאת: רו"ח (עו"ד) קובי שטיינמץ ויועץ מס קובי יתח. הכותבים הם שותפים במשרד שטיינמץ, עמינח ושות' רואי חשבון, המתמחה בתחומי המיסוי השונים (מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מע"מ, קבלנים, מיסוי שוק ההון, היי טק) ומדורג בין עשרת המשרדים הגדולים בישראל www.cpa.co.il

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
