סיכום שבוע בשוק המעו"ף: עלייה בסטיית התקן ושוק שמאופיין ברובו בפסימיות
השוק ירד השבוע ירידה חדה בהמשך לירידה מרגע הפקיעה בשבוע שעבר. ביום ראשון פתח המדד ב-1095 כשסטיית התקן באיזור הכסף עמדה על 19.5%וכן ניתן היה לראות לחץ מכירות על מחיר החוזים. לחץ זה נמשך כל יום ראשון ושני כשספיחי הפקיעה נראו עדיין אצל השחקנים שמחזיקים נכס בסיס ממונף עוד מרגע הפקיעה. נכס בסיס זה שוחרר לאורך ימים ראשון עד שלישי כששוקי העולם ברקע לא תרמו ליציבות ולתחושת הבטחון אצל השחקנים.
לקראת סוף יום שלישי ירדה הסטיה לרמה של 18% כשאופציות ה-CALL מחוץ לכסף נלחצו ל-14% בלבד (והסיבה לכך היא כי המשקיעים חשבו שברור שלמדדים אלו לא יחזור השוק בקרוב) כשהן החוזים בחו"ל, הן "נבואות הזעם" של מנהיגי הדעה (גם בארץ וגם בחו"ל) והן התנהלות השוק (המשקיעים חשבו שהשוק נראה כ"כ רע...) ממשיכים ללחוץ על מחירי ההגנות ועל מחירי החוזים ומורידים את השוק מטה.
השבוע התאפיין בשלוש אסטרטגיות מסחר "נבחרות" ע"י השחקנים הגדולים אשר השפיעו על תמחור הנגזרים:
1. איסוף מרווחים יורדים הממומנים ע"י אופציות CALL מחוץ לכסף.
2. כתיבת שוקתות בדלתא 15% - 25%.
3. במיוחד באמצע יום רביעי וחמישי התעוררו מחזורי המסחר כשגופים גדולים החלו לאסוף מעט חוזים סינטטים בפוזיצית לונג, תוך הקפצת מחיר החוזה אל ה-ASK ואת מדד המעו"ף מעלה.
ביום רביעי הפתיע השוק הן בפתיחה "חזקה" לרמה של 1063 נק' והן בעליית סטיה מינורית לרמה של 20%. למרות ירידת השערים בארה"ב ועליית הסטיה שם, אפקט החוזה העתידי המשיך לשחק תפקיד (דעת המשקיעים היתה שעדיף שוק יורד בארה"ב ב-4% וחוזה למחרת ללא שינוי מאשר שוק בארה"ב ללא שינוי וחוזה עתידי יורד 4%למחרת ...) אמרו כולם שהם ממשיכים לסחור את המדד בעלית סטיה (סוף סוף) לכיוון 22.5% לאורך יום חמישי.
בסך הכל אופיין השוק ברובו בפסימיות, כשיחס ה- P/C נסחר מעט מעל 1, הריסק מעל 4% ושיפוע הסקיו פתח ב-0.7% והתמתן לכ-0.5%.
סטיות התקן הגלומות באופציות הינן 22% באופציות הקצרות, ו-21.4% באופציות הבינוניות כשהסטיה בפועל הנה 17.8% בשנה האחרונה, 17.3% בחודש האחרון ו-16.9% בשבוע האחרון (במדידה חצי שעתית). הסוחרים הגדילו את הכתיבות מ-220 אלף בתחילת השבוע לכ-330 אלף פוזיציות פתוחות שמרכזן ב-1100-1110 נק' כשהם פותחים את חודש המסחר בדימום קל על פוזיציות בינוניות.
שבת שלום.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".