זהירות - עדיין מוקדם להספיד את המשבר הגדול באירופה

רן קבין מספק הסבר ללחץ שעל בורסת ת"א ומסביר מדוע צריך להתייחס לעליות האחרונות בחשדנות
רן קבין |

בעוד שהשווקים בכל העולם טיפסו בחדות בימים האחרונים, דווקא בישראל השוק הגיב במתינות רבה. היות שמצבה הכלכלי של ישראל דווקא טוב בהרבה ממדינות רבות אחרות בעולם, נראה שאת ההסבר האמיתי לחולשה ניתן למצוא דווקא בגזרה אחרת. הגזרה הביטחונית. בשנים האחרונות, המצב הביטחוני היה הגורם הכי פחות דומיננטי והשפעתו על השוק התבטאה לטווחים קצרים בלבד. קשה לדעת אם זהו גם המצב כיום. דבר אחד כן ניתן ללמוד מהתנהגות השוק בארץ ביומיים האחרונים. הבורסה חוששת מאד מהסלמה משמעותית במצב הביטחוני, אחרת קשה מאד להסביר את ההתנהגות הפושרת של השוק המקומי והתנתקותו מן המגמה בעולם.

מוקדם עדיין להספיד את המשבר באירופה

לאן פני השווקים האחרים בעולם? התנהגות השווקים בימים האחרונים בהחלט יוצרת בלבול מסוים. מצד אחד משבר באירופה ונתונים בינוניים ומצד שני, עליות דיי חדות בשווקי חו"ל בימים האחרונים. האם ייתכן שכל המשבר המפחיד הזה הסתיים כבר? הגוש האירופי יספק טריליון דולר לשווקים, כמה מדינות יקצצו בתקציב ובזה סיימנו את המשבר הגדול באירופה ובעולם? לי זה נראה קל מידי ופשוט מידי. יחד עם זאת, ייתכן שהשווקים מדחיקים כרגע את הבעיה, שמים אותה בצד ומסתכלים בעיקר על ההצהרות האופטימיות של נגידי הבנקים המרכזיים באירופה וארה"ב מתוך תקווה שבהמשך הדברים כבר יסתדרו בעזרת תוכניות כלכליות שונות.

כמה זמן השוק יוכל להתעלם מהבעיות ולהמשיך כרגיל? קשה לדעת, אבל קיימת סכנה שחדשות כגון הפחתת דירוג של מדינות נוספות, קיצוצים בתקציבי מדינות שונות וכתוצאה מכך ירידה בצמיחה בהן, גידול באבטלה וכו' יגיעו בתדירות גבוהה יותר ולאט לאט יחלחלו לתודעת המשקיעים.

לכן, למרות העליות החדות בשווקי חו"ל בימים האחרונים, עדיין מוקדם להספיד את המשבר הגדול באירופה. מלבד מספר התבטאויות אופטימיות לגבי עתיד הכלכלה האירופאית והאמריקאית, לא היה דבר שמצדיק עליות כה חדות בשווקים. בשלב הזה, המשקיעים אולי מעדיפים להגיב יותר לידיעות חיוביות ולהתעלם מידיעות שליליות, אבל סנטימנט כידוע, יכול להשתנות במהירות. המשקיעים בינתיים מנסים להדחיק את הבעיות, לדחות את הפתרונות ולנסות להרוויח עוד זמן.

רמת אי הוודאות גדלה מאד. מה ניתן לעשות כעת?

המשקיע הישראלי הסביר, המעוניין להגדיל את ערך השקעותיו (במידה סבירה) מוצא את עצמו עם מעט מאד אלטרנטיבות. הריבית בפיקדונות נמוכה, שוק המניות מפחיד, שוק הדירות בבועה חסרת תקדים שמאיימת להתפוצץ בכל רגע (והיא תתפוצץ כמו כל בועה) ושוק האג"ח הקונצרני מניב תשואה שרחוקה מלפצות על הסיכון. גם לשחקני השורט אין חיים קלים, כיוון שכל התבטאות חיובית מקפיצה את השווקים חזק כלפי מעלה. מצב לא פשוט בכלל.

שורט על מדדי התל בונד – האם זה כדאי?

הפעם החלטתי להתייחס בהרחבה למדדי התל בונד. מדדים אלו נהנו מחסינות מלאה במהלך הירידות האחרונות והם נסחרים ברמות השיא שלהם ומשקפים תשואה פנימית צמודה למדד של בין 2.5% ל- 3.5% (תלוי איזה מדד). אמנם מדובר עדיין בתשואה הגבוהה בכ- 1.5% - 2.5% מאג"ח ממשלתי, אבל האם התשואה הזו משקפת את הסיכון הקיים באג"ח הנ"ל? ייתכן שבתרחיש מאד מסויים מדדי התל בונד ימשיכו לטפס, אבל כמה? 1%? 2%? 3%? לעומת זאת, מי שזוכר את ימי "הזוהר" של מדדי התל בונד במשבר הקודם לפני שנתיים בסה"כ, בוודאי זוכר גם ימים בהם מדדי התל בונד השונים ירדו 3%-4% ביום ויותר - לעיתים יותר מן הירידות שנרשמו במדדי המניות.

בסיטואציה הנוכחית, נראה שהסיכוי בתל בונד בטווח הקצר/בינוני הוא לרווח של אחוזים בודדים (במקרה הטוב) ואילו הפסד פוטנציאלי של 10%-15% ויותר במקרה חלילה של משבר עמוק (כלכלי או ביטחוני). מי שיחפש את תמונת הראי של התל בונד, יגלה שתעודות השורט הן דווקא חלופה לא רעה מהבחינה הזו. ההפסד בטווח הקצר/בינוני בתרחיש של המשך ההתאוששות בעולם, מוגבל לכמה אחוזים ואילו הרווח בתרחיש הנגדי עשוי בקלות להיות דו ספרתי.

להלן מספר תרחישים אפשריים:

התרחיש הראשון – הכל נפלא. המשבר באירופה מתמסמס, כלכלות העולם חוזרות לצמוח, האבטלה יורדת והפירמות משפרות את התוצאות. בתרחיש כזה, סביר להניח שהריבית בעולם תעלה לאט לאט, ביחד עם עליה מסויימת באינפלציה. במקרה כזה, סביר להניח שהתשואה הפנימית של התל בונד תעלה מעט במקביל לעלייה בתשואה על אג"ח ממשלתי דומה (או תישאר במקום). מדדי התל בונד עשויים להיפגע מהפסדי הון קלים או במקרה הטוב, יישארו פחות או יותר במקום. מחזיקי השורט ינועו בין רווח קטן להפסד קטן.

התרחיש השני – המשבר הכלכלי מחריף או לחילופין המצב הביטחוני בארץ מחריף. תרחיש כזה עשוי לגרום לפדיונות כבדים בקרנות הנאמנות המחזיקות באג"ח קונצרני ולעלייה בפרמיית הסיכון על אג"ח קונצרני. הפדיונות יגרמו למכירה גורפת של אג"ח קונצרני, כולל אג"ח המשתייך למדדי התל בונד. בתרחיש כזה מדדי התל בונד עשויים להפסיד 10%-15% ויותר ואילו מחזיקי תעודות השורט עשויים לגרוף רווחים בסדרי גודל דומים.

התרחיש השלישי – תרחיש אמצע. הצמיחה בעולם מתמתנת, נגידי הבנקים המרכזיים ממשיכים לשמור על ריבית נמוכה מאד והבורסות מדשדשות פחות או יותר ברמתן הנוכחית. בתרחיש כזה, מדדי התל בונד עשויים לטפס עוד מעבר לרמתם היום. אבל עד היכן ? כנראה שלא יותר מאחוזים בודדים. הנזק למחזיקי תעודות השורט מסתכם באחוזים בודדים.

לסיכום

חשש מהסלמה של ממש במצב הביטחוני מלחיץ כרגע את המשקיעים בארץ, דבר שכנראה יימשך לפחות בטווח הקצר. הנושא הזה לבדו מצדיק שמירה על זהירות רבה בכל הנוגע להשקעות בארץ ורכישת הגנות. למרות העליות בשווקי חו"ל בימים האחרונים על רקע התבטאויות אופטימיות שונות, נראה לי שעדיין מוקדם להספיד את המשבר באירופה. בתוך כל אי הוודאות הגדולה הזו, דווקא מכשירי השורט על מדדי התל בונד (בעיקר 40 ו- 60) עשויים להיות כרגע השקעה מעניינת, כיוון שיחס הסיכוי סיכון בהם טוב. הסיכוי הוא לרווח דו ספרתי והסיכון להערכתי, עומד על הפסד של אחוזים בודדים בלבד. לגבי שוק המניות בארץ, הערכתי לפני כחודש, ואני עדיין מעריך, שהסיכויים להמשך הירידות, גבוהים יותר מהסיכויים לעליות, אבל, בשל אי הודאות הגדולה, יש לבחון את ההערכה הזו יום יום על סמך הנתונים והידיעות שמתפרסמים ולא להינעל על עמדה שלילית. דווקא גמישות ופתיחות מחשבתית הן תכונות שמסייעות למשקיעים בתקופות כאלו ובכלל ולא קיבעון בעמדה.

בהצלחה!

הנכם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט בכתובת www.kabin-invest.co.il.

*** רן קבין הוא מנכ"ל קבין בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".